בשנה הבאה ימלאו ארבעים שנה לאורטל.
העליה לקרקע הייתה ב-1 ביוני 1978.
חלוצי החבורות שהקימו את אורטל, עלו לגולן כבר ב-1977, ישבו במרום
גולן והחלו לעבד את אדמות אורטל (ברשומות הרשמיות מקובל להגדיר את שנת העליה לקרקע
של אורטל כ-1977).
ההחלטה על הקמת אורטל, "הקיבוץ הרביעי" כפי שכונה, בהיותו
הרביעי בגוש קיבוצי הקיבוץ המאוחד בצפון הגולן, הייתה ב-1976, ואז החלו כל ההכנות,
הקמת החבורות וגרעיני הצופים, הכשרה בבית השיטה ובהמשך הקמת יסודות היישוב ושטחיו.
אולם כפי שנראה להלן, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כשהחלו להתרקם
תכניות ההתיישבות בגולן, האזור שבו הוקמה אורטל סומן כאזור להתיישבות חקלאית.
****
מיד לאחר מלחמת ששת הימים, גויס המתכנן עוזי גדור, בידי המחלקה
להתיישבות בסוכנות היהודית, לתכנון ההתיישבות בגולן.
כבר בנובמבר 1967, הוגשה תכנית הפיתוח הראשונה של הגולן: "רמת
הגולן – הצעת תכנית מוקדמת לפיתוח חקלאי".
5 חודשים בלבד חלפו מאז שחרור הגולן, ומתכנן
שהגיע לאזור שקודם לכן כף רגל ישראלי לא דרכה בו, כבר הציג תכנית רצינית, מגובשת,
מסודרת, מתומחרת ומפורטת, לפיתוח החקלאי; 33 עמודים כולל מפות וטבלאות, ניתוח
צרכים, ניתוח משאבי קרקע ומים ועוד. התכנית מעוררת התפעלות, בעיקר לנוכח היותה
מוקדמת כל כך.
ניכר בתכנית שילוב של חזון ומעוף עם מקצועיות ומעשיות. אם
נשווה את התכנית למציאות, נראה שיש לא מעט פערים, אך בעיניי אין זה מוריד מערכה,
כיוון שכל מה שנוצר כאן, הוא תוצאה שלה ושל התכניות שבאו אחריה, תוך התאמה למציאות,
שלעולם אינה זהה לתכנית.
התכנית מדברת על הקמת 20 יישובים חקלאיים בגולן.
בתכנית, מחולק הגולן לשלושה אזורים: "הרמה הצפונית", "הרמה
הדרומית", "חופי הירדן והכנרת" (הבטיחה). על אזור "הרמה הצפונית"
נכתב בתכנית: "מצטיין בגובהו, במקורות מימיו, במשקעיו ובמרעהו. מאידך, מוגבל
יחסית בשטחי עיבוד".
הענפים המומלצים ליישובי צפון הגולן: מטעי אגוז (פקאן, אגוז-המלך),
גידול שלחין (גידולים לזרעים, תפו"א לריבוי, כותנה, עגבניות לתעשיה),
בע"ח לבשר (בקר, צאן), פלחה בעל.
השטחים הראויים לעיבוד בצפון הגולן מסתכמים ב-20,000 דונם. צפון הגולן
מחולק לשלושה תת אזורים. אחד מהם הוא דלווה, ובו 3,000 ד'. אזור דלווה הוא
האזור שלנו – כלומר מיד לאחר שחרור הגולן, כבר בתכניות הפיתוח וההתיישבות
הראשונות, 11 שנים לפני הקמת אורטל, תוכננה התיישבות באזור!
****
שנה מאוחר יותר, בנובמבר 1968 הוציא חבל הגליל של המחלקה להתיישבות
תכנית נוספת: "תכנית פעילויות ברמת הגולן בשנת 1969/1970".
זו אינה תכנית פיתוח, דוגמת התכנית שהזכרתי לעיל, אלא תכנית פעילות
שנתית לביצוע אופרטיבי; למעשה – תכנית תקציבית. עלות התכנית - 26-30 מיליון
ל"י (במספר נושאים הוצגו חלופות שונות, ולכן התקציב מודולרי).
עיקר התכנית הוא תקצוב יישובי גל ההתיישבות הראשון בגולן; היישובים
שהוקמו או היו על סף הקמה. מדובר בשליש (!) מן היישובים שקמו בגולן עד היום.
בין היתר, נכללה בה – תכנית להכשרת קרקע, ליישובים הקיימים וליישובים
פוטנציאליים. תכנית ההכשרה הוצגה בשלוש חלופות תקציביות. בכל החלופות הופיע
סעיף של הכשרת 500 ד' בדלווה.
אין לי נתונים האם התכנית אושרה, באיזה היקף והאם באמת הוכשרו 500 ד'
ראשונים בדלווה כבר בשנת 69-70, אבל הכשרה כזאת הייתה מרכיב בכל חלופה בתכנית
תקציבית מעשית.
****
בינואר 1969, הוציא חבל הגליל של המחלקה להתיישבות תכנית אזורית
ליישוב ופיתוח הגולן. גם הפעם המתכנן הראשי היה עוזי גדור ועמו בצוות:
אברהם בן דוד, מיכאל גלעד, עדנה לרמן, רפאל לרמן וישראל פריאון.
