משהו טוב יוצא משיפוץ דירות החברים. כמובן, הבתים המשופצים. אך יש גם
רווח נוסף. ארגון הבית לשיפוץ, טומן בחובו לעתים "חפירות הצלה", שמניבות
ממצאים ארכיאולוגיים חשובים ומעניינים. אני שמח על כך שלעתים המשפחות מעבירות את
הממצאים לידיי. וכך, כתחנת ביניים בין האתר הארכיאולוגי למקום הראוי להם
בארכיון אורטל שבארכיון הגולן, אני מפיק מהם תרומה לסיפור מורשת אורטל, בעיקר למען
הדור הצעיר; הנקלטים ובני הקיבוץ. שיפוץ בית נחושתן אשתקד, הניב ששה
מאמרים במידף, שבהם הצגתי פנינים שדליתי מאוצר הארכיון. והשנה, שיפוץ בית משפ' גל
הביא לידיי ממצאים מעניינים, ועל אחד מהם אספר כאן היום, והמשכו בשבוע הבא.
****
הממצא הוא חוברת של מדרשת רופין, המחלקה לפעילי משק – מנהל עסקים
קיבוצי, מיולי 1977, שנקראת: "אורטל" - תכנון יישוב קיבוצי בגולן (המירכאות במקור. הכותבים לא ידעו, כנראה, ששמות אנשים ומקומות אין
להכניס למירכאות).
על החוברת חתומים שלושה: אמנון אבן נור מבית השיטה, אלי
גלעד מדפנה ואליהו לוינשטיין מברעם.
השלושה, תלמידים בקורס "מנהל עסקים קיבוצי" ברופין, לקחו על
עצמם משימה גדולה: פרוייקט הגמר של הקורס שלהם, יהיה תכנון קיבוץ אורטל. הקיבוץ עלה לקרקע 11 חודש אחרי עריכת התכנית, שהכנתה ארכה בוודאי
חודשים מספר. התכנון הוא תכנון משקי של הקיבוץ החדש עד 1982, אך יש בו גם
התייחסויות לסוגיות שאינן כלכליות; דמוגרפיות וחברתיות.
בעמוד השני של התכנית, מצוין בשולי העמוד בכתב יד: "עבודה זו
זכתה בפרס ע"י המרכז החקלאי, לאחר המלצת מדרשת רופין, לאחר התפרסמה. במסגרת
הטקס הוצגו הממצאים בפני מליאת המרכז, באולם הרצפלד".
****
מה הניע את שלושת הסטודנטים לקחת על עצמם מטלה כה מחייבת? מן הסתם,
היה בכך אתגר מקצועי רציני ביותר. אך המניע המרכזי היה דווקא בכיוון הערכי –
אתגר ציוני, כפי שהם מתארים:
"עליית קיבוץ חדש על הקרקע אינו מעשה של יום יום. יש בו מן הציונות
הצרופה; יש בו מילוי צו ההתנחלות; יש בו מן ההתחדשות; יש בו מן החידוש.
אין תימה, אפוא, שעורכי עבודה זו לא נשארו אדישים להזדמנות נדירה זו,
לתת ידם, ולו בצורה מוגבלת במסגרת יכולתם, למעשה ההתיישבות המוגשם בקרבה כה רבה
אליהם".
מעניין השימוש במושג "התנחלות". היום נהוג להציג ניגוד,
לכאורה, בין התיישבות והתנחלות. ההתיישבות היא "אנחנו". ההתנחלות היא
"ההם". אנחנו הקיבוצים, המושבים, מה לנו ולמתנחלים בשטחים...
האמת היא שהתיישבות והתנחלות חד הן. אלו מילים נרדפות. אפשר
להתווכח היכן נכון להתיישב, על פי העמדה הפוליטית באשר למיקומו העתידי הרצוי של
גבול המדינה, אך התיישבות היא התנחלות היא התיישבות. מה שמעניין הוא שהדברים נכתבו
ב-1977, כאשר כבר החל להיצבע המיתוג הנפרד להתנחלות. מסתבר שאותם חברי קיבוצים,
כולל חבר קיבוץ ברעם של "השומר הצעיר", לא מיהרו להיפרד מהמונח הציוני
היפה התנחלות. בעיניי זה מצא חן.
