הבלוג של אורי הייטנר

במהלך המלחמה, הוצאתי לצוות המתנ"ס דף יומי. היום, עם סיומה, הוצאתי את הדף המסכם הבא:

‏15.08.2006

‏כ"א אב תשס"ו

לחברי צוות המתנ"ס

שלום רב!

ביל"י 124

* חוזרים לשגרה. על פי הנחיות גורמי הביטחון, ניתן להשתחרר ממגבלות הביטחון ולקיים את פעילותנו כסדרה. נקווה שבא הקץ ל"שיגרת" הנפילות, המרחבים המוגנים, המקלטים, האזעקות, הודעות החירום ב-sms וה"הודעה מפיקוד העורף". נקווה שמעתה אם נשמע צפירת סירנה, יתברר שבסה"כ משמיעים את מאיה בוסקילה ברדיו.

* חוזרים לשגרה, אך אין זו שגרה של ממש. חיילי צה"ל עוד נמצאים בלבנון. המילואים טרם שוחררו. הפסקת האש נזילה והמצב עלול להתחמם. לכן, לצד החזרה לשגרה, עלינו להשאר ערוכים לכל מצב. עם זאת, אנו מפסיקים את היערכותנו המיוחדת לאפשרות של שיבושים בפתיחת שנת הלימודים. אם יחול שינוי במצב, נתכנס מיד ונריץ את התכנית הבסיסית שהתחלנו להכין לתרחיש זה.

* חוזרים לשגרה, אך יש לנו עוד הרבה עבודה בספיחי המלחמה. יש בקהילתנו משפחה שכולה ומושב שכול. יש לנו שלושה פצועים ובני משפחותיהם. יש ילדים ומבוגרים בקהילה שחוו חוויה קשה ועליהם לחזור לעצמם, בעזרתנו. יש עדיין אורחים רבים בגולן, שכל עוד הם נמצאים אצלנו, הם חלק מקהילתנו ואנו אחראים להם. יש עוד הרבה צבא בגולן, אותו אנו מארחים בחום ומסייעים לו בכל הנדרש. ויש אזור שלם לידינו, שעבר מלחמה קשה וכעת עליו להתחיל להשתקם. וכפי שנרתמנו לסייע לשכנינו בעת המלחמה, לא נעזוב אותם לנפשם כעת. הם זקוקים לעזרתנו כעת, לא פחות מאשר במלחמה.

את כל אלה נעשה לצד ההיערכות לפתיחת שנת הפעילות תשס"ז.

* השגנו אתמול סכום כסף נוסף לכיסוי הוצאות הנסיעות של הילדים והנוער לימי התאווררות במרכז הארץ. השבוע ובשבוע הבא נמשיך בפעילות זאת. היום אנו מוציאים את כיתות ז-ח' ליום ים. מחר – את כיתות א'-ו' לסופרלנד. מחרתיים – את כיתות ט'-י"ב לשפיים. בשבוע הבא את כיתות ט'-י"ב ליום טיול וכיף באזור ת"א.

* לאור שינוי הוראות הביטחון, הפעילות לילדי המתארחים והיישובים בשלוחת חספין תתקיים היום באולם הספורט של השלוחה, ולא ביישובים עצמם.

* שלוחת "אביטל" מארחת מזה ימים אחדים גדוד של צה"ל באולם הספורט. הלילה יתארח גדוד נוסף, באולם הדיסקו וביישובי הסביבה.

* היום נרד לחלק מוצרים לקשישים בצפת. בכך מסתיימת פעילות זאת. אנו נמשיך בפעילות סיוע ליישובי הגליל, באתגרים החדשים של "הבוקר שלמחרת". בין השאר אנו רוצים לארח ילדים לימי כיף אצלנו, ולסייע ביישובים עצמם בתחומים שידרשו. ביום ה' תתקיים ישיבה של מטה "מהגולן באהבה"  ובו נדון ונחליט על המשך הסיוע.

* אני פועל להשגת מימון להוצאות שהיו לנו במהלך המלחמה, כולל העסקת עובדים, אירוח עובדים בצימרים ועוד.

****

5 שבועות של מלחמה קשה עברו על מדינת ישראל ועל אזור הצפון בפרט. קיימת בציבור הישראלי מחלוקת על דרך ניהול המלחמה, על תוצאותיה ועל תנאי הפסקת האש. אולם כל אדם הגון שעיניו בראשו יסכים, שהיתה זו מלחמה צודקת ומוצדקת, מלחמה בין טוב ורע, מלחמת מגן במובן הטהור ביותר של המושג.

במלחמה זו שילמנו מחיר יקר – בחיי אדם, בפצועים ובנזק כבד מאוד לאזור הצפון.

