בחלקו הראשון של המאמר, סיפרתי על פרויקט הגמר של קבוצה מתלמידי הקורס
למִנְהל עסקים קיבוצי (קורס מרכזי משק) ברופין ב-1977, שנה לפני עליית אורטל לקרקע
– תכנון קיבוץ אורטל. יוזם הפרויקט היה אמנון אבן נור ז"ל מבית השיטה.
אגב, באמצע שנות ה-80, אשתו תמר הייתה המלווה החברתית של אורטל מטעם בית
השיטה. שוחחתי עמה השבוע, לקראת פרסום המאמר. היא זוכרת היטב את המיזם, שבו אמנון
וחבריו השקיעו שעות רבות בסיורים בשטחים המיועדים לחקלאות בקיבוץ המיועד, לצורך
בניית התכנית.
החוברת עסקה בעיקר בתכנון משקי, אך היו בו גם נגיעות לצד הדמוגרפי
והחברתי. את חלקו השני של המאמר אקדיש לסוגיה מעניינת – כיצד רואים המתכננים את
הייחוד של הקמת אורטל באמצעות חבורות?
****
אורטל קמה בצורה ייחודית, בידי חבורות של בוגרי צבא שהתארגנו באמצעות
מודעות בעיתונים, ביוזמת מרום גולן, עין זיוון ובית השיטה. זו הייתה שיטה חסרת תקדים
להקמת יישוב. אגב, מרום גולן הייתה היישוב הראשון שפרסם
מודעות קליטה בעיתונים, עוד קודם לכן. אולם הקמת קיבוץ חדש בידי חבורה שלא צורפה בכור
תנועת הנוער (בארץ או בחו"ל) ולא התגבשה כגרעין חינוכי של התנועה, הייתה חסרת
תקדים. עורכי החוברת לא יכלו שלא להתייחס לייחודיות הזאת.
בחוברת מופיע תיאור דמוגרפי של "חבורת הגולן"
– מספר חבריה, החלוקה בין בנים ובנות, מקורותיה ברחבי הארץ, השכלת חבריה וכד' וכן
תיאור תהליך הקמתה והכשרתה.
עורכי התכנית התייחסו לאופי החדשני של הקמת הקיבוץ. "הקמת
קיבוץ אורטל הוא ניסיון חדשני של התנועה הקיבוצית לארגן הקמת קיבוץ. זהו ניסיון שלתוצאותיו
תהיינה השלכות שונות ורבות לגבי אופי ההתיישבות הקיבוצית והקמת נקודות חדשות.
חשוב על כן, לדעתנו, לנסות ולצפות מראש את התהליכים החברתיים, הארגוניים והאידאיים
של הניסיון הזה. ... התנועה הקיבוצית הינה תנועה וולונטרית, שצמחה מבסיס של תנועת
הנוער החלוצית, הגרעין וההכשרה, וכל זה מלווה בלבטים אידאיים וארגוניים עד התגבשות
גרעין המקים קיבוץ חדש. קבוצת החברים הייתה בדרך כלל בעלת מוצא אידאלי חברתי דומה
ומשותף. היה קשר חזק מאוד לתנועה ההתיישבותית, אשר התבטא בקשר רעיוני, ארגוני
ורגשי חזק. בשנים האחרונות אנו עדים בתוקף תנאים אובייקטיביים שונים במדינה, להיחלשות
כוחן של תנועות הנוער החלוציות והאטה משמעותית בהקמת יישובים חדשים. כאן יש האתגר
הקשה של הקמת יישוב קיבוצי בדרך שונה מהמקובל".
מתיאור עובדתי זה, הם יצאו לבחינת המעלות והבעיות בשיטה החדשה.
היתרון הוא היכולת להגיע "לאלפים ואולי רבבות" ישראלים
שרוצים לחיות בקיבוץ ואין להם דרך לעשות זאת. הם מציגים סקר של התנועה הקיבוצית, על פיו אחוז גבוה מאוד (לא צוין
נתון מדויק) מאזרחי ישראל מעוניינים להכיר את התנועה הקיבוצית מקרוב ואחוזים
נכבדים רוצים לנסות את התאמתם לחיי קיבוץ. השאלה היא איך מגיעים אליהם. אחד
הרעיונות היה פרסום בכלי התקשורת.
