בוא לריו / יהודית רביץ
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 16.8.16
יחד עם עיני כל העולם – עינינו נשואות בימים אלה לריו דה-ז'ניירו שבברזיל,
לאולימפיאדה ה-31. בשבוע שעבר, מיד בתום שידור הפינה, החל הקרב של הג'ודוקא
הישראלית ירדן ג'רבי, שבו היא זכתה במדליית ארד. ובאמתחתנו מדליה נוספת – של אורי
ששון ועוד היד נטויה. והאולימפיאדה אינה רק אהדת נציגינו אלא גם חגיגת הישגי
הספורט העולמי, ואין ספק שהמלך הבלתי מעורער של האולימפיאדה הוא השחיין האמריקאי
האגדי, תופעת הטבע מייקל פלפס.
כיוון שאנו משתדלים לסנכרן את הפינה עם אקטואליה, הפינה תיוחד היום
לאולימפיאדה. בשבוע שעבר שמעתי ברדיו שיר חדש של דורי בן זאב, "בוא ונטוס
לריו" – גרסה חדשה לשיר "בוא נחזור" מ"ארץ טרופית יפה",
למילותיו של קובי לוריא; פרודיה חביבה, שאותה הוא שר במבטא ברזילאי כבד. רציתי
מאוד להשמיע את השיר, אבל לצערי לא מצאתי אותו ברשת. ולכן נאזין ליהודית רביץ
בשירה "בוא לריו".
ריו דה-ז'ניירו, או בקיצור ריו, אינה בירת ברזיל ואף אינה המטרופולין
הגדולה של המדינה. בירת ברזיל היא ברזיליה. המטרופולין הגדולה היא סאו פאולו. ריו
היא העיר השניה בגודלה, עיר הנמל החשובה בברזיל והיא העיר הברזילאית המוכרת
והמפורסמת ביותר בעולם, הן כיוון שבמשך 200 שנה היא הייתה בירת ברזיל, הן בשל
האטרקציות התיירותיות שלו ובראשן חופי הפלא המפורסמים, בשל חשיבותה הכלכלית, ובראש
ובראשונה היא מפורסמת בזכות שני המאפיינים שלה – הספורט והמוסיקה. בברזיל – ספורט פירושו
מעל הכל כדורגל. ברזיל היא מעצמת כדורגל שזכתה חמש פעמים בגביע העולמי וריו אף
אירחה את טורניר הגביע העולמי האחרון, מעין קדימון לאולימפיאדה.
ברזיל היא מדינה מקוטבת מבחינה סוציואקונומית ויש בה עוני עמוק וגדול.
יש הרבה ביקורת על כך שבמקום להתמודד עם המצוקות הכלכליות, ברזיל מתמקדת במפגני
ראווה של ספורט, כמו המונדיאל והאולימפיאדה. אולם מפגנים כאלה עשויים להיות מנוף
צמיחה כלכלי בלתי רגיל לברזיל, ובלבד שהיא תשכיל למנף אותו לצמצום פערים ולא
להעשרת העשירים והרחבת הפערים. וכאן, יש מקום לסקפטיות, יש להודות.
עם זאת, אין לזלזל במשמעות של גאווה לאומית ליצירת סולידריות חברתי,
ואין ספק שהספורט הוא מוקד לגאווה לאומית בברזיל. הספורט והקרנבל.
וכיוון שהפינה הזאת אינה פינת ספורט אלא פינת מוסיקה, הקרנבל הוא יותר
מענייננו. הקרנבל הוא ה-סמל המסחרי של ברזיל בכלל ושל ריו בפרט. הקרנבל מתקיים
במשך ארבעה ימים בפברואר בכל ערי ברזיל, אך הגדול, המפורסם והאטרקטיבי ביותר,
המושך המוני תיירים מכל רחבי העולם ובהם ישראלים רבים, הוא הקרנבל בריו. הקרנבל
הוא לב המסורת התרבותית של ברזיל, והוא מעורר עניין בכל העולם ועניין רב מאוד
בישראל.