ירי הקטיושות התמקד בגליל ובחיפה, אך גם מקומו של הגולן לא נפקד. 120 קטיושות נחתו בגולן בתקופה זו. רובם הגדול בצפון הגולן, אך היו נפילות גם במרכז, בדרום ובאזור הכינרת. שני טילים נפלו בתוך שעל, שניים בקצרין ואחד ברמות. בכל המטחים, לא היו נפגעים (למעט מספר קטן מאוד של נפגעי חרדה, במצב קל) ולא נגרם נזק לרכוש. עם זאת, לאורך התקופה השתוללו בגולן שריפות רבות, הן בשל נפילות הטילים והן בשל אימוני צה"ל. תושבי הגולן ישבו במשך שעות רבות, כמעט מידי יום, במרחבים המוגנים או במקלטים.

תושב הגולן, אשי נוביק ממושב כנף, נפל בקרב בלבנון. שלושה תושבים נוספים נפצעו. רבים מתושבי הגולן גויסו בצו 8 והשתתפו במלחמה. רבים מאוד מבני הגולן המשרתים בסדיר השתתפו בקרבות. רבים מהם עדיין נמצאים בלבנון, ואנו מאחלים להם ולמשפחותיהם שישובו הביתה בשלום. עסקים רבים, בעיקר בתחום התיירות ניזוקו מאוד, בעונת השיא.

קהילת הגולן התגלתה במלחמה בגדולתה. הן המוסדות, הן היישובים והן הציבור נרתמו להתמודדות הפנימית עם המלחמה ובמיוחד לעזרה לתושבי הגליל, הן באירוחם ההמוני ביישובינו והן בהתנדבות במקלטים. בתרומת מוצרים וציוד לחיילים ולמקלטים. בעזרה לחיילי צה"ל. יישובי הגולן תפקדו היטב, אם כי ניתן בהחלט להבחין בהבדל ביכולת ההתמודדות וההירתמות בין יישוב ויישוב, ובעניין זה תפקידנו לחזק את הנדרש לחיזוק ביישובינו.

אני חייב לציין את התפקוד המעולה של כל מוסדות המועצה ולווייניה השונים. הלוואי שכך היתה מתפקדת המדינה כולה. אני חש ביטחון מלא, שבכל מבחן שעלול להתרגש עלינו, נדע לתת את המענה הטוב ביותר.

מה ההשלכות של המלחמה על הגולן? האם השקט הביטחוני בגבול עם סוריה, הנשמר בקפידה למעלה מ-32 שנים, ישמר כשהיה?  האם השקט המדיני והפוליטי ממנו אנו נהנים זה שש שנים וחצי ימשך או יתערער? האם תנופת הקליטה, הפיתוח והתיירות מהם אנו נהנים מזה 5 שנים תמשך באותה מידה?

השאלות הללו צריכות להטריד אותנו. נקווה שבכל התחומים הללו התרחיש האופטימי יתממש, אך בכל תרחיש שהוא, יהיה עלינו לתת את המענה הטוב ביותר, ולמתנ"ס יהיה תמיד תפקיד מוביל ומשמעותי.

****

ראוי לציין את התפקוד המצויין של החברה למתנ"סים, ושל המתנ"סים באזורי הקרבות. עובדי המתנ"סים והמתנדבים במתנ"סים הובילו את קהילותיהם תחת אש, במצבים קשים, ולעתים במקומות שהמערכות האחרות לא היו במיטבם.

המחשבה על הפרטת החברה למתנ"סים נראית היום הזויה מתמיד.

****

לפני חמישה שבועות, שעה שהתכנסנו לסדנת סיכום חצי שנתי בביתה של נורית, עצר אותנו אורי פונדק ודיווח ש"יש בלגן בגבול עם לבנון". לאחר מכן שמועה רדפה ידיעה וידיעה רדפה שמועה. ליאת החליפה אס.אם.אסים ועדכנה אותנו בשידור חי מחזית קריית שמונה.

מאז אותו רגע, כל סדר היום של המתנ"ס השתנה. המתנ"ס הוא לב הקהילה, ותפקידנו להתאים אותו לצרכיה המשתנים. בשעת מלחמה, כל סדרי העדיפויות משתנים. בראש סדר העדיפויות עמד המאמץ המלחמתי, לצד ניסיון לשמר שיגרה מקסימלית.

המתנ"ס נטל חלק פעיל ומרכזי בניהול חיי הקהילה במלחמה. השתתפנו במטה החירום של המועצה, במטה המתארחים, במבצע "מהגולן באהבה" ובמטה ההיערכות לפתיחת שנה"ל.