יש לציין שאכן, באותן שנים, התנועה הלכה לכיוון זה, כולל תשדירי שירות
בטלוויזיה (בערוץ היחיד) תחת הכותרת (הפופוליסטית והמטומטמת, יש לציין) "אל
תהיה לחוץ – בוא לקיבוץ". המגמה הזאת הביאה לגל גדול של קליטה לא מתאימה
שפגעה בקיבוצים.
כמובן שיש הבדל מהותי בין קליטה זו, לבין גיבוש חבורה חלוצית להקמת
קיבוץ חדש, על אף הדמיון בעצם השימוש במדיה. מבחינות מסוימות החבורה דומה יותר
לגרעין נח"ל, בכך שמדובר באנשים צעירים, שעברו מיון ולאחר מכן תקופת הכשרה,
אידיאולוגית, חברתית ותעסוקתית, בבית השיטה, לקראת העליה לגולן. ואכן, גם התכנית
מדגישה את העובדה הזאת: "קבוצת חברים, אשר מתגבשת כתוצאה ממודעה בעיתון,
יש לה מכנה משותף – הרצון לצאת מן העיר ולהתנדב למשימה חלוצית, תוך רצון לבנות בית
משותף חדש". עם זאת, הובע חשש, שבוגרי הצבא הם מבוגרים יחסית, וש"יש
להניח שאינם מודעים לפרובלמטיקה של הקמת קיבוץ צעיר והחיים בתוכו". ומכאן
נובעת "השאלה הגדולה איך יתמודדו עם האתגרים שיוצבו בפניהם ואיך יעמדו במשימה
זאת".
הכותבים העלו 5 בעיות אפשריות.
1. בעיית ארגון ודמוקרטיה – הם הביעו חשש לגבי היכולת לסגל את "המסגרת הארגונית הבלתי
פורמלית, התובעת אחריות הדדית רבה, נכונות לקבל מרות ושיתוף פעולה. האם תקופת
ההכשרה, הקצרה יחסית, בבית השיטה ספקה בידיהם כלים מספיקים? או האם בכוונתם לארגן
את ביתם אחרת, שונה, ואולי ישאלו האם בכלל מסגרת ארגונית של קיבוץ? האם נהירה
לחברים המשמעות האמתית של דמוקרטיה קיבוצית, שבה הרוב הוא הקובע ואפילו 'כופה' את
ההחלטות ומרותו על המיעוט? האם הפרט הנמצא במיעוט מודע לכך, שעליו לקבל מרות הרוב
גם אם הדבר בניגוד לדעתו?"
2. מסלול ההכשרה – כותבי התכנית הביעו ספק אם תקופת הכשרה קצרה בקיבוץ גדול מאוד וותיק
בעמק חרוד, יכול להכין את החבורה להתמודדות עם "הפרובלמטיקה הקיבוצית ...
הצפויה להם הם עלייתם על הקרקע כיישוב עצמאי וקטן מאוד". הם העלו הצעה להוסיף
לחבורה תקופת הכשרה בקיבוצי הגולן הצעירים. בפועל, זה מה שקרה באמת, כיוון שבתום
ההכשרה בבית השיטה טרם נבנו בתי אורטל, והחבורה ישבה במרום גולן והחלה לעבד משם את
שטחי החקלאות של אורטל.
הצעה נוספת הייתה לפצל את החבורה ולשלוח את חבריה להשתלמות בענפים
המתוכננים לאורטל בקיבוצים שונים, על אף המחיר החברתי הכרוך בכך, כדי שיהיה להם
הידע הדרוש להקמת ענפי אורטל.
המתכננים הציגו דילמות לגבי מהות הליווי של החבורה לאחר עלייתה לקרקע –
האם לשלוח מגויסים מן התנועה? האם הליווי צריך להיות גם חברתי? מה תפקיד המדריכים
והמלווים ובאיזה גיל עליהם להיות? כמה זמן יש ללוות את הקיבוץ? את השאלות הללו הם
הותירו פתוחות.
