הבלוג של אורי הייטנר

קבלת שבת באורטל

ספר "דברים" הוא נאומו האחרון של משה באוזני בני ישראל ערב הכניסה לארץ ישראל. משה יודע שהוא לא יכנס, והנאום הוא צוואתו הרוחנית לעם ישראל. דבריו בפרשת "שופטים" עוסקים באופן ההתנהלות המדינית הראויה לעם ישראל בארצו. השבטים הנודדים במדבר עומדים להיות לריבוניים בארצם. משה מדריך אותם בדרכי ניהול מדינה, משפט המלך הכפוף לחוק, מהו משפט צדק וכיצד צריכים לנהוג שופטים, מה תפקידם של שוטרים ומהם דיני מלחמה ומצור.

הפרשה נפתחת בהלכות שופטים, באמירה ברורה אודות המצופה מהם: "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים, וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד; כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף".

דומני שאין צורך להכביר מילים על השחיתות המוסרית הכרוכה בשוחד, על המעילה באמון, על הרקב של חברה המבוססת על שוחד.

אולם הפרשה אינה מדברת רק על סילוף הצדק, לא רק דורשת מאתנו רדיפת צדק, לא רק מציגה את ההכרח הקיומי במשפט צדק, במשפט הוגן, בשוויון בפני החוק. היא גם מזהירה ש"הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים". מה הכוונה במילים אלו?

ראש ממשלת ישראל לשעבר יושב בכלא באשמת שוחד. ראשי ערים הודחו ועמדו לדין באשמת שוחד. הנה, בעיר שבה גדלתי, רמת גן – ראש העיר לשעבר הורשע בשוחד. ראש העיר הנוכחי, שנבחר בזכות היותו נושא הדגל של המלחמה בשחיתות של קודמו ואף קיבל בזכות עובדה זאת עיטור מטעם התנועה לאיכות השלטון – מואשם אף הוא בשוחד. אני מכיר את שניהם. הראשון היה אבא של בת כיתתי ואח"כ היינו יחד בתנועת "הדרך השלישית". השני היה מורה שלי ואח"כ מנהל בית הספר.

אין ספק שמדובר באנשים חכמים. אפילו חכמים מאוד. מעבר לעניין המוסרי, לשאלת טוהר המידות, אני שואל את עצמי: איפה השכל? הם לא מבינים שסוף גנב לתליה? לא חבל להם להרוס מוניטין שבנו במשך עשרות שנים, ולסיים אתך הקריירה שלהם כעבריינים בכלא? הרי טוב שם משמן טוב!

הפרשה שלנו נותנת את התשובה: "הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים". אבל המטרה של משה אינה לתאר מציאות, אלא להזהיר. להזהיר את הנושאים בתפקידים מפני הפיתוי המושחת.

נושאים רבים מאוד מופיעים בפרשה, והתלבטתי במה לעסוק בדרשה זו. חשבתי לדרוש את הפסוק "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף". אולם את סדר היום הכתיבה לי האקטואליה - ראש עיריית נתניה, שנעצרה בחשד לקבלת שוחד. מדובר בחשד לכאורה, ואין לחרוץ דין לפני משפט. אך מדובר באישה הנהנית מהערכה רבה, המנהלת ביד רמה ובהצלחה רבה את עירה ונהנית מפופולריות רבה. מהווה השראה לראשי ערים ולנשים העושות את דרכן להנהגה. מה חסר לה? והנה, על פי החשד, אף היא לא עמדה בפני הפיתוי המושחת. איזה טמטום! איפה השכל? "הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים". וזהו עיוורון מוסרי, הנוצר כיוון שהבצע מכה בסנוורים את רודפיו.

הפרשה מדברת על שוחד של שופטים, אולם בעיניי נכון להרחיב את היריעה לתופעת השוחד בכלל, של אנשי ציבור באשר הם. אך גם פרשה של שוחד שופטים חזרה השבוע לכותרות – עם שחרורו המוקדם של השופט דן כהן שהורשע בשוחד, נכנס לכלא ואתמול הוחלט לקצר שליש מתקופת מאסרו.

יש לקוות שאף אחד לא יציע לאפשר לו לחזור לכס המשפט בטענה ש"הוא החזיר את חובו לחברה", כפי שנאמר על שר לשעבר שריצה עונש מאסר על שוחד, וחזר לכהן כשר בממשלת ישראל.

וכדי שלא לסיים באווירה פסימית זו, נאחל שבשנה הבאה לא תהיה לנו כל סיבה לדרוש פסוקים על שוחד, ונוכל להתמקד בציווי החשוב: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף".