כל נדרינו
מחזור ליום הכיפורים
קיבוץ אורטל תשס"ז
ערך: אורי הייטנר
כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקינוסי וכינויי, דאינדרנא ודאישתבענא ודאחרימנא ודאסרנא על נפשתנא, מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה ומיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה. בכלהון איחרטנא בהון, כלהון יהון שרן. שביקין, שביתין, בטלין ומבוטלין, לא שרירין ולא קימין. נדרנא לא נדרי, ואסרנא לא אסרי, ושבועתנא לא שבועות.
כל הנדרים והאיסורים והשבועות, וקונמות, וקנסות, וכינויים אחרים של נדרים, שנדרתי, ונשבעתי, והחרמתי, ואסרתי על עצמי מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה ומיום כיפורים זה עד יום הכיפורים הבא עלינו לטובה. בכולן אני מתחרט, כולן יהיו מותרים. עזובים, בטלים ומבוטלים, לא שרירים ולא קיימים. נדרינו לא נדרים והאיסורים לא איסורים והשבועות לא שבועות.
ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם, כי לכל העם בשגגה.
תפילת כל נדרי.
הנני, העני ממעש, נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל, באתי לעמוד ולהתחנן לפניך על עמך ישראל אשר שלחוני. ואף על פי שאיני כדאי והגון לכך. לכן אבקש ממך, אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, ה' ה' אל רחום וחנון, אלוהי ישראל, שדי איום ונורא, היה נא מצליח דרכי אשר אנוכי הולך ועומד לבקש רחמים עלי ועל שולחי. ונא אל תפשיעם בחטאתי ואל תחייבם בעוונותי, כי חוטא ופושע אני. ואל יכלמו בפשעי, ואל יבושו בי ואל אבוש בם. וקבל תפילתי כתפילת זקן ורגיל, ופרקו נאה, וזקנו מגודל וקולו נעים ומעורב בדעת עם הבריות. ותגער בשטן לבל ישטינני. ויהי נא דגלנו עליך אהבה, ופשעינו תכסה באהבה. וכל צרות ורעות הפך נא לנו ולכל ישראל לששון ולשמחה לחיים ולשלום, והאמת והשלום אהבו. ואל יהי שום מכשול בתפילתי. ויהי רצון מלפניך ה' אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, האל הגדול והגיבור והנורא אל עליון, אהיה אשר אהיה, שכל המלאכים שהם פועלי תפילות יביאו תפילתי לפני כיסא כבודך, ויפיצו אותה לפניך, בעבור כל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים, ובעבור כבוד שמך הגדול והנורא, כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים. ברוך אתה ה' שומע תפילה.
מן התפילה. בעת מסען של היחידות הפרטיזניות הגדולות, נתגלו בכפר אחד בהרי הקרפטים כמה משפחות יהודיות. הפלוגה הלוחמת היהודית נפגשה עם נמלטי הגיטאות לשיחה – ומה היתה משאלתם? הם ביקשו מן הפרטיזנים היהודיים, וממני המפקד, שהיות ויום הכיפורים חל למחרת היום, שנדאג לכך שיוכלו להתפלל ב"מנין" ביום הקדוש, יען כי בלעדי הלוחמים הם שלושה גברים בלבד.
אמנם חשבון ארוך לי עם בורא עולם, אבל הדברים התמימים והנלהבים שהשמיעו שלושת הגברים השפיעו עלי. משהו זע בלבי.
והנה הגיעה השעה: התפרקנו מנשקנו והצבנו אותו בפינות הבית. סביב הבית התהלכו ארבעה פרטיזנים מזויינים ושמרו על מבואותיו. שעת "כל נדרי" הגיעה. אך באין סידור, מי יקרא את התפילה בשלמותה, בעל פה? ובכל זאת, כבמטה קסמים מתחילים הכל לקרוא פה אחד. הקול הוגה ומשתפך בחלל הבית, ונדמה שהוא פורץ החוצה, לכל רוחות השמים: ונסלח לכל עדת בני ישראל, כי לכל העם בשגגה.
מבעד לחלון הפתוח הגיעו אלינו קולות בכי חנוקים. אלה הן הבחורות והנשים שבאו ונשארו בחוץ, מאחורי החלון, לשמוע את התפילה. התפללנו שעה ארוכה. לא רצינו להיפרד זה מזה. משהו קישר אותנו בעבותות אחווה.