המשכנו לקיים את הקייטנות היישוביות על פי הנחיות גורמי הביטחון. במקום הימים המרוכזים בחוץ, שאסור היה לקיים, הפעלנו ימי כיף ביישובים עצמם. הארכנו את הקייטנות בשבוע. לאחר מכן הוצאנו את הילדים לימי התרעננות במרכז הארץ.אחת לשבוע. ארגנו פעילויות מיוחדות לנוער וימי פעילות במרכז הארץ. המשכנו בכך גם כאשר כל מחלקת הנוער היתה מגוייסת – הבנים בצו 8 וליאת לשליחות הסברה וגיוס כסף בארה"ב.

הפעלנו ואנו ממשיכים להפעיל מועדונית נפלאה לילדים בעלי צרכים מיוחדים שמוסדותיהם נסגרו עקב המלחמה. המשכנו להפעיל את מועדון הקשישים עד צאתם לפגרה, בכפוף להוראות הביטחון ושמרנו עם כולם על קשר גם בתקופת הפגרה.

בתקופת המלחמה התמקדנו בפעילות הסיוע, לצד ועד יישובי הגולן והמועצה – בירידה להתנדבות במקלטים בטבריה, צפת וקריית שמונה, להפעלות במקלטים ולחלוקת מוצרים. היינו שותפים בארגון ובביצוע, בגיוס מתנדבים ותרומות ובירידה הפיסית לפעילות עצמה. בכל הפעמים שירדנו לפעילות זאת, לפחות נציג אחד מצוות המתנ"ס היה שותף למשלחת.

היינו שותפים באירוח תושבי אזור העימות ביישובינו, בדאגה לצרכיהם ובפעילות לילדיהם. סייענו לחיילי צה"ל באירוח, בשי לחייל, בבישול ארוחות והורדתם ליחידותיהם ועוד.

כל חברי הצוות היו שותפים בצורה זו או אחרת בפעילות, אם בהבטחת המשך השגרה האפשרית, אם בפעילות למען הקהילה הגולנית במלחמה ואם בפעילות הסיוע. חברי הצוות נרתמו למשימות, ויתרו על חופשות וביצעו אותן בצורה טובה מאוד. המתנ"ס ועובדיו קיבלו שבחים רבים מהציבור וממוסדות המועצה. אני חש שהצוות עמד היטב במבחן. אני חש גאווה לעמוד בראש צוות כזה ואני מודה אישית לכל אחד ואחד מכם על תרומתו.

****

במהלך המלחמה, הקפדתי להוציא כמעט מידי יום את הביל"י, שהיה למעין "פקודת יום". בתור עובדי הקהילה, ראיתי לנכון שתקבלו את מלוא המידע העדכני על כל מה שקורה בגולן, ועל כל מה שנעשה במתנ"ס לשלוחותיו ומחלקותיו.

עם שוך הקרבות, הביל"י חוזר למתכונתו השגרתית – דף קשר בין ישיבה לישיבה, ולא דף קשר בין יריה ליריה.

לביל"י אותו הוצאתי עם פרוץ המלחמה, צרפתי את שירו המקסים של דן אלמגור "לפתח הר געש", המתאר את הדבקות באדמתנו ובארצנו חרף כל הסערות, המשברים והמלחמות. היום, בביל"י האחרון של המלחמה, עם חזרתם הקרובה של תושבי הצפון לבתיהם, אני מצרף את שירו של יוסי בנאי "העיר הזאת".

אתה אומר: / אפליג לי למקום אחר / אמצא לי עיר יותר טובה / בעיר הזאת כך מסתבר / חלפה מזמן האהבה // אתה אומר: / בעיר הזאת האור לא אור / הכל אפור בה ותפל / האנשים – האל ישמור / וכל היתר – ערפל // אתה אומר: בזבזתי כאן את כל ימיי / קבור בתוך חרבות הזמן / וחי לי בין כשלונותיי / ממתין לחסד, לסימן.

אבל אתה / לא תפליג למקום אחר / לא תמצא עיר טובה מזאת / העיר הזאת אותך חבר / תרדוף על סוף כל הדורות // אתה תלבין ותזדקן / עם כל אותן הסמטאות / ולאן שרק לא תסתכל / אתה תראה רק את מראות / העיר הזאת.

אתה אומר: / הלב רוצה לחבוק עולם / מכל מה שקיים לטעום / לפרוש כנף מים עד ים / זו התשוקה זה החלום // אתה אומר: / עברתי כאן את רוב חיי / בין מלחמות ללא תכלית / הספקתי פה בשתי עיניי / לראות הכל רק לא עתיד // אתה אומר: / עצוב לי בין הסמטאות / והשמים הנמוכים / כל התקוות בעיר הזאת / נבלו מזמן כמו הפרחים.

אבל אתה / לא תפליג למקום אחר / לא תמצא עיר טובה מזאת / העיר הזאת אותך חבר / תרדוף עד סוף כל הדורות // אתה תלבין ותזדקן / עם כל אותן הסמטאות / ולאן שרק לא תסתכל / אתה תראה רק את מראות / העיר הזאת.

אורי.