הבלוג של אורי הייטנר

אסיף

אסוף את המעשים                                             ואין יותר גבעול

את המילים והאותות                                           חולם על שיבולתו

כמו יבול ברכה                                                   ואין יותר נדרי ואסרי

כבד משאת.                                                      רק הבטחת הרוח כי      

אסוף את הפריחה                                             הגשם בעיתו

אשר גמלה לזיכרונות                                          עוד יחונן את עפרה        

של קיץ שחלף                                                    בתום תשרי.

בטרם עת.

אסוף את כל מראות

פניה היפים

כמו את הפרי

ואת הבר

האדמה היא אפורה

מתחת לשלפים

ואין לה עוד

לתת לך דבר.

איתמר פרת (לחן: נעמי שמר).

לפני שנה בדיוק, ערב ראש השנה תשס"ו, הרמנו כוסית בצפת וברכנו "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". היה זה בימים הקשים שלאחר עקירת יישובי גוש קטיף, באווירת משבר של פילוג לאומי עמוק. בהרמת הכוסית סיכמנו את שנת תשס"ה כשנה טובה למתנ"ס, אך כל ההישגים שלנו עמדו בצלו של המשבר הלאומי, של אווירת הנכאים הלאומית.

מאז הסתיו סתו, החורף חרף, האביב אבב, הגיע הקיץ ועמו רוחות מלחמה, מלחמה קשה, מלחמה נטולת שם, ולא בכדי. מלחמת לבנון השניה? מלחמת בין המיצרים? מלחמת ...? שכנינו בגליל הוכו באלפי טילים במשך למעלה מחודש ימים. אנו ספגנו 140 טילים, ושעות רבות של שהיה במרחבים המוגנים ובמקלטים. ישראל שילמה מחיר דמים כבד – 128 חללים, חיילים ואזרחים, אלפי פצועים, נזק רב. ובסופו של דבר, לאחר המחיר הכבד, נותרנו לא רק בתחושת שכול ויתמות, אלא גם בתחושות של תסכול עמוק, שהמלחמה היתה כושלת, שמטרותיה לא הושגו ושיום סיומה הפעיל לאחור את שעון החול לקראת הסיבוב הבא. תחושות של אכזבה וזעם על הפקרת העורף ועל החולי החברתי העמוק שבא לידי ביטוי בנטישתם של החלשים בחברה, להתמודד לבד עם מוראות המלחמה.

ושוב, הקיץ כמעט קץ, ואנו עומדים בפתחה של שנה חדשה בעיצומו של משבר לאומי עמוק; משבר אמון, משבר מנהיגות, כאשר כל צמרת המדינה מצויה בהליכי בדיקה, חקירה ומשפט. ובאווירה הקשה הזו, לא נותר לנו אלא לברך "תכלה שנה וקללותיה" ולאחל בכל לב ובכל פה – "תחל שנה וברכותיה", ותקוותיה, ושמחותיה, והישגיה ולהתפלל שהפעם התקווה הזאת אכן תתגשם.

שנת תשס"ו היתה שנה קשה לחברה הישראלית, אך היו בה גילויים נפלאים של רעות, של אחוות לוחמים, של רוח לחימה, של סולידריות והתנדבות שנותנים תקווה למחר חדש, מחר אחר. וכמו בשיר אסיף, אנו אוספים את המעשים היפים הללו, את מראות פניה היפים של החברה הישראלית, בתקווה שהרוח הזאת היא ההבטחה לגשם בעתו שיחונן את עפר הארץ ויכונן את החברה, בתום תשרי.

במלחמה, התגלה הגולן בפניו היפות – פנים של התנדבות וסולידריות. החוסן הקהילתי של הגולן, אפשר לנו, תושבי הגולן, להרים את הראש מעל למצוקה הביטחונית שפגעה בנו, ולהפנות את מירב מאמצנו לעזרת שכנינו שסבלו ממצוקה גדולה שבעתיים, ללא חוסן קהילתי שיקל עליה. המתנ"ס -  לצד הפעילות הענפה והיפה לילדי הגולן, לנוער הגולן, לבעלי הצרכים המיוחדים, לקשישים, הוביל יחד עם ועד יישובי הגולן את מבצע "מהגולן באהבה" מבצע הסיוע רחב ההיקף לתושבי קריית שמונה, צפת, טבריה ומבואות חרמון. אני גאה לעמוד בראש צוות כזה, שבשעת מבחן הוכיח את עצמו. לא בכדי, נהנה המתנ"ס מנקודות זכות רבות בעקבות פעלו במלחמה.

