הבלוג של אורי הייטנר

אני רואה בעיות רבות ברעיון זה. יותר בעיות מפיתרונות. כוח רב לאומי על אדמת לבנון, יחשב בידי הגורמים הקיצוניים בלבנון ככוח כובש, ויהווה יעד לפעולות גרילה, כפי שהיה כוח הנחתים האמריקאיים בביירות ב-1982. ברגע שחיילים זרים יתחילו לחזור לארצם בארונות, דעת הקהל תתחיל לשאול שאלות קשות – מדוע בניה שוקעים בבוץ הלבנוני ונהרגים על הגנת ישראל? מצב זה עלול לגרום לגלים של אנטי ישראליות ואנטישמיות, ובסופו של דבר ללחץ שיביא לעזיבת הכוח.

לאורך שנים התגאינו בכך שמעולם לא ביקשנו מחיילי מדינות אחרות ובני עמים זרים להגן על מדינת ישראל ולסכן את חייהם בהגנה כזו. עובדה זו הינה נכס שאסור לנו לבזבז אותו.

אנו רואים, בימים אלה, את הקושי במלחמה של צבא סדיר מול גרילה. ספק רב האם לחיילי הכוח הרב לאומי, שאינם מגנים על מולדתם ועל עמם, תהיה המוטיבציה הנדרשת במלחמה כזו. הכוח הרב לאומי יתקשה מאוד למנוע פגיעות בישראל בידי החיזבאללה. אולם בעוד לחיזבאללה כתנועת טרור פנאטית לא יהיו מעצורים מפני עימות עם הכוח הרב לאומי. ישראל, כמדינה ריבונית וידידה של המדינות מהן יצאו החיילים, לא תוכל לפעול ולהגיב, לפגוע בחיזבאללה ולהלחם בו, בשל מציאות הכוח הרב לאומי לאורך הגבול. כך, תחת להגן על ישראל, עלול הכוח לכבול את ידיה של ישראל באזיקים בינלאומיים.

עצם הרעיון של הצבת כוח רב לאומי הוא רעיון גרוע. גרוע ממנו הרעיון לכלול בו מדינות ערביות. מן הסתם, הכוונה היא למדינות המקיימות עם ישראל יחסים דיפלומטיים, כלומר מצרים וירדן.

כל הבעייתיות הקיימת בכוח רב לאומי, חריפה יותר כאשר מדובר בכוחות ערביים. מה יקרה כאשר יהרגו חיילים מצריים או ירדניים, כביכול על הגנת ישראל? מה יקרה אם ישראל תנסה להגיב על פעולות טרור נגדה, ויתפתח עימות בין חיילים צה"ל לחיילים מצריים? השלום עם מצרים, ששילמנו עליו מחיר כבד כל כך, הוא שלום רעוע ומקרטע בלאו הכי. הצבת צבא מצרי במסגרת הכוח הרב לאומי, עלולה לסכן את המעט שעוד נותר ממנו. האם יש לישראל אינטרס לקחת את הסיכון הזה?

אם לא כוח רב לאומי – מה כן? איזה פתרון רצוי לסיום המלחמה?

לבנון היא מדינה ריבונית. היא ורק היא צריכה להיות הכתובת שלנו, למלחמה, לשלום ולכל הסדר. ממשלת לבנון חייבת לשאת באחריות לשמירה על גבולה עם ישראל, באמצעות צבא לבנון. הפתרון היחיד אותו על ישראל לתבוע, הוא יישום החלטת מועה"ב 1559 על שני חלקיה העיקריים – פרוק המיליציות הפרטיות (ובראשן חיזבאללה) ופריסת צבא לבנון לאורך הגבול.

לבנון חלשה, אומרים הכל. ממשלת לבנון אינה יכולה לגבור על החיזבאללה. הרעיון, לכאורה אינו ישים.

נכון. הפיתרון הזה אינו ישים כרגע, בשל עוצמתו של החיזבאללה. אך הוא יהיה ישים אם ירוסק כוח החיזבאללה. את המשימה הזאת רק צה"ל יכול לבצע. לשם כך יהיה צורך בעוד זמן למלחמה ובמחיר דמים נוסף, אך מחיר זה הוא הכרחי. המלחמה הזו אינה יכולה להסתיים בפחות מניצחון מוחץ שלנו ומתבוסה מוחצת ומשפילה לחיזבאללה. לאחר ריסוק כוחו של החיזבאללה, תוכל ממשלת לבנון להחיל את ריבונותה, ולקיים עם ישראל יחסי שכנות סבירים.