מה עומקם של הדברים. העם מושמד על ידי צוררים, שרידים לוחמים על כבודם, והם מחזרים אחרי בורא העולם ביום הדין כדי לפייסו, כדי לבקשו שיסלח להם, כי לכל העם בשגגה.
גד רוזנבלט, לוחם ומפקד ביחידות הפרטיזנים של קובפאק וורשיגורה.
אסיף
אסוף את המעשים ואין יותר גבעול את המילים והאותות חולם על שיבולתו כמו יבול ברכה ואין יותר נדרי ואסרי כבד משאת. רק הבטחת הרוח כי אסוף את הפריחה הגשם בעיתו אשר גמלה לזכרונות עוד יחונן את עפרה של קיץ שחלף בתום תשרי. בטרם עת.
אסוף את כל מראות פניה היפים כמו את הפרי ואת הבר האדמה היא אפורה מתחת לשלפים ואין לה עוד לתת לך דבר.
איתמר פרת (לחן: נעמי שמר).
חגיו המטים ליפול של רבי יצחק
ראש השנה ויום כיפור היו הם חגיו של סבי. פאפע קראנו לו. לא, הן איני רוצה להיות מוצפת. רק לקחת תנועה מעגלית רכה, שתפיג.
רק איני יכולה לא לזכור איך היה מטיף בושם על חליפתו המשומשת, רבת שנים, חגיגית לשעתה, לובש פני יפעה לכבוד אלוהיו הבלתי ברור, הכל יודע, שהפך את ימיו המרים למדורת תקווה כחולה, ענקית.
חידת איש היה הוא לי – אהוב בלי די, נוסך תקווה, ודלותו המפוארת, העיקשת, רוויה הערצות קטנות. רגעים יפים של חסד שפוך. יחד, יחד צעדנו, רק הוא ואני אל בית הכנסת, בפאתי העיר. כולם קידמוהו בסבר פנים, בברכה, "מה שלומך רב יצחק, מה שלומך", "זה בן אדם חשוב", הוא היה אומר וממשיך לקרוא בתורה, ומוסיף ומזמר.
וכך עד מלאת לי שתים עשרה שנה. מאז ננעלו בפניי שמי גן העדן הגברי. בבושת פנים היה עלי לעלות לעזרת נשים. פעם אחת עשיתי זאת ולא יספתי עוד.
רק יפעת סבי נשארה בתוכי מסמלת אפשרויות שלא מוצו עד תום.
אורנה רב הון.
סתיו יהודי
סתיו יהודי בארץ אבותיי שולח בי רמזי אלול.
כבר משתגעות בי קצת הציפורים הקטנטנות שורקות העצב של יום הכיפורים.
אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים. ופנים יהודיות מן הגולה באפרפר נוגה ירחפו לפני כסא אדון עולם.
ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה בעומק עיניהן.
אברהם חלפי (לחן: יוני רכטר).
שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך.
שמע אדוני
שמע אדוני, ישראל עמך, ישראל אחד
ואהבת את ישראל עמך בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך והיו הבנים האלה אשר נהרגים עליך כל היום על לבבך ושננתם ברקיעיך ודיברת בם: בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות על ידך (ספרות כחולות זרחניות) והיו לטוטפות בין עיניך (כמו פגיעת הצלפים) וכתבתם (בדם) על מזוזות ביתך ובשעריך.
אליעז כהן.
סליחות
באת אלי את עיניי לפקוח, אם היו עינויים – הם הפליגו אליך וגופך לי מבט וחלון וראי, מפרשי הלבן אל האופק שלך. באת כלילה הבא אל האוח תנני ללכת, תנני ללכת להראות לו בחושך את כל הדברים. לכרוע על חוף הסליחה.
ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן ולכל שערה בבשר החשוף, וריח ילדות ריח דבק ואורן הוא ניחוח לילו של הגוף.
לאה גולדברג (לחן: עודד לרר).
ובכן יתקדש שמך ה' אלוהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מלכות בית דוד משיחך ועל מכונך והיכלך.
