הבלוג של אורי הייטנר

בספר שמואל מסופר על דואג האדומי, שבעת המרדף של שאול אחרי דוד, הלשין באוזני שאול דברי שקר, והעליל על כוהני נוב שהם סייעו לדוד. בעקבות זאת הורה שאול לדואג לטבוח בכוהני נוב.

מזמור נב עוסק במלשינים ושקרנים, ומיוחס לדוד, כמזמור תגובה על מעשהו של דואג האדומי. משמעותו של המזמור לדורות, חורגת מהשיוך לפרשת דואג, והיא נכונה לשקרנים מלשינים מסוגו לאורך הדורות.

אני מקדיש את פסוקי השיר לארגונים ישראלים, הפועלים ברחבי העולם נגד מדינת ישראל, מבאישים את שמה, מעלילים עלילות דם קולקטיביות על צה"ל ומשתפים פעולה עם ה-BDS ושאר אויבי ישראל.

מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה, הַגִּבּוֹר, חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם? הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ, כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה.  אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב, שֶׁקֶר מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה. אָהַבְתָּ כָל דִּבְרֵי בָלַע, לְשׁוֹן מִרְמָה. גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח, יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל, וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים.

 * 929