היוזם והרוח החיה של כתיבת התכנית היה אמנון אבן נור ז"ל. הוא
היה חבר פעיל בקיבוץ בית השיטה, ששנה קודם לכן לקח על עצמו את הקמת אורטל. עובדה
זו דרבנה אותו לתרום את תרומתו למשימה.
אמנון היה חבר בצוות הקמת אורטל של בית השיטה, בראשות זלמן פרח.
באותם ימים הוא למד בקורס ברופין. כאשר עמדה בפני בחירת הנושא לפרויקט הגמר של
לימודיו, צץ במוחו הרעיון לשלב בין שתי פעילויותיו אלה, בנטילת המשימה המאתגרת.
הוא העלה את הרעיון בפני חבריו ללימודים שקיבלו אותו בהתלהבות והתגבש
צוות שכלל את שלושת החברים שנקבתי בשמם. "כל חברי הצוות היו והנם פעילם בקיבוציהם,
הן בתחום המשקי - חקלאי ותעשייתי והן בתחום הציבורי ארגוני". הם תיארו את
"היתרון היחסי" שלהם בעיסוק בנושא:
- קרבה גיאוגרפית לאזור הנדון.
- דמיון ברקע הבעיות ובנתונים שבין היישוב החדש ויישובי המוצא.
- קרבה פיזית ליישוב היוזם ולגוף המתיישב.
- יחס אישי לנושא.
השלושה הגישו את ההצעה למרצים הנוגעים בדבר. הצעתם התקבלה בהתלהבות
והם זכו ל"עידוד ניכר", כלשונם. נקבעו ארבעה מדריכים שילוו אותם במרוצת
העבודה: ד"ר אמתי ניב (משגב עם), ד"ר אמיר הלמן (אפיקים), נעמי סמסון
(מזרע), יורם פורת ומנחם זוהר.
החוברת היא בת 73 עמודים, מודפסים על דפי סטנסיל וכרוכים בכריכת
קרטון. חלק מן הדפים הם טבלאות.
חלקה הראשון של העבודה הוא סקירות רקע להבנת הנתונים השונים המשתתפים
בתהליך ההתיישבות, כולל הערות על אודות החבורה המתיישבת. החלק השני עוסק בתהליך
התכנון הכלכלי עד 1982. החלק השלישי הוא תכנון לטווח קצר, שהנו תכנית אופרטיבית
לביצוע מיידי, כדי ליישם את שלב א' של תכנית החומש.
אציין שהענף המרכזי בתכנית הוא גידולי השדה, והמטע הוא השני בחשיבותו.
ענף המטע אמור לכלול תפוח, דובדבן, שזיף וכן מטע אבוקדו במורדות המערביים של
הגולן. יש לציין שהתכנית מבוססת כולה על עבודה עצמית של האוכלוסיה הקבועה
והזמנית, מה שמגביל את היקף השטחים. כמו כן מוצע להקים לול הודים ולול פטימים, בשר
לבקר ומרעה צאן.
מה פירוש אוכלוסיה קבועה? המתיישבים ומגויסים מן התנועה. ומה פירוש
אוכלוסיה זמנית? הכוונה היא למתנדבים. מדובר במספר מצומצם של מתנדבים בודדים.
האוכלוסיה הקבועה ב-1982 אמורה הייתה לכלול 130 איש, ולצדם 10 מתנדבים וכבר 16
ילדים. כיוון שגרעיני הנח"ל אינם מצוינים כאן בנפרד, אני משער שהם נכללים
במתיישבים, ולכן חלק מן האוכלוסיה הקבועה.
לצד ענפי השירות (כפי שהוגדרו אז ענפי הקהילה) דובר על כך שבשנים
הראשונות חברים רבים יעבדו בעבודות חוץ. הסיבה לכך היא שלא תהיה די עבודה לכולם,
וכן כדי להכשיר עובדים לתעשיה בעתיד.