ובכן תן פחדך ה' אלוהינו על כל מעשיך, ואימתך על כל מה שבראת, וייראוך כל המעשים, וישתחוו לפניך כל הברואים, ויעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם. כמו שידענו ה' אלוהינו, שהשלטן לפניך, עוז בידך, וגבורה בימינך, ושמך נורא על כל מה שבראת.
ובכן תן כבוד ה' לעמך, תהילה ליראיך, ותקוה טובה לדורשיך ופתחון פה למיחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך, במהרה בימינו.
ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו, ועולתה תקפץ פיה, וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
מן התפילה.
מתוך – שירי סוף הדרך
למדני, אלוהיי, ברך והתפלל על סוד עלה קמל, על נוגה פרי בשל, על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום, לדעת, לייחל, להיכשל.
למד את שפתותיי ברכה ושיר הלל בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל, לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום. לבל יהיה עלי יומי הרגל.
לאה גולדברג.
תפילה
אינני יודע מילים מהן נולדת תפילה כל המילים אבדו בקולי והיו כאילמות אפלה. אך עדיין רואות עיניי זוהר עיניו של ילד. ועוד רואות עיניי: כוכב אין דומה לו בזוהר ואמהות דאוגות פנים נוהגות אל האור ילדיהן הקטנים. מה יהיה עליהם? מה יהיה? שמעו שמחתם הנושמת כאביב, שנדמה כי לא יחלוף עד עולם. כרוע אכרע לפני דמות אלוהים אף אם מעיניי נעלם. אל נא תרע לתמימים. הם אינם יודעים מדוע ברק פוגע בעץ הנושא את פריו לתומו. אל נא תרע לתמימים הם אינם יודעים מדוע אדם מחלל את צלמו. אינני יודע מילים מהן נולדת תפילה. כל המילים אבדו בקולי והיו כאילמות אפלה.
אברהם חלפי.
אחד מן המנין
בכל משבריי שפקדוני לאורך הדרך – דבר אחד לא נשבר. לא חדלתי להיות אדם מאמין. אף בגדול שבשברוניי לא נתמוטטה אדמת אמונתי. אמונה – מרכז העבודה, נשמתה – תפילה. אין שירה אמיתית שאינה בבחינת תפילה.
בשבוע הראשון להיותי בארץ עמדתי ליד הכותל המערבי. אמי ז"ל היא לא ציוותני דבר. שכן לא נפרדנו. עמדתי במרחק של פסיעה מהכותל, מן האבנים. והרגשתי שאיני שייך. שהנני נטוע בהוויה אחרת. שלא פסעתי צעד נוסף. אך מישהו משך בשרוולי, ביקש שאצטרף ל"מניין". חבשתי כובע, הצטרפתי למניין. אמרתי תפילת מנחה, והגעתי.
זהו דבר יהודי, היותר ייחודי שביהדות, להיות אחד ממנין. לדעת כי התשעה זקוקים לעשירי והאחד לתשעה. אפשר זה הדבר המשמעותי ביותר שביהדות. ואין דבר יותר ייחודי ויהודי בתנועה זו בה חונכתי. תפילתי תמיד להיות אחד מכולם. שמילותיי הטובות יצטרפו למילים שממלמל הציבור. גם הקרוב לתיבה, הוא "העובר לפני התיבה" – ולא יותר. אין משמעות לחיים אם הם לעצמם. רק בזיקתם להוויה, אל המילים שבאו עדיך, ובאים מרחוק לקראתך, יש משמעות לעמידה. אחד – אבל אחד בציבור.
אבא קובנר / על הגשר הצר.
בספר חיים, ברכה ושלום, ופרנסה טובה, וגזרות טובות, ישועות ונחמות, נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל, לחיים טובים ולשלום.
מן התפילה.
אלי אתה ואודך, אלוהי וארוממך.
מן התפילה.
חייב אדם ליצור את עצמו
היהדות אומרת, כי האדם עומד על פרשת דרכים ותוהה על כיוון צעדיו; לפניו אלטרנטיבה נוראה: צלם אלוהים – או חית טרף, תפארת האצילות – או מפלצת היקום, בחיר היצורים – או יצור מושחת, דמותו של איש האלוהים – או דיוקן ה"אדם העליון" של ניטשה, ועל האדם להכריע ולהחליט ... עיקר העיקרים הוא, שהאדם חייב ליצור את עצמו. את האידיאה הזו הביאה היהדות אל העולם.
