בהצעתו למנוע חקירת ראשי ממשלה על עבירות "קלות", מנסה
ח"כ אמסלם להתמודד עם בעיות אמתיות – המשמעות הלאומית של חקירה נגד ראש
ממשלה, כשיתכן שמדובר בחקירה שאין בה דבר ואף שזו חקירת סרק בשל תלונה שמניעיה
פוליטיים. האם נכון לערער את יציבות הממשל שנבחר בבחירות דמוקרטיות בשל תלונות
שווא?
אולם לבעיה שמעלה אמסלם יש מענה, בקיומה של בדיקה משטרתית מקדמית של
תלונות נגד נבחרי ציבור, בטרם החלטה על חקירה רשמית. יש השוללים את הנוהל בטענה שהוא
פוגע בשוויון בפני החוק, אך אין זה נכון. מרגע שנפתחת חקירה, זו חקירה לכל דבר,
ללא כל הנחות. אולם האינטרס הציבורי מצדיק הליך בדיקה מקדמי, ורצוי שהוא אף יעוגן
בחוק.
אך הצעת החוק אינה רק מיותרת, אלא פוגעת בשלטון החוק ובטוהר הכפים של
הנהגת המדינה, כיוון שמשמעותה היא לגיטימציה לעבירות פליליות מצד ראש ממשלה, ובלבד
שהעונש עליהן הוא עד חצי שנה.
זו הצעה חמורה. הדוגמה האישית היא מהות המנהיגות. על מנהיג לשמש מופת לעם,
וככל שתפקידו רם יותר, כך נגיעה שלו בשחיתות פוגעת יותר בחברה.
מן הראוי שנעמיד בפני מנהיגי המדינה רף גבוה של התנהגות מוסרית מבחינה
ציבורית. למרבה הצער, בשנים האחרונות, כתוצאה מתהליכי המשפטיזציה בחברה הישראלית,
ויתרנו על הרף הזה, והצבנו תחתיו סף נמוך לאין ערוך - הסף הפלילי. על פי הנורמה
הקלוקלת הזאת, כל מה שאינו פלילי הוא כשר, ואם מנהיג ציבור לא עבר על החוק, די בכך
כדי שהחברה תראה בו מנהיג ראוי. על הדרישה למופת מוסרי ודוגמה אישית כבר מזמן
ויתרנו.
בא אמסלם ומציע להוריד עוד יותר את הסף. על פי הצעתו, גם עבריין פלילי
יוכל להנהיג את המדינה, ובלבד שהעבירות שביצע הן "קלות". למה בעצם? אם
אנו מוכנים לקבל ראש ממשלה שיעבור על החוק בעבירה שדינה חצי שנת מאסר, למה שנחמיר עמו
בעבירה שדינה שנת מאסר?
כנראה שאמסלם חיפש ניסוח שיהיה לו סיכוי להתקבל, אך את מגמתו האמתית
הוא חשף, כמסיח לפי תומו, בראיון בו הלין על שנשיא וראש הממשלה לשעבר יושבים בכלא
ונגד עוד ראשי ממשלה התנהלו חקירות, והגדיר זאת כ"מצב לא נורמלי".
כלומר, הבעיה אינה שנשיא לשעבר אנס וראש ממשלה לשעבר נטל שוחד, אלא
שהם יושבים בכלא. הבעיה אינה בחטא אלא בעונש.
הצעת אמסלם היא חוק להגנת השחיתות.
כזו גם ההצעה למניעת הקלטות סתר ללא הסכמת המוקלט. על פי החוק המוצע, היה על שולה זקן לומר לאולמרט:
"אהוד, עצור רגע. אני רוצה להפעיל קודם את מכשיר ההקלטה, זה בסדר?" כך, פושעים
רבים ורעים לא היו באים על עונשם.
* "ישראל היום"