תכנית זו הייתה מסודרת ומבוססת יותר מהתכנית הראשונית. זו תכנית
רבת מעוף, ולמרבה הצער, גם היום, במלאת יובל להתיישבות בגולן, אנו רחוקים מאוד
ממימושה; מימוש שאמור היה להתבצע במשך עשר שנים.
ליבת התכנית: "הגולן יהיה אזור מאוכלס אשר יפותח כיחידה אורגנית
שלמה. עמוד שדרתו תהיה מערכת דרכים מרכזית יעילה, הקושרת את חלקיו השונים לחטיבה
אחת. מערכת זאת בנויה על ציר צפון דרום המחבר את הגולן אל מרכזי הארץ. לאורכו
יתרכזו יישובי הגולן החקלאיים ומרכזי הקייט [=תיירות]. במוקד המערכת תמוקם עיר
הגולן".
בעיניי, גדולתה של התכנית, הייתה בתובנה שיש צורך בעיר בגולן, במרכז
הגולן. המתכננים סימנו את האזור המתאים להקמתה, ואכן, קצרין הוקמה בקרבת
מקום.
מסיבות שנויות במחלוקת (יש על כך סיפור רשומון שאינו מעניינו של מאמר
זה) התכנית נגנזה. הרעיון של הקמת עיר, נשאר קבור בארגזים. רק טראומת הפינוי
במלחמת יום הכיפורים, והתובנה שיש צורך באכלוס מהיר ומאסיבי של הגולן כדי להיות
גורם משמעותי ויציב, הפילה את האסימון בקרב הנהגת מתיישבי הגולן, שיזמו, הובילו
ודחפו את הממשלה להחליט על הקמת קצרין ולהקימה בפועל.
מתוך התכנית: "אוכלוסיית האזור תגיע לכ-55,000-60,000 נפש, בכלל
זה כ-10,000 בני מיעוטים, מרביתם דרוזים. כשני שליש מכלל האוכלוסיה היהודית תתגורר
בעיר אם אמנם יוחלט על הקמתה, ויתרה בכפרים החקלאיים ובמרכזי הקייט.
כלכלתה של האוכלוסיה המוצעת תבוסס על משאבים מקומיים ועל כאלה שאינם
מחייבים זיקה לאזור, בכלל זה מפעלי תעשיה ומלאכה; מפעלים אלה יתרכזו בעיר הגולן. תושבי
העיר יתפרנסו גם על מתן שרותי תיירות. האוכלוסיה הכפרית תעסוק בענפי משק המבוססים
על נתוניו הטבעיים של האזור; החשובים ביניהם הם החקלאות והקייט".
בחלוקה האזורית בתכנית זו, מוגדר האזור שמגובה 700 מ' ומעלה, "האזור
הקר". וכך תואר "טיפוס המשק" באזור זה: "כאן יפותח משק
מתמחה בגידולים הנענים לתנאי הקור האופייני לאזור. גידולים אלו כוללים: מטעי
נשירים ואגוזים, גידולי זרעים ופקעות (תפוחי אדמה לזרעים), ירקות רגישים לחום (חסה
גזר, כרוביים), אשר באזור זה ניתן יהיה לגדלם בעונת הקיץ הבלתי מקובלת ועוד. ענף
בקר לבשר במרעה טבעי, ומטע סובטרופי, בריחוק מה (במדרונות הבטיחה) ישלימו את תמונת
המשק החקלאי. ענפים שאינם חקלאיים, כגון שירותי קייט ותעשיה חקלאית וניטרלית, ישלימו
את המערכת הכלכלית של היישובים".
התכנית מדברת על מערך יישובים חקלאיים שיכלול 17-22 יישובים בגולן.
גודל היישוב המוצע: כ-130-150 משפחות.
מעניין המקום המרכזי שהוקדש בתכנית לענף התיירות והקיט בגולן, "מסקי
שלג לסקי מים" (חודש אח"כ יצאה תכנית אב גדולה לפיתוח תיירות ונופש
בגולן).
והיכן אורטל ניצבת בתכנית?
לתכנית הפיתוח של 1969 מצורפת מפה. על המפה מסומנות נקודות, ללא שם,
שמוגדרות: יישוב (מתוכנן) או יישוב (אפשרות).
במיקום של אורטל מסומן יישוב כ"אפשרות".
לעומת זאת, בצדו המזרחי של הכביש, למרגלות השיפון – יישוב מתוכנן.
****
אני עורך כעת מחקר מקיף על גל ההתיישבות הראשון בגולן. עיקר המחקר שלי
מתמקד בצד הפוליטי אידיאולוגי, אך אני עוסק גם בצד התכנוני והפיסי של ההתיישבות. זו
חוויה גדולה בעבורי, לעסוק בתקופה המכוננת הזאת, ההרואית הזו, של ראשית ההתיישבות
בגולן.
התכניות שהזכרתי הן מן השנה וחצי שלאחר
מלחמת ששת הימים, ומעניין להיווכח שכבר אז היה חזון של התיישבות באורטל.
לא חרגתי במסגרת מאמר זה מן התקופה שאותה אני חוקר, אך מעניין לעקוב
אחרי המשך התכניות, ואיזה מקום תפסה אורטל עד הקמתה.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