הרב יוסף דב סולובייצ'יק.
יותר מפעם אחת אני קיוויתי למצוא אדם שחלומו יהיה אחרת. וכשאבוא מחלומי לחלומו, אחרת יהיה גם חלומי, אחרת יתרחש בחלומו. איני יודע, אמרתי בנפשי, מה יתרחש אז.
אך כבר אינני מאמין במה שלא דומה לי. יחיה הרחק ממני מה שלא דומה לי. אולי זה אות זקנה, אך הוא דומה לי. אינני מפחד מן המיפלץ אשר דומה לי.
מאיר ויזלטיר על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון ועל חטא שחטאנו לפניך באימוץ הלב. על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת ועל חטא שחטאנו לפניך בביטוי שפתים. על חטא שחטאנו לפניך בגלוי ובסתר ועל חטא שחטאנו לפניך בגילוי עריות. על חטא שחטאנו לפניך בדיבור פה ועל חטא שחטאנו לפניך בדעת ובמרמה. על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב ועל חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע. על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה ועל חטא שחטאנו לפניך בוועידת זנות. על חטא שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה ועל חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים. על חטא שחטאנו לפניך בחוזק יד ועל חטא שחטאנו לפניך בחילול השם. על חטא שחטאנו לפניך בטיפשות פה ועל חטא שחטאנו לפניך בטומאת שפתים. על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע ועל חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים.
ועל כולם אלוה סליחות, סלח לנו, מחל לנו כפר לנו.
על חטא שחטאנו לפניך בכפת שוחד ועל חטא שחטאנו לפניך בכחש ובכזב. על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע ועל חטא שחטאנו לפניך בלצון. על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן ועל חטא שחטאנו לפניך במאכל ובמשתה. על חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית ועל חטא שחטאנו לפניך בנטית גרון. על חטא שחטאנו לפניך בשיח שפתותינו ועל חטא שחטאנו לפניך בשיקור עין. על חטא שחטאנו לפניך בעיניים רמות ועל חטא שחטאנו לפניך בעזות מצח.
ועל כולם אלוה סליחות סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו.
על חטא שחטאנו לפניך בפריקת עול ועל חטא שחטאנו לפניך בפלילות. על חטא שחטאנו לפניך בצדית רע ועל חטא שחטאנו לפניך בצרות עין. על חטא שחטאנו לפניך בקלות ראש ועל חטא שחטאנו לפניך בקשיות עורף. על חטא שחטאנו לפניך בריצת רגליים להרע ועל חטא שחטאנו לפניך ברכילות. על חטא שחטאנו לפניך בשבועת שווא ועל חטא שחטאנו לפניך בשנאת חינם. על חטא שחטאנו לפניך בתשומת יד ועל חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב.
ועל כולם אלוה סליחות, סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו.
...
על מצות עשה ועל מצות לא תעשה, בין שיש בה קום עשה ובין שאין בה קום עשה, את הגלויים לנו ואת שאינם גלויים לנו. את הגלויים לנו, כבר אמרנום לפניך והודינו לך עליהם. ואת שאינם גלויים לנו, לפניך הם גלויים וידועים. כדבר שנאמר: הנסתרות לה' אלוהינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת. כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור, ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה.
מן התפילה.
כולנו זקוקים לחסד
כולנו זקוקים לחסד כולנו רוצים לאהוב וכולנו זקוקים למגע. וכולנו רוצים לשמוח לרכוש חום לא בכסף כדי שיהיה לנו טוב לרכוש מתוך מגע. כדי שיהיה לנו כוח. לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל אומרים ישנה ארץ, כמו שמש שזורחת שאפילו לימונים פורחים בה. כמו צל אשר נופל. שבה – גם מכאוב, גם מחסור בואי, ואראה לך מקום כאילו תמיד קורנים בה. שבו עוד אפשר לנשום. בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לחלום. כולנו רוצים לתת רק מעטים יודעים איך צריך ללמוד כעת שהאושר לא מחייך, שמה שניתן אי פעם לא ילקח לעולם. שיש לכל זה טעם גם כשהטעם תם. בואי ואראה לך מקום שבו עוד מאיר אור יום.