המוסיקה הברזילאית פופולרית מאוד בישראל, ומאז שנות ה-70 היא נהנית מגרסאות
כיסוי ישראליות רבות. הטרנד הברזילאי בישראל החל בשנות ה-70, בתכנית הרדיו
"ארץ טרופית יפה", במסגרת התכנית "דו רה ומי עוד", תכנית
היצירה המוסיקלית החשובה ביותר בתולדות הרדיו בישראל.
התכנית הרדיופונית, ב-1977, הייתה הצלחה גדולה וכתוצאה מכך מרבית שירי
התכנית יצאו בתקליט אריך נגן שנשא את שם התכנית, שהוא שמו של אחד משירי התקליט,
והפופולרי ביותר בין השירים.
כל שירי התכנית והתקליט, הם גרסאות עבריות של אהוד מנור לשירים
ברזילאיים מקוריים. המעבד והמנהל המוסיקלי היה מתי כספי. בין הזמרים בלטו מתי כספי,
יהודית רביץ, צילה דגן, קורין אלאל, הפרברים ויוריק בן דוד.
הצלחת התקליט הביאה להפקת תכנית טלוויזיה באותו שם, עם אותם שירים
ואותו הרכב, שהוקלטה ב-1978 בקיבוץ ברור חיל, שרוב חבריו הם עולים מברזיל. נגנים
בני הקיבוץ השתתפו אף הם בצילומים.
אהוד מנור כתב את הגרסאות העבריות על פי תרגום מילולי של אורי הרפז
מ"הפרברים" שהוא דובר פורטוגזית, אבל לחלק מן השירים העדיף אהוד מנור
לכתוב גרסה עברית חדשה, שאינה קשורה למילים המקוריות. בין שירי התקליט: "ארץ
טרופית יפה", "בוא נחזור", "איזה כדורגל", "עזור לי
עזור", "אצלי בבית", "קרנבל דיזנגוף", "אלוהים נותן
הכל", "אושר" ו"סמבה בשניים".
הצלחת "ארץ טרופית יפה" היתה אדירה, ובאותן שנים המוסיקה
הברזילאית נהנתה מפופולריות אדירה בישראל, כמו גם במקומות רבים אחרים בעולם. מתי
כספי, יצא במופע משירי ז'ורז' בן "ארץ טרופית משגעת", בליווי להקה
ברזילאית, בהפקה מוסיקלית ועיבודים שלו, ושוב בגרסאות עבריות של אהוד מנור.
יהודית רביץ, מזמרות המופע "ארץ טרופית יפה", הופיעה ב-1983
לצד הזמר והמוסיקאי הברזילאי הפופולרי ז'ורז' בן ז'ור, המוכר יותר כז'ורז' בן, שכמה
משיריו כיכבו ב"ארץ טרופית יפה". בעקבות ההופעה, היא הוציאה תקליט משיריו
– "בוא לריו", בגרסאות עבריות של יעקב גלעד. בין שירי האלבום "פני
מלאך", "סנטה קלרה", "טאז' מאהל" והלהיט הגדול, השיר
הפותח שהוא גם שיר הנושא, להיט ענק שגם היום, 30 שנה לאחר הקלטתו, מככב במסיבות
הריקודים, ובני נוער שנולדו הרבה אחריו רוקדים אותו ושואגים בקול, בעל פה, את
מילותיו; השיר אותו נשמיע היום, "בוא לריו".
השיר מיטיב להעביר את אווירת הקרנבל – מנגינה שמחה, מקפיצה, מרקידה.
וכך גם המילים, המדברות בעד עצמן.
נאחל הצלחה לספורטאים הישראליים, בתקווה שיביאו לנו מדליות נוספות,
ונקדיש להם את השיר "בוא לריו". בואו נרקוד עד אור הבוקר, בואו נשיר חזק
עד השמים, בואו נשמח עם כל הברזילאים.
בוא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד עד אור הבוקר
בוא נשיר חזק עד השמיים
בוא נרקוד לאור הירח
בוא הקרנבל כבר מתחיל
בוא אתי, עכשיו הזמן בורח
בוא אתי עד לאן שהלב לוקח
בוא נרקוד עד אור הבוקר...
בוא נברח ליום או יומיים
בוא ניקח מטוס לברזיל
בוא לריו, נשכח הכל בינתיים
בוא נשמח עם כל הברזילאים
בוא לריו
בוא נרקוד עד אור הבוקר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