****
בחוברת מתואר התהליך שבו בית השיטה לקחה על עצמה את הקמת אורטל
[ההערות בסוגריים מרובעים שלי].
"קיבוץ אורטל עולה על הקרקע בליווי של קיבוץ בית השיטה, בסיועם
של קיבוצי הקיבוץ המאוחד באזור – עין זיוון ומרום גולן, ובמסגרת תנועת הקיבוץ
המאוחד [באותן שנים התנועה הקיבוצית הייתה מפולגת לשלוש תנועות – הקיבוץ המאוחד,
איחוד הקבוצות והקיבוצים והקיבוץ הארצי].
תחילת מעורבותם של גופים אלה היא ב-1 במאי 1976, כאשר התקיימה בבית
השיטה אסיפה חגיגית, שנמשכה בשעות אחה"צ והערב של אותו יום, ואשר דנה, במסגרת
ההכנות לקראת ועידת הקיבוץ המאוחד, בהצעות לתכניות ההתיישבות. בדיונים השתתפו גם
אורחים מחוץ ליישוב בהם: הח' חיים גבתי [לשעבר שר החקלאות, ומי שעמד בראש
ועדת גבתי, ועדה בין משרדית להקצאת קרקעות להתיישבות], פרופ' אברהם וכמן [אבי
תכנית "השדרה הכפולה" של הקמת שדרה התיישבותית מזרחית, מקבילה למישור
החוף, מהגולן עד אילת, ובכך לאפשר פשרה טריטוריאלית שבה ישראל תוותר על האזורים
המאוכלסים בצפיפות בערבים ביהודה ושומרון] ונציגים מקיבוץ מרום גולן [ה"נציגים"
הם יהודה הראל]. במהלכם נזרקה קריאת תגר ע"י האחרונים לכיוונו של הקיבוץ
המארח ליטול במשותף משימת יישוב נוסף ברמת הגולן.
כל אותו חודש, התקיימו מגעים אינטנסיביים עם נציג מרום גולן ומזכירות
הקיבוץ המאוחד, שסיומם בהחלטת אסיפת הקיבוץ, הקובעת שקיבוץ בית השיטה מתכנן ליטול
על עצמו את האחריות להקמת נקודה חדשה, וקורא למזכירות הקבה"מ לאפשר זאת.
ועידת הקבה"מ שהתקיימה ביוני 1976, החליטה להקים יישוב רביעי
בגולן, במסגרת תכנית ההתיישבות של הקבה"מ.
באוגוסט 1976 התקיימה בבית השיטה אסיפה כללית, שדנה בפניית מזכירות
הקיבוץ המאוחד לקבל את האחריות, במשותף עם קיבוץ מרום גולן ועין זיוון להקמת
היישוב הרביעי ברמת הגולן [הכוונה ליישוב הרביעי של הקיבוץ המאוחד. בגולן כבר היו
לא מעט קיבוצים של האיחוד, מושבים ויישובים דתיים].
ההחלטה אמנם נתקבלה, ומאז עבר קיבוץ בית השיטה לשלב המעשי של ההקמה, כאשר
בראש מעייניו הייתה הכנת הגוף המתיישב".
כאן מפורטת העשייה של בית השיטה, ומדובר בעשייה מרשימה ביותר. רבים
מחברי הקיבוץ נרתמו לאתגר. כדי לקלוט את חברי "חבורת הגולן"
להכשרה בנובמבר 1976, בוטל מחזור באולפן, כדי לאפשר את צרכי השיכון, בתוספת הקצאת
מגורים נוספים לרבות פעוטון. בחשיבה על שיבוץ חברי החבורה לעבודה בבית השיטה,
נלקחו בחשבון הצרכים העתידיים של אורטל, כדי שיקבלו את ההכשרה הנאותה. גויסו מְרכֵּז
ומדריכים להקמת גרעין צופים של תמידי שביעיות (הכוונה לגרעין א', גרעין
"אורטל") וכבר גיוס של מדריכים להקמת גרעין שני כעבור שנה.
(המשך בשבוע הבא).
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