נתן זך (לחן: אילן וירצברג).
אנא אלי
אנא אלי עשה אותי כלי לשליחותך.
במקום שבו מקננת שנאה תן לי לזרוע אהבה. במקום שבו עלבון – סליחה. במקום שבו חושך – אור. במקום שבו עצב – שמחה אדון העולם.
עשה שלא אתאווה כל כך להיות מנוחם אלא מנחם. עשה שלא אתאווה כל כך להיות מובן אלא מבין. עשה שלא אתאווה כל כך להיות אהוב אלא אוהב.
אלוהים תן לי את השלווה להשלים עם שאיני יכול לשנות. אנא תן לי את אומץ הלב לשנות דברים שביכולתי. ואנא תן לי את החוכמה להבחין בין אלה לבין אלה.
תשמרנו מן הפניות והגאוות, מן הכעס והקפדנות והעברות והרכילות ושאר מידות רעות. ותצילנו מקנאת איש רעהו ולא תעלה קנאת אדם על לבנו ולא קנאתם על אחרים.
אדרבא, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם. ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך ואל תעלה שום שנאה מאחד על חברו, חלילה, ותחזק אותנו באהבה אליך, שיהיה הכל נחת רוח. אמן, כן יהי רצון.
ר' אלימלך מליז'נסק.
מי האיש החפץ חיים
מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו.
תהילים ל"ד, י"ג-ט"ו.
אל מלך יושב על כיסא רחמים, מתנהג בחסידות, מוחל עוונות עמו, מעביר ראשון ראשון, מרבה מחילה לחוטאים וסליחה לפושעים, עושה צדקות עם כל בשר ורוח, לא כרעתם תגמול. אל הורית לנו לומר שלוש עשרה. וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה. כמו שהודעת לענן מקדם, כמו שכתוב: וירד ה' בענן ויתייצב עמו שם, ויקרא בשם ה'.
ויעבור ה' על פניו ויקרא: ה' ה', אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה. וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו. סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי אתה אדוני טוב וסלח, ורב חסד לכל קוראיך.
מן התפילה.
ערב יום הכיפורים
בערב יום הכיפורים הפלגנו מניסיונות שתמו אל ניסיונות שהחלו. ערב יום הכיפורים היה לנו בראשית הזמן בדממת אי שהאיר ים בנרות שם אמצת אותי אל לבך הדואב לפני הכל יכול בטרם תלך להתפלל עם כולם בטרם תהיה אחד מן העדה בהיכל אחד מן העצים ביער.
זלדה.
ענה לי
אני לא מצליח להבין מה אתה אומר / אני לא שולט בשפה שאתה מדבר / אולי זו טעות במספר אולי תקלה / אולי כדאי שננתק וננסה מהתחלה. // אני שומע אותך מקוטע יש רעש כמו ים / כנראה שאין כאן קליטה אתה נעלם / אני עדיין ממתין על הקו שיגיע התור / אני נשאר כל הזמן מחובר אולי תחזור / האם יש כאן אי הבנה שמיד תתגלה לי / האם אתה עדיין איתי? / ענה לי. // מדוע אתה מדבר רק בשפת סימנים / אולי ניפגש בקרוב פנים אל פנים / אני רוצה להבין מה אתה בעצם רוצה / אני מוכן ללכת אתך עד לקצה הקצה / האם אני על שיחה ממתינה ומיד תתפנה לי / האם אתה עדיין איתי? / ענה לי. // האם שלחת אלי עכשיו שדר בהול / זה אתר לא מוכר האם אני עובר את הגבול / אם יש בעיה אני מוכן לעזור / אולי יש כאן נתק זמני שמיד יעבור / האם קראת בשמי או שזה רק נדמה לי / האם אתה עדיין איתי? / ענה לי. // האם אתה שם או שאני מדבר אל עצמי / שאצא לקראתך או שאשאר במקומי / אם אפשר בבקשה דבר שפה ברורה / כי אני לא מצליח להבין מה בעצם קרה / קולך בא והולך כל הזמן משתנה לי / האם אתה עדיין איתי? / ענה לי.
אהוד בנאי.
שועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע. מי ידמה לך ומי ישוה לך ומי יערך לך, האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, קונה שמים וארץ. נהללך ונשבחך ונפארך ונברך את שם קדשך, כאמור: לדוד, ברכי נפשי את ה', וכל קרבי את שם קודשו. האל בתעצומות עוזך, הגדול בכבוד שמך, הגיבור לנצח והנורא בנוראותיך. המלך היושב על כסא רם ונישא.
מן התפילה.
שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה'. אדוני שמעה בקולי, תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני. אם עוונות תשמור יה, אדוני מי יעמוד. כי עמך הסליחה למען תורא. קיוויתי ה' קיוותה נפשי, ולדברו הוחלתי. נפשי לאדוני משומרים לבוקר, שומרים לבוקר. יחל ישראל אל ה', כי עם ה' החסד, והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו.
תהילים ק"ל. מן התפילה.
לאל עורך דין, לבוחן לבבות ביום דין. לגולה עמוקות בדין, לדובר מישרים ביום דין. להוגה דעות בדין, לוותיק ועושה חסד ביום דין. לזוכר בריתו בדין, לחומל מעשיו ביום דין. לטהר חוסיו בדין, ליודע מחשבות ביום דין. לכובש כעסו בדין, ללובש צדקות ביום דין. למוחל עוונות בדין, לנורא תהילות ביום דין. לסולח לעמוסיו בדין, לעונה לקוראיו ביום דין. לפועל רחמיו בדין, לצופה נסתרות ביום דין. לקונה עבדיו בדין, לרחם עמו ביום דין. לשומר אוהביו בדין, לתומך תמימיו ביום דין.
מן התפילה.
הדן את העולם דן את עצמו
האומר שבגלל מעשהו הטוב של פלוני מגיע לאותו פלוני כי יעזרהו הקדוש ברוך הוא במה שדרוש לו, וכן האומר כי בגלל מעשיו או מידותיו הלא טובות של פלוני מגיע לו כי יעשו לו משמים כך וכך – ידעו נא שניהם כי על עצמם פוסקים הם את הדין, הן לרע והן לטוב.
המצדיק דין שמים על זולתו, ואינו מצטער בצערו ואינו מעורר עליו רחמים, מקטרג על עצמו. גורם הוא, שבבית דין של מעלה יעיינו שוב במעשיו שלו.
המשתתף בצער חברו ומעורר עליו רחמים – יבוא על שכרו.
הבעל שם טוב.
החיים שיש לך
החיים שיש לך הם החיים שחיית הבט אחורה בהבנה מצא את נקודת הבראשית הבריאה ברא את עצמך זה העולם הטוב ביותר היחיד שתוכל לברוא כל זה מצוי בתוכך גלה אתו התחל מהתחלה הבט על חייך כעל שעור רע על מה שהיה כעל עונש הרחקה עמידה בפינה נוקאאוט בסיבוב הראשון תקן כאחד שהבריא כאחד שחלה.
יונה וולך.
ואותי יום יום ידרושון, ודעת דרכי יחפצון, כגוי אשר צדקה עשה, ומשפט אלוהיו לא עזב. ישאלוני משפטי צדק, קרבת אלוהים יחפצון. למה צמנו ולא ראית? עינינו נפשנו ולא תדע? הן ביום צומכם תמצאו חפץ, וכל עצביכם תנגושו. הן לריב ומצה תצומו, ולהכות באגרוף רשע. לא תצומו כיום, להשמיע במרום קולכם. הכזה יהיה צום אבחרהו? יום ענות אדם נפשו... הלכוף כאגמון ראשו ושק ואפר יציע? הלזה תקרא צום ויום רצון לה'? הלוא זה צום אבחרהו: פתח חרצובות רשע, התר אגודות מוטה, ישלח רצוצים חופשים, וכל מוטה תנתקו. הלא פרוס לרעב לחמך, ועניים מרודים תביא בית, כי תראה ערום וכיסיתיו, ומבשרך לא תתעלם. אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח, והלך לפניך צדקך, כבוד ה' יאספך.
ישעיהו, נ"ח, ב'-ח' מתוך ההפטרה ליום הכיפורים.
