הבלוג של אורי הייטנר

מתוך עלון קיבוץ אורטל

            הגולן בשעת החירום

מיד עם פרוץ המלחמה, הוקם במועצה מטה חירום בהרכב: ס' ראש המועצה מיכל רייקין, מנכ"ל המועצה דני רוטשטיין, מנהל האגף המוניציפלי דדי גופר, קב"ט המועצה אלי יוסף, מנהלת מיט"ר אביטל פלכטמן, מנהל מחלקת החינוך קובי גביש ואני, בתוקף תפקידי כמנהל המתנ"ס.

הצוות מתכנס לפחות פעם ביום, שומע הערכות מצב, סקירות על אירועים שהיו בגולן, מדווח על רמת ההיערכות ביישובים השונים, בוחן את רמת החרדות בציבור ומקבל החלטות הנוגעות לאורח החיים בגולן, להתנהלות מערכת החינוך ולקיום אירועים, בתאום עם גורמי הביטחון.

בסך הכל, המעורבות שלנו במלחמה מינורית למדי, בוודאי בהשוואה לשכנינו ממערב. בשבועיים של המלחמה נחת מספר מצומצם של קטיושות בגולן, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק ממשי. הנזק העיקרי הוא משריפות הענק כתוצאה מהנפילות שהיו בגולן ומנפילות במורדות הגולן שהתפשטו עקב הרוחות. עם זאת, אנו ערוכים גם לתרחישים שונים של הסלמה.

המגמה שלנו היא לקיים ככל הניתן את השיגרה. הקייטנות המשיכו לפעול במתכונת יישובית. ימי פעילות החוץ המרוכזים בוטלו, ובמקומם המתנ"ס מקיים פעילות כיף ביישובים. לנוער אורגנו נסיעות לאתרי בילוי במרכז הארץ, כמו הסופרלנד, מיני ישראל, פארק הקופים ופארק נחשונית.. הקייטנות שאמורות היו להסתיים בסוף השבוע, הוארכו עד 3.8 וקייטנות הנמשכות מעבר לזה, יקבלו ימי פעילות של המתנ"ס בשבוע הבא. ככל שהדבר ניתן אנו מעודדים השתלבות ילדים מאזורי הקרבות השוהים ביישובי הגולן בפעילויות. לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שמוסדותיהם אינם פועלים, הוקמה מועדונית בשלוחת בני יהודה של המתנ"ס.

            מהגולן באהבה

עיקר פעילותנו ממוקדת בסיוע לתושבים היושבים במקלטים באזורי העימות. ועד יישובי הגולן, המתנ"ס והיחידה להתנדבות במיט"ר (רותם ק') הקימו מטה המארגן פעילות התנדבותית באותם מקומות, בראשות ברוך כהן, מנהל הוועד. חלק מן הפעילויות מאורגנות מלכתחילה בידי המטה, ואחרות מאורגנות בידי יישובים ובודדים ומקבלות מטריה לוגיסטית מן המטה.

אנו אוספים ציוד ומוצרי מזון, שתושבים ועסקים בגולן תורמים, ומורידים אותם למקלטים. מתנדבים רבים ירדו לטבריה, קריית שמונה, צפת, חצור ויישובים אחרים לפעילות ההתנדבותית. חלק מן המתנדבים מחלקים את המצרכים ואחרים מפעילים את הילדים. הציבור אליו אנו מגיעים אסיר תודה, ונרגש מעצם גילוי הסולידריות ומעצם המגע האנושי, אף יותר מאשר מהמצרכים שאנו מביאים. היו גם מקרים אחרים, פחות סימפטיים, של התנפלות על המוצרים.

כמי שביקר פעמיים במקלטים בטבריה ופעם בקריית שמונה, אני יכול להעיד שעיקר האוכלוסיה שנשארה היא האוכלוסיה החלשה ביותר בערים – נושא המעמיד בסימן שאלה את ההצהרות הרמות על הסולידריות החברתית הבאה לידי ביטוי במלחמה.

כמו כן, נעשית פעילות של משלוחי שי לחיילים – יוזמה שהחלה באורטל, והמתנ"ס אימץ אותה והפעיל אותה ביישובים רבים, באמצעות המד"בים והנוער.

הפעילות הזאת תמשך עד סוף המלחמה, ואם יהיה צורך בכך – גם אחריה (אולי סיוע בקטיף, פעילות כיף לילדים שחיו תקופה ארוכה במקלטים ומחוץ לבית וכו'). הבוקר נועדה לצאת משלחת לצפת, ובשבוע הבא למבואות חרמון ומקומות נוספים.

            תרומת אורטל

מיד עם פרוץ הקרבות ענף התיירות קלט משפחות רבות מקריית שמונה ויישובי קו העימות. התנאים הכספיים של אורטל הם בין הנדיבים ביותר מכל האתרים בגולן.

הנוער באורטל יזם כבר בימים הראשונים איסוף ומשלוח שי לחיילים. ההרתמות היתה יפה מאוד. שרון פז הוביל, מטעם מחלקת הנוער של המתנ"ס, גם את המבצע הכלל גולני של משלוח המנות. נשים באורטל יזמו וביצעו מבצע לאפיית עוגות וחלוקתם לחיילים. ההיענות היתה אדירה, הן של הנשים והן של בתי הילדים. רינה, מזל, ענת ג' ואילן נסעו לשטח, לחלק את העוגות לחיילים. עוגות נשלחו גם לחיילים פצועים בביה"ח בצפת.

"גיסים ונפלאות" מרבים להופיע בפני חיילים ואזרחים בצפון.

במוצאי שבת שעברה התכנס צוות תרומה לחברה הישראלית לדון בהרתמותנו לפעולות הסיוע. סוכם של שני אפיקי פעולה: א. פעילות עם הילדים המתארחים באורטל. ב. גיוס מתנדבים למשלחות מטה "מהגולן באהבה".

ענבל ק' מארגנת את הפעילות הנערכת מידי יום לילדים המתארחים. עד כה התנדבו והפעילו אותם דנה, ענת מ', לילי, לאורה, תומר, מריאנה, אלה וחגית.

רותם ק', המארגנת את ההתנדבות למבצע בכל הגולן, עושה זאת גם באורטל. לאורה, לילי, וחן ד' הצטרפו אליי השבוע למשלחת לטבריה ועסקו בהפעלות במקלטים. לילי וחן הצטרפו גם למשלחת לק"ש. חברים נוספים התנדבו וישתתפו במשלחות הבאות. ההשתתפות במשלחות מותרת רק למבוגרים מגיל 18 ומעלה. הנוער יכול לתרום בדרכים אחרות – איסוף המצרכים ואריזתם, פעילות עם השוהים באורטל ועוד.

תודה לכל החברים ובני הנוער על ההרתמות היפה (וסליחה ממי ששמו נשמט מרשימת הקרדיטים).

הפעילות הזו חשובה מאוד ותורמת ליכולת העמידה של החברה הישראלית, שהיא תנאי הכרחי לניצחון במלחמה.