היתה זו שנה מוצלחת למתנ"ס. שנה שבה הובלנו את יום הלימודים המלא שנפתח לראשונה בבית הספר המשותף בדרום ושידרגנו אותו בביה"ס "אביטל"; שנה שבה הובלנו בהצלחה את תכנית "הבית שלנו" עם המעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע וחיזקנו את הזיקה בינינו לבין מערכת החינוך הפורמלי מתוך תפיסת עולם של אחריות כוללת של הקהילה על חינוך ילדיה – תפיסה שרק לפני שנתיים שלוש היתה מנת חלקנו בלבד והיום היא הופכת להיות נחלת הכלל.

שנה שבה צמחה הספריה בדרום שעומדת להיפתח בשבועות הקרובים בבני יהודה לצד המשך פעילות הספריה בצפון, זו השנה השניה.

שנה של התקדמות משמעותית בעבודת מחלקת הנוער הנותנת את אותותיה בקרב נוער הגולן. שנה של חיזוק הפעילות המשותפת לחילונים ודתיים בדרום הגולן ושיתוף פעולה שלא היה כמוהו בשנים הקודמות בין שלוחות בני יהודה וחספין. שנה של הקמת מועדונית לילדים בעלי צרכים מיוחדים ומועדון למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים ושל הצטרפות לתכנית "עמיתים" לנפגעי נפש בקהילה. שנה שבה פתחנו, יחד עם מיט"ר, את תכנית "מעגלים"  - המרכז להורות. שנה של הישגים רבים בכל התחומים – במחלקת הספורט, בשלוחות המתנ"ס, בקשישים ובאמצע החיים, בקונסרבטוריון, בתיאטרון הקהילתי, בהתחדשות היהודית ועוד. שנה של התרחבות וגדילה משמעותית של צוות המתנ"ס, שכבר מונה קרוב ל-45 חברים. קצרה היריעה מלתאר את מלוא ההישגים וקטן הטנא מלאסוף את כל המעשים, את יבול הברכה הכבד משאת.

הישגינו רבים, אך כל פסגה אליה אנו מגיעים, היא המסד להמשך ההתקדמות, המשך הטיפוס, המשך העליה. כך יהיה גם בתשס"ז. איני מביע משאלה. אני קובע עובדה.

אני מודה לכולכם, על הזכות הגדולה לעבוד איתכם, לנהל אתכם. מקבץ נדיר כזה של איכות, של כישרון, של מצויינות, של יצירתיות, של מקוריות, של מסירות, של חריצות, של מוטיבציה, של תחושת שליחות, אינו חזון נפרץ. קהילת הגולן התברכה בצוות מתנ"ס כזה ונהנית מתוצאות עבודתו.

שנה טובה!

****

אנו נפרדים היום ממיכל כהן, רכזת ההדרכה של מחלקת הנוער, שעלתה בסולם הדרגות ועכשיו היא אלופת פיקוד הצפון של תנועת בני המושבים.

אנו מרבים לדבר על מצויינות, על מנהיגות, על מקצועיות, על מסירות, על ערכיות, על אכפתיות, על מקוריות, על יצירתיות. כשאנו מדברים על כל אלה, אנו בעצם מדברים על מיכל. מיכל מגלמת את כל אותם ערכים עליהם מתבסס המתנ"ס.

מיכל צמחה בתוכנו – מד"צית, חברת גרעין "עודד", מד"בית, רכזת הדרכה. בכל תפקידיה הצטיינה. מה שמאפיין את מיכל הוא ראש גדול – תמיד לחשוב איך לעשות יותר ויותר טוב, איך לשפר ולהשתפר, איך לקדם ולהתקדם, איך ללמוד וליישם. אף פעם לא פעלה על פי מסגרת תפקיד שמישהו הגדיר לה, אלא הרחיבה את מסגרת תפקידה והגדירה אותו מחדש, באופן בו תוכל לתרום ממרצה ומכישרונותיה. וכך, מיכל ריכזה ביד רמה את ההדרכה, הפיקה וערכה חוברות הדרכה ברמה גבוהה מאוד (ומי שלא זכה לעיין בהם מוזמן לעשות כן), הובילה את תכנית "מתבגרים לחיים", הובילה סמינרים, מפעלים ופעילויות, הנחתה מד"בים וצוותי הדרכה, היתה מספר 2 מובהקת במחלקת הנוער, שאפשרה למנהלות המחלקה ראש שקט שתמיד יש מישהו שאפשר לסמוך עליו, לא אחת מילאה מקום של מנהלת המחלקה ושל רכז בני המושבים. באופן אישי, מיכל היתה בעבורי שותפה לנושא ההתחדשות היהודית, יצאה מטעם המתנ"ס לקורס רכזים ופעלה בתחום בתכניות השונות.

מיכל, נהניתי מאוד מהעבודה איתך, אני מפרגן לך מאוד ומאחל לך הצלחה בתפקיד החדש, למרות שמאוד רציתי שתישארי במתנ"ס. את חסרה לנו, את חסרה לי, ואני מאמין שעוד תמצאי את מקומך במתנ"ס בתפקיד שיהלום את כישוריך.