הבלוג של אורי הייטנר

 תגובה לסבר פלוצקר "בסוף הרי נרד מהגולן"

סבר פלוצקר, במאמרו, מציג תמונת עולם פשטנית מאוד. הסיבה להעדר שלום היא ישיבת ישראל על הגולן. אם ישראל תתעקש לשמור על הגולן היא תגרום בכך למלחמה. אם תיסוג מהגולן יהיו שלום אמת ונורמליזציה. הגולן הוא סורי, ולכן בסוף נרד ממנו. הכל ברור כל כך, אך העיסקה אינה מתבצעת כיוון שהממשלות מפחדות לומר לעם את האמת. כל כך פשוט. כל כך פשטני... כל כך מופרך וחסר שחר.

אתחיל דווקא מהטענה אודות הממשלות המסרבות לומר את האמת. את ה"אמת" הזאת אמרו לאורך כל שנות התשעים ארבע ממשלות. ארבעה ראשי ממשלה ניסו להגיע לשלום עם סוריה תמורת ירידה מכל הגולן. נתניהו עשה זאת בחשאי. רבין, פרס וברק עשו זאת תוך הפעלת מכבש תעמולתי אדיר על הציבור הישראלי.

בניגוד לתמונה הפשטנית של פלוצקר, במציאות המורכבת התוצאות היו אחרות לחלוטין. ראשית, הם לא מצאו פרטנר לשלום. הסורים העמידו כל מכשול אפשרי, לא היו מוכנים לשלום אמת במתכונת המקובלת על ישראל, כל שהם רצו הוא כניעה ישראלית לתכתיב שהציגו – נסיגה מכל הגולן ומצפון הכינרת. שנית, הציבור בישראל לא השתכנע מה"אמת" הזאת. הציבור היה חכם יותר ממנהיגיו וסרב לצעוד אחריהם במצעד האיוולת הזה. כל אחד מראשי הממשלה הללו, שהיו מחוייבים למשאל עם, הבין שהוא עומד להפסיד במשאל, ולכן עצר לפני הצעד האחרון בכניעה המוחלטת לתכתיב הסורי.

פלוצקר טוען שהשלום הקוסמי הנפלא התעכב בגלל איזה פלונטר סביב רצועת חוף צרה לאורך הכינרת. מהו אותו פלונטר? לטענתו של פלוצקר, הגולן הוא סורי והרי העולם לא הכיר בהחלת ריבונות ישראל על הגולן. אותה רצועת חוף, היא שטח ריבוני ישראלי מוכר על העולם, שסוריה השתלטה עליו, כמו על שטחים נוספים, בשנים הראשונות שאחרי קום המדינה. כאשר ממשלות ישראל הציעו שלום על פי המודל המצרי – נסיגה לגבול הבינלאומי, הסורים דחו זאת ותבעו נסיגה לקווי 4 ביוני 67',  כדי שאותם פירות תוקפנותם שקדמה למלחמת ששת הימים יחזרו לידיהם. ואכן, ממשלות ישראל הסכימו למסור להם גם שטחים אלה, כמו למשל חמת גדר ורמת הבניאס, אולם הן התעקשו על ריבונות ישראל על הכינרת, מפחדם מתבוסה במשאל העם.

פלוצקר מעמיד עצמו מעל הריבון – הכנסת, כאשר הוא מזלזל בהחלטתה להחיל את ריבונות ישראל על הגולן. אכן, כפי שהוא מציין מדינות העולם לא הכירו בצעד זה. אולם האם הם הכירו, למשל, בריבונות ישראל על ירושלים המערבית? אפילו ארה"ב לא הכירה בכך. כל השטחים שישראל שחררה במלחמת השחרור מעבר לגבולות החלוקה של האו"ם, כולל הגליל המערבי, חלקים מן הנגב, לוד ורמלה, יפו וכמובן ירושלים, סופחו בצו של שר הביטחון שהחיל עליהם את החוק, המנהל והמשפט הישראליים. בכך הם הפכו חלק בלתי נפרד מישראל. קל וחומר הגולן, שכנסת ישראל החילה עליו את החוק, המנהל והמשפט הישראליים.

הגולן הוא סורי? הגולן היה בשליטת סוריה 21 שנים בדיוק – בין השנים 1946-1967. לעומת זאת, הגולן רווי באלפי שנות היסטוריה יהודית, מימי המקרא, בית שני, המשנה והתלמוד, ההתיישבות הציונית החדשה. ב-21 השנים בהן שלטו הסורים בגולן, הוא היה בסיס לתוקפנות מתמדת נגד יישובי הצפון ומדינת ישראל. לא ישיבתנו בגולן תגרום למלחמה, אלא המלחמה נגדנו גרמה לכך שהגולן הוא בידינו. הגולן הוא ישראלי כבר 40 שנה, כמעט כפליים מהתקופה שהיה סורי. ריבונות ישראל חלה עליו כבר 25 שנים, יותר מכל תקופת השלטון הסורי עליו. הגולן הוא אזור התיישבות מהמוצלחים והערכיים בארץ ואזור בעל חשיבות אסטרטגית עליונה.

אולם פלוצקר מציע לסגת מהגולן, כיוון שאסד "מתחנן לשלום" ומאיים במלחמה. מי שרוצה בשלום, אינו מאיים במלחמה, אלא מוותר לחלוטין על אופציית המלחמה. לא בשלום הסורים רוצים אלא בגולן. ברגע שיקבלו את הגולן ומטרתם תושג, מי ערב לכך שיכבדו את הסכם השלום יותר מכפי שהפלשתינאים כיבדו את הסכם אוסלו? כאשר הגולן היה בידי סוריה הוא היה בסיס לתוקפנות מתמדת נגד ישראל. היום, כשישראל יושבת על הגולן וצה"ל יושב בטווח יריקה מדמשק, ולנוכח לקחי תבוסת הסורים במלחמת יום הכיפורים, גבול ישראל סוריה הוא השקט בגבולות ישראל מזה 33 שנים, יותר מגבולות השלום עם מצרים וירדן. איזו איוולת היא לסכן זאת!

אסד מאיים במלחמה, לנוכח החולשה הישראלית שהתגלתה במלחמת לבנון. ככל שהתגובות בישראל לאיומי המלחמה הסוריים יבטאו פאניקה דוגמת מאמרו של פלוצקר, כך תגבר הסכנה שסוריה תממש את האיומים. דווקא גילויי התבוסתנות נוסח פלוצקר עלולים להוביל למלחמה מיותרת, ואכן, אין לנו בנים למלחמות מיותרות.

איני מחסידיו של אהוד אולמרט, אך הוא צודק לחלוטין כאשר הוא מכריז שהגולן הוא חלק בלתי נפרד מישראל. "טיפשות", מכנה זאת פלוצקר, ומתנבא ש"בסוף הרי ניסוג מהגולן". סוף סוף הבנתי למה התכוונו חז"ל, כאשר אמרו שאחרי חורבן הבית ניתנה הנבואה לשוטים.  

נשלח ל-ynet