דודו / יפה ירקוני
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 27.9.16
פינתנו מוקדשת היום לספר חדש. הספר הוא "בשביל השירים",
ספרו החדש של עופר גביש, שיצא בהוצאת "אלבטרוס" ומופץ ברשת "צומת
ספרים".
עופר גביש, בן וחבר קיבוץ יפתח שבגליל העליון, הוא מוסיקאי, חוקר הזמר
העברי, מחנך בזמר – כהגדרתו, מייסד סוגת הטיולים המזמרים, שמעביר את סיפוריו בערבי
שירה, טיולים מזמרים, כתבות עיתונאיות, סרטי תעודה ותוכניות רדיו. ובנוסף לכך הוא
גם חבר שלי, שותף לדרך, אנו מנחים יחד סדרי ט"ו בשבט, ערכנו ערבים משותפים על
מאיר אריאל ומקורות ישראל, על שירתו היהודית של אברהם שלונסקי ועל שיר השירים בזמר
העברי. לכבוד שנת היובל להתיישבות בגולן, אנו עומדים לצאת בערב חדש, על הגולן
בשירה ובזמר העברי. כבר שנים רבות אנו חברים בבית המדרש "מעגלים" בגליל
העליון, שבזכות עופר יש בו מקום מרכזי למוסיקה ולזמר העברי.
לפני 12 שנה, הוציא עופר גביש, בשיתוף עם עדי אדר, את ספרו הראשון – "שיר
לדרך" – טיולים בשירים ובסיפורים. זהו ספר של מסלולים וצילומים של עדי אדר עם
שירים וסיפורים סביב השירים, הקשורים לכל מסלול, בכל רחבי הארץ, שאותם כתב עופר.
הספר החדש, "בשביל השירים" הוא במתכונת דומה, אך הוא ספציפי
יותר. הפעם מדובר בספר המוליך אותנו לאורכו של שביל ישראל. ספר אלבומי, מהודר, בן
שני כרכים, המשלב את השירים עם סיפוריו של עופר ועם תצלומי אוויר מרהיבים של דובי
טל ומוני הרמתי.
כרך אחד של הספר הוא צפוני והכרך השני הוא דרומי. בכל כרך המסלול נע
מצפון לדרום, ובסך הכל הספר לוקח אותנו ל-44 מסלולי טיול לאורך השביל, ממקטע דן –
תל-חי בצפון, עד מקטע הר יואש – אילת בדרום. כל מסלול כזה נקרא על שמו שיר. למשל,
מקטע דן – תל-חי נקרא "שיר עולה מעמק" ומקטע הר יואש – אילת נקרא
"ספני שלמה המלך".
בכל מסלול כזה, מופיעות מילות השיר ומסופר סיפורו של השיר ולאחר מכן
רשימה של שירים נוספים על אותו האזור, עם כמה מילים על כל שיר. והכל מלווה
בצילומים המרהיבים, במפות, ובקיצור – חוויה נפלאה וספר חובה למטיבי הלכת ומטיבי
הלסת, אוהבי ארץ ישראל, אוהבי הטיולים והשירה.
מבין עשרות שירי הספר, בחרתי להשמיע את "דודו". למה דווקא
את השיר הזה? כיוון שהשיר הזה מלווה את המסלול ההולך מצומת ישע, המוכר כנבי יושע
לנחל דישון, והוא המסלול הקרוב ביותר לקיבוצו של עופר, קיבוץ יפתח.
בסיפורו של השיר, טמונה הפתעה. יודעי דבר יספרו שהשיר נכתב על דודו
צ'רקסקי שנפל בקרב על נבי יושע. אולם עופר ראיין את חיים חפר, מחבר השיר, ומתברר
שהוא כתב את השיר כשנה וחצי לפני קרב נבי יושע וטרם נפילתו של דודו צ'רקסקי. חפר
כתב את השיר להצגה "הוא הלך בשדות" – עיבוד למחזה של ספרו, בשם זה, של
משה שמיר. דמותו של דודו מן השיר, היא דמותו של אורי מן הספר. השם דודו, כמו השם
אורי, היה שם מוכר ומקובל באותה תקופה, וחפר ראה בו דמות של פלמ"חניק טיפוסי.
דודו צ'רקסקי, מספר חפר, שהיה חברו, שמע את השיר ולא כעס על השם שניתן
לגיבורו. ההצגה הועלתה בתיאטרון הקאמרי שלושה שבועות אחרי נפילתו של דודו צ'רקסקי,
ובאופן טבעי, כשהשיר התפרסם, הוא שויך לדמותו.
