הבלוג של אורי הייטנר

פרשת אזריה מפריכה מכל וכל את מסכת עלילת הדם הקולקטיבית רבת השנים על מדינת ישראל, על צה"ל, על חיילי צה"ל ומפקדיו, על האופן שבו ישראל מממשת את זכותה להגנה עצמית. כל תעשיית השקרים של קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל והדמוניזציה לצה"ל, בידי גורמים בארץ ובחו"ל, התנפץ אל סלע המציאות. כל התעמולה של הגדעון לוים, העמירה הסים, "שוברים שתיקה" וחבר מרעיהם הוכחה כשקר אחד גדול.

במשך שנים הם מלעיטים עלינו את הסיפורים על צבא קלגסים המבצע פשעי מלחמה, מוציא להורג ללא משפט, רוצח אזרחים וילדים, מחפה על פושעים, מערכת המשפט היא משרתת הכיבוש וכו' וכו' וכו'.

ומה קרה בפרשת אזריה? במקרה חריג שבו חייל עשה דין לעצמו ונהג בניגוד לערכי מוסר הלחימה וטוהר הנשק של צה"ל, ולא מדובר ב"רצח של חף מפשע", אלא בהריגת מחבל בזירת הפיגוע, דקות אחדות אחרי שניסה לרצוח – התגובה הייתה מיידית, חד משמעית ונחושה. כל שרשרת הפיקוד מהמ"כ עד הרמטכ"ל הייתה חד משמעית. מיד נערך תחקיר מבצעי ובעקבותיו נפתחה חקירת מצ"ח. הפיקוד העליון, שנמנע מלהתייחס לצד המשפטי – פלילי, אמר מיד, עוד באותו ערב, את האמירה הפיקודית, המנהיגות, הערכית באופן נחרץ, שאינו יכול להשתמע לשני פנים. נערך משפט צדק והחייל הורשע. בית הדין פעל במקצועיות ובנחישות ולא נרתע מדעת הקהל וממשפט הרחוב.

זה צה"ל – הצבא המוסרי ביותר בעולם. אף צבא בעולם (וכמובן שאני מתייחס רק לצבאות של דמוקרטיות, כי צבאות של מדינות לא דמוקרטיות, לא כל שכן – ערביות, אינם נמצאים על מישור של השוואה) לא היה נוהג כך.

כל ההתנהלות הפיקודית והמשפטית מעידה עד כמה המקרה הזה חריג שבחריגים, מנוגד לחלוטין לפקודות צה"ל ולאופן פעולתו. זהו יוצא מן הכלל המעיד על הכלל – צבא הדבק בערכי טוהר הנשק.

האם "שוברים שתיקה", דבוקת שוקן וחבר מרעיהם יכרעו ברך ויבקשו סליחה ומחילה מהחברה הישראלית ומצה"ל? התשובה בפייסבוקית היא: חחחחח. ב"גששית" היא: "הצחקת אותו".

תעשיית השקרים לא תנוח ולא תשקוט אפילו יום אחד. הנה, כבר למחרת פסק הדין כתבה עמירה הס ב"הארץ" ש"אזריה פעל על פי הנורמה" וש"אזריה אינו שונה מעשרות חיילים ושוטרים אחרים שירו בפלסטינים אף שלא נשקפה סכנה לחייהם".

אז איך הם מסבירים את המשפט והכרעת הדין? יש להם תירוץ: "ההבדל הוא שבמקרה של אזריה יש סרטון המתעד את התקרית, ולא רק עדויות שמהן ניתן להתעלם". תירוץ עלוב, אולם כל התעמולה שלהם מבוססת על השיטה ש"ככל שתחזור יותר על שקר הוא יהפוך לאמת". ולכן, אנו צפויים לשמוע עכשיו את השקר הזה בעוצמה רבה.

אולם העובדות, כפי שהוכחו בפסק הדין, שונות. נאמר בפירוש שהתחקיר המבצעי והעברתו של אזריה לחקירת מצ"ח נעשו כאשר איש לא ידע שיש סרטון.

יתר על כן, לאורך עשרות שנים, "בצלם" מספק אלפי מצלמות והפלשתינאים לא רק מתעדים את פעילות צה"ל יום ולילה, אלא אף עושים פרובוקציות רבות כדי לגרור את החיילים לרקוד על פי התסריט של "בצלם". וכל אותו ניסיון אובססיבי "להוכיח" הצליח פעם אחת למצוא איזה "אקדח מעשן".

ואף שכל העובדות מוכיחות שזהו יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, הם יציגו את החריג כנורמה, ככלל. למה? כי זו דרכם. שקרנותם – אומנותם.

* "ידיעות הקיבוץ"