3. היחס לרכוש – בנושא זה אציג את הדילמה בלשונם, בשלמותה. "החבורה עולה
להתיישבות בגולן ולידיה מופקדים אמצעי ייצור ומחיה ע"י עם ישראל. למרות שלבטח
יהיו ויכוחים רבים על קצב הזרמת המשאבים להקמת היישוב, בין הקיבוץ למוסדות המיישבים,
הרי ברור שיושקע בנקודה סכום עתק של מיליונים כל שנה [הכוונה למיליוני לירות. עשר
ל"י היו לשקל ואלף שקלים – שקל חדש אחד]. והנה מופקדים סכומים כאלה בידי
אנשים צעירים חסרי ניסיון. האם ידעו לתפעל נכון את שניתן להם? אין ספק שהשיטה הנקוטה
היום ע"י המוסדות המיישבים היא יעילה וטובה. אולם האם אינה עלולה להביא לזלזול
ברכוש שנמסר לרשותם, לבזבז משאבי העם? האם הקלות היחסית שבה ניתן להם הכל, לא עלול
להביא להקטנת התביעה מעצמם, למאמץ יתר, לרמת חיים צנועה? אלו שאלות קשות ויש
לשאלן ולהביאן בפני החבורה. אם יזלזלו ברכוש ויחיו ברמת חיים מעל יכולתם
הריאלית, יהיו אלו פגמים שתוך שנים לא ניתן לתקנם.
יותר מזה - האם אפשר לסמוך עליהם שיוכלו לנהל מערכת כה מורכבת?"
4. בעיות עבודה – כאן כותבי התכנית העלו את החשש שבעונות רבות לא יהיה מתח בעבודה.
ומכאן הבעיה היא איך "לא ליצור, בגלל עודף עובדים, נורמות בענפים השונים,
ובמיוחד בענפי השירות [ענפי הקהילה בלשוננו היום], שיהיו נורמות בזבזניות
ובשלב הבא לא יוכלו לרדת מהן ולהגיע לפריון ותפוקה גבוהים ליום עבודה".
5. בעיות פוליטיות – עלה החשש מפני הגעה לקיבוץ בדרך של חבורה המתארגנת בצורה זו, של
אנשים בעלי רקע אידיאולוגי מנוגד לתנועת העבודה. הדבר עלול, הם כתבו, להוות סכנה
לקיבוץ. "הנה, כאן ביישוב חדש זה שאנו שוקדים על הקמתו אין כל סלקציה
פוליטית. האם יש כאן חשש לקשיים על רקע אידיאולוגי שיערמו על דרכו? האם יש
צורך בסלקציה פוליטית בכלל? האם ייתכן שבקיבוץ צעיר כזה תהיה קשת רחבה שעלולה
להביא לסכסוך ולעימות חריף? אנו צופים בחרדה רבה להתפתחות הפוליטית בארץ עם הקמת
ממשלה בעלת גוון אידיאולוגי ימני. האם אין צורך עתה בגיבוש פוליטי חזק יותר בתוך
כל הקיבוץ ובוודאי בקיבוץ צעיר? האם הוצגה הבעיה בפניהם? האם ידעו להתמודד עם
הבעיה?"
לאחר הצגת חמש הבעיות, ניתן לצפות מהכותבים להצגת מסקנה. האם למרות
החששות נכון להקים כך קיבוץ או לא?
אולם אין להם מסקנה ברורה. הם השאירו את השאלות פתוחות: "אנו
רואים שאופי ההתיישבות החדש מעורר בעיות רבות ובחלקן מיוחדות לשיטה זו. אין
ספק שחלק מהבעיות האלה, חייב לעלות לדיון בחבורה ומחוצה לה, ולמצוא פתרונות מראש.
לעומת זאת, יש להניח שהרבה תשובות תתקבלנה, תוך ניסיון החיים של החברים והתמודדותם
עם הבעיות. השאלות שהצגנו לעיל הן רק חלק ממכלול הבעיות, וניתן להוסיף עליהן עוד
כהנה וכהנה. שאלות שמהותן בתחום איכות החיים, אורחות חיים, שאלות משק
וחינוך".
****
הרבה שמרנות קיבוצית, הייתי אומר אף מרובעות, ניתן לראות ביחסם לרעיון
של הקמת קיבוץ בשיטה חדשנית. עם זאת, היא מבטאת דאגה אמתית הנובעת מאחריות. בסך
הכל, ניתן לראות בחוברת אהדה רבה לעצם הרעיון של המשך ההתיישבות הקיבוצית בגולן.
בראייה לאחור, לא יהיה זה נכון להציג את
אורטל כקיבוץ שקם בידי החבורות, אלא כקיבוץ שקם משילוב של החבורות עם גרעיני
הנח"ל של תנועת הצופים. השילוב הזה – הוא החדשנות והייחוד של אורטל, ודומני
שהזיווג הזה הוליד את הדנ"א המייחד את אורטל עד היום.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