דודו צ'רקסקי נפל ב-20.4.48 בקרב על מצודת נבי יושע, אחד משלושת
הקרבות לכיבושו. היה זה פחות מחודש טרם הקמת המדינה. לקראת סיום המנדט פינו
הבריטים את עמדותיהם בארץ, ובהן אותה מצודת טיגארט בנבי יושע, המשקיפה מבקעת קדש
אל עמק החולה. הבריטים מסרו את המצודה החשובה הזאת לערבים. מתנה זו העניקה לערבים
יתרון טופוגרפי ואסטרטגי בלתי רגיל באזור הצפון, ולכן מפקדת "ההגנה" הטילה
על הפלמ"ח לכבוש את המצודה. המצודה נכבשה לאחר שלושה קרבות מרים, במחיר כבד
וכואב של 28 לוחמים, ולכן היא נקראת מצודת כֹּ"חַ. כ"ח בגימטריה = 28.
ביא בניסן תשח 20.4, נערך הקרב הגדול ביותר, שבו נפל מפקד כוח הפריצה
דודו צ'רקסקי. הכוח התגלה ואש תופת ניתכה עליו ממרומי המצודה. כשביקשו הלוחמים
להניח את חומר הנפץ, גילו שהדרגש שתוכנן לשאת את המטען אבד בדרך. דודו, שכבר היה
פצוע, ביקש שיניחו את המטען עליו. הלוחמים סירבו כמובן. הוא נפל בקרב והיה לאגדה
ודמותו נקשרה לשיר.
היום פועל במקום מוזיאון הרעות, ואני ממליץ בחום לבקר בו.
השיר "דודו" מתאר את דמותו של פלמ"חניק טיפוסי. איש
רעים להתרועע, אהוב הבנות, החי את הווי הקומזיצים של הפלמ"ח וגם את הצד הלא
יפה שבאותו הווי, "אתנו סחב מן הלול". סחב פירושו גנב, והסלחנות לסחיבות
הללו היא המבוא לשחיתות בשנים שלאחר מכן. הפלמ"חניקים שמספרים על דודו, מתארים
אותו כאחד מן החבורה. "אתנו הלך במסע המפרך, אתנו סיור הוא בגבול".
אך לצד ההווי, קיימת הפעולה המבצעית, שהיא העיקר. השיר מתאר שני סוגי
פעילות, שאכן היו לב פעולתו של הפלמ"ח. האחד הוא הורדת המעפילים, העולים
הבלתי לגאליים בתקופת המנדט הבריטי, מן הספינות הרעועות אל חוף מבטחים. "ליל
הורדה", מכונים אותם לילות. דודו נשא בזרועותיו ילד מן הספינה אל החוף, ליטף
את לחיו ושתק.
האירוע השני הוא הקרב, שבו נפל גיבור השיר. ומסיימים החברים: "רק
מי ששכל את הטוב ברעיו, אותנו יוכל להבין".
את השיר הלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'. יש לשיר ביצועים רבים, ואנו
נשמע את הביצוע הקלאסי של יפה ירקוני.
כיוון שאנו מדברים היום על הפלמ"ח, זו ההזדמנות להביע את הזדהותי
עם ותיקי הפלמ"ח, המנהלים בעשור העשירי לחייהם את הקרב האחרון שלהם, הקרב על
כבודם, נגד קריאת חאן שער הגיא על שמו של רחבעם זאבי.
מזל טוב לעופר לכבוד ספרו החדש, שאני ממליץ עליו בחום!
הערב יורד עלי אופק בוער,
רוחות בצמרת הרטיטו,
ואנו סביב למדורה נספר
על איש הפלמ"ח ושמו דודו:
אתנו הלך במסע המפרך,
אתנו סייר הוא בגבול,
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך,
אתנו סחב מן הלול...
הגישו פינג'אן והגידו:
היש עוד פלמ"חניק כמו דודו?
היתה לו בלורית מקורזלת שיער
היתה לו בת צחוק בעיניים,
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר -
צחק הוא עד לב השמיים.
אך ליל הורדה מן הלב לא יחלוף -
עת עוגן בחושך חרק,
הוא ילד נשא מן הים אל החוף,
ליטף את לחיו ושתק.
חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו?
והנה הזקס בא בערב אחד,
זרח אז ירח של קיץ,
ודודו חיבק את הסטן שביד,
וחרש יצאנו בליל...
עם שחר הבאנו אותו מן הקרב.
הברוש צמרתו אט הרכין.
רק מי ששכל את הטוב ברעיו
אותנו יוכל להבין...
רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחייך הוא שם, דודו?...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
