הבלוג של אורי הייטנר

אנו קרבים לסוף ספר ירמיהו, ולקראת הקינוח מתרחשת תפנית דרמטית בעלילה.

עד כה קראנו שבבל היא שבט אפו של הקב"ה, שנבוכדנצר הוא עבד ה' ושליחו. כיבושיו וניצחונותיו, על כל גילויי האכזריות האיומה שנילוו להם, הן כלפי יהודה והן כלפי עמי האזור, תוארו כמימוש חרון אפו של האלוהים. הנביא מטיף לעמו להיכנע לבבל וכך גם לאויבתה מצרים וכך לכל עמי קדם.

הגענו לסוף הספר, שלושה פרקים מן הסיום, ולפתע מנבא הנביא את נבואת החורבן החמורה ביותר. הפעם מדובר בחורבן סופי, כזה שלא ניבא על אף עם, על אף ממלכה. חורבן טוטאלי. חורבן שכמוהו נעשה רק בסדום ועמורה. "כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה וְאֶת שְׁכֵנֶיהָ, נְאֻם יְהוָה. לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם". ומי הממלכה שזכתה באקסקלוסיביות המפוקפקת הזאת? ממלכת בבל.

על מה ולמה? כנקמה על מה שעשתה לממלכות שכבשה ובעיקר בשל מה שעשתה לעם ישראל. "פְּלֵיטָה שַׁלְּמוּ לָהּ כְּפָעֳלָהּ, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה – עֲשׂוּ לָהּ,  כִּי אֶל יְהוָה זָדָה, אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. לָכֵן יִפְּלוּ בַחוּרֶיהָ בִּרְחֹבֹתֶיהָ, וְכָל אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּהּ יִדַּמּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם יְהוָה". 

סליחה?! כְּכֹל אֲשֶׁר עָשְׂתָה – עֲשׂוּ לָהּ. מה היא עשתה? ביצעה את דבר האלוהים בפי ירמיהו. וכיוון שעשתה כך, היא נענשת בעונש חמור שבעתיים, בדבר האלוהים בפי ירמיהו.

מוזר. הזהו הצדק האלוהי?

הרי אם מעשיה חמורים כל כך, ואכן הם כאלה – למה אלוהים שלח אותה לעשות אותם? ואם הוא שלח אותה והיא בצעה – על מה הוא מעניש אותה?

מוזר. מוזר מאוד.

פרק נ הוא פרק של נבואה סימולטנית – לבבל וליהודה וישראל. הנביא מדלג בין פסוקים של נבואת חורבן לבבל ופסוקים של נבואת נחמה וגאולה ליהודה וישראל. והפסוקים הללו משובבי נפש. "בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, נְאֻם יְהוָה, יָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל; הֵמָּה וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו, הָלוֹךְ וּבָכוֹ יֵלֵכוּ, וְאֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם יְבַקֵּשׁוּ. צִיּוֹן יִשְׁאָלוּ, דֶּרֶךְ הֵנָּה פְנֵיהֶם. בֹּאוּ וְנִלְווּ אֶל יְהוָה, בְּרִית עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ... וְשֹׁבַבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל נָוֵהוּ, וְרָעָה הַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן וּבְהַר אֶפְרַיִם וְהַגִּלְעָד תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ".

הנבואה התקיימה. אכן האימפריה הפרסית העולה הביסה את בבל, ואכן, לניצחון הפרסי נילוותה שיבת ציון. אולם הנבואה התקיימה רק באופן חלקי. על פי הנבואה, שיבת ציון אמורה הייתה לכלול הן את גולי יהודה והן את גולי ישראל, את עשרת השבטים. אולם עשרת השבטים לא שבו ואבדו לאורך הדורות.

* 929