ונתנה תוקף קדושת היום. כי הוא נורא ואיום. ובו תנשא מלכותך. ויכון בחסד כסאך. ותשב עליו באמת. אמת כי אתה הוא דיין ומוכיח ויודע ועד. וכותב וחותם וסופר ומונה. ותזכור כל הנשכחות. ותפתח את ספר הזכרונות. ומאליו יקרא, וחותם יד כל אדם בו. ובשופר גדול יתקע. וקול דממה דקה ישמע. ומלאכים יחפזון. וחיל ורעדה יאחזון. ויאמרו הנה יום הדין. לפקוד על צבא מרום בדין. כי לא יזכו בעיניך בדין. וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון. כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו. כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי. ותחתוך קצבה לכל בריותיך. ותכתוב את גזר דינם.
בראש השנה יכתבון, וביום צום כיפור יחתמון. כמה יעברון. וכמה יבראון. מי יחיה. ומי ימות. מי בקצו. ומי לא בקצו. מי במים. ומי באש. מי בחרב. ומי בחיה. מי ברעב. ומי בצמא. מי ברעש. ומי במגפה. מי בחניקה ומי בסקילה. מי ינוח. ומי ינוע. מי ישקט ומי יטרף. מי ישלו. ומי יתיסר. מי יעני. ומי יעשר. מי ישפל. ומי ירום.
צום קול ממון
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה.
כי כשמך כן תהילתך. קשה לכעוס ונוח לרצות. כי לא תחפוץ במות המת. כי אם בשובו מדרכו וחיה. ועד יום מותו תחכה לו. אם ישוב מיד תקבלו.
אמת כי אתה הוא יוצרם. ואתה יודע יצרם. כי הם בשר ודם. אדם יסודו מעפר וסופו לעפר. בנפשו יביא לחמו. משול כחרס הנשבר. כחציר יבש. וכציץ נובל. כצל עובר. וכענן כלה. וכרוח נושבת. וכאבק פורח. וכחלום יעוף.
ואתה הוא מלך אל חי וקים.
מן התפילה. (לחן: יאיר רוזנבלום).
יהי הכל
יהי הכל שייך לכל שיוכל להיטיב עמו: הילד – לאישה האמהית, למען יגדל. העגלה – לעגלון הטוב, למען ינהג בה היטב. והאדמה – למשקים אותה מים, למען תיתן פריה בעתו.
ברטולד ברכט (תרגום: נתן זך. לחן: שלמה גרוניך).
אלול
הנה באו הסלעים להימחל על כי תנועה אין בהם והפסגות להרחם באו כי רחקו כה מהארץ. היום גליו הבליע, בוש שאין בו מנוח. רק הסליחה עצמה, רפוית סנפירים, צחה כברק שאיננו לוהט, לא ידעה ממי לבקש רחמים. רק הסליחה עצמה, מטושטשה כמחיצה בין דמדומים לשקיעה, לפני עצמה כרעה על ברכים.
רבקה מרים.
שער הרחמים
מסתובב בעיר הישנה ורעש בא מכל פינה אני מכיר כבר מכיר כבר את דרכי בדרך לשער הרחמים.
לא מביט סביב לא מקשיב איש חולם אני וכך היה תמיד אבל מכיר כבר מכיר כבר את דרכי בדרך אל שער הרחמים.
חי פעם רק פעם יש טעם אין טעם עם כח בלי כח שער הרחמים. בואי איתי יחד בואי מתוך הפחד כי את, גם את חלק משער הרחמים.
השלטים מעל החנויות משקיפים, על הרחובות בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה הראו לי את שער הרחמים.
מילים ולחן: מאיר בנאי.
ויחל יונה לבוא בעיר, מהלך יום אחד, ויקרא ויאמר: עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת. ויאמינו אנשי נינוה באלוהים, ויקראו צום, וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם. ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו. ויכס שק, וישב על האפר. ויזעק, ויאמר בנינוה, מטעם המלך וגדוליו לאמור: האדם והבהמה, הבקר והצאן, אל יטעמו מאומה, אל ירעו, ומים אל ישתו. ויתכסו שקים האדם והבהמה, ויקראו אל אלוהים בחזקה, וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם. מי יודע, ישוב ונחם האלוהים, ושב מחרון אפו ולא נאבד. וירא האלוהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה, וינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם, ולא עשה. וירע אל יונה רעה גדולה, ויחר לו. ויתפלל אל ה' ויאמר: אנה