הבלוג של אורי הייטנר

בשני מאמרים בשבועות האחרונים, אורי יזהר ואני הפרכנו את האגדה האורבנית על פיה יצחק בן אהרון אמר בליל המהפך הפוליטי ב-1977 שיש להחליף את העם.

אולם מהיכן שאוב הביטוי "להחליף את העם", שיוחס לבן אהרון?

ב-11 ביוני 1953, פרצה שביתה של פועלי בניין בברלין המזרחית. שבוע לאחר מכן, ב-17 ביוני הוכרזה שביתה כללית. השביתה התפתחה במהרה למהומות המוניות של אזרחים רבים נגד המשטר המזרח גרמני, בערים רבות ברחבי מזרח גרמניה. האירועים כונו המרד המזרח גרמני, או התקוממות ה-17 ביוני. המרד דוכא באכזריות בידי המשטרה המזרח גרמנית בסיוע הצבא הסובייטי. למעלה מ-300 איש נהרגו במרד ולמעלה מאלף נפצעו. יותר מ-6,000 איש נעצרו. בעקבות המרד, המשטר הקומוניסטי החמיר את השליטה הרודנית שלו במדינה.

בכרוזים שהפיצה המפלגה הקומוניסטית ברחובות ברלין לאחר המרד, הובעה האכזבה מהעם, ונאמר שיהיה על העם לעמול קשה כדי להחזיר לעצמו את אמון השלטון.

המשורר והמחזאי ברטולט ברכט, שחי באותן שנים במזרח ברלין, היה קומוניסט בעצמו. אולם מעמדו והמוניטין הבינלאומיים שלו אפשרו לו להרשות לעצמו גם כתיבה ביקורתית. וכך הוא כתב, באירוניה, בשירו "הפתרון" (תרגם: ה. בנימין).

אחרי המרד של ה-17 ביוני

ציווה מזכיר-אגודת-הסופרים

לחלק כרוזים בשדרות-סטאלין,

ובהם נאמר, שהעם

הלעיג על אמון הממשלה

ורק בעבודה מוכפלת

יוכל לרכוש אותו בחזרה. אם כך,

האם לא פשוט היה יותר

אילו הממשלה

פיזרה את העם

ובחרה באחר?

ובכן, זה המקור למכתם "להחליף את העם".

* "הזמן הירוק"