בפרק ה הנביא עמוס מנבא נבואת חורבן על ישראל – רק עשרה אחוז מן העם
ישרדו אותו.
אולם החורבן אינו בלתי הפיך. יש לעם ישראל דרך למנוע אותו, והנביא
מציג לו את הדרך: "דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ". מה פירוש "דִּרְשׁוּנִי
וִחְיוּ"? חזרו בתשובה.
מה פירוש חזרה בתשובה? התחזקות דתית?
לא ולא. הדת והפולחן מעניינות את אלוהים, על פי עמוס, כשלג דאשתקד. "שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא
אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם. כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת - וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא
אֶרְצֶה, וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט. הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁרֶיךָ
וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ לֹא אֶשְׁמָע".
אלוהים מתעב את הקורבנות וסולד מן התפילות, כאשר אלו אינם תבלין לחיי
צדק ומשפט, אלא תחליף להם. החוטאים בחטאים בין אדם לחברו, וחושבים שבשל הקפדתם על
מצוות שבין אדם למקום, על פולחן העולות והמנחות ושירי ההלל, הם רצויים בעיני ה'
ולכן הם מצפים ליום ה', יום הופעתו של האלוהים מתוך ביטחון שצפויה להם גאולה, הרי
הם יותר דתיים מדתיים, הם יותר חרדים מחרדים – לעמוס יש הפתעות בשבילם. "הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְהוָה. לָמָּה
זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה? הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר. כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ
מִפְּנֵי הָאֲרִי - וּפְגָעוֹ הַדֹּב. וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר,
וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ. הֲלֹא חֹשֶׁךְ יוֹם יְהוָה, וְלֹא אוֹר וְאָפֵל וְלֹא נֹגַהּ
לוֹ". יום ה' הוא יום נקם ושילם בכם. את אלוהים ממש, אבל ממש, לא מעניין
הפולחן שלכם. מה אכפת לו אם אתה רב ומרביץ תורה באולפנה, אם אתה תוקף מינית תלמידה
שלך? מה אכפת לו אם אתה משיג תקציבים לישיבות, אם אתה לוקח שוחד? אתם מתאווים ליום
ה', כדי לקבל שכר בעד פעולתכם? מה נראה לכם, שביום ה' תוכלו להמשיך להתחמק? סוללות
עורכי דין ויחצנים יעמדו לכם? תשכחו מזה. לא יהיה לכם מנוס. כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי - וּפְגָעוֹ
הַדֹּב. וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר, וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ.
לא, אומר הנביא. כאשר אני מדבר על חזרה בתשובה, אני ממש לא מתכוון
לענייני דת. אני מדבר על ענייני מוסר. שִׂנְאוּ
רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב. ... דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע.
מהו הרע שעלינו לשנוא?
הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט. אם המשפט,
שאמור להגן על האדם, להגשים את הצדק, הופך לדבר מר כלענה, בשל הטיית המשפט, בשל
השוחד, בשל הנחות סלב - זה רע.
וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ. אדישות לצדקה, לסולידריות החברתית, למצבם של העניים – זה רע.
שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ וְדֹבֵר
תָּמִים יְתָעֵבוּ. מי ששונאים את דוברי האמת ואת הנביאים המוכיחים אותם על פשעיהם
– הם רעים.
יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל דָּל
וּמַשְׂאַת בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ. בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם. אתם, שגזלתם, שדדתם, נישלתם את העניים ומהגזילה בניתם לעצמכם בתים
מפוארים וארמונות, אתם הרעים.
צֹרְרֵי צַדִּיק. לשנוא את האדם הישר והטוב – זה רע.
לֹקְחֵי כֹפֶר. לקיחת שוחד – זה רע. ודוק – לקיחת כופר. לא קבלת כופר. אף אחד אינו
מקבל שוחד. השוחד אינו נופל בטעות לידיו המשוחד. מדובר במעשה אקטיבי, נטילת שוחד,
לקיחת כופר.
אֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ. הטיית משפט לרעתם של העניים, כיוון שאינם יכולים לשחד – זה רע.
לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא
יִדֹּם, כִּי עֵת רָעָה הִיא. מצב שבו האדם שמבין
את עומק השחיתות והרשע אינו מעז לומר את דברו כי הוא חושש לשלומו – זה רע.
ומהו הוא הטוב שעלינו לאהוב, שעלינו לדרוש?
הַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט. קודם כל משפט צדק. והצדק חייב להיראות. חייבת להיות שקיפות - זה
טוב.
וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט. משפט הצדק יהיה גלוי ושקוף כמו המים - זה טוב.
וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן. הצדק החברתי, הסולידריות, השוויון יהיו הערכים הדומיננטיים בחברה,
ויזרמו ברחבי הארץ כמי נחל איתן, וישטפו את כל העוולות והרשע – זה טוב.
שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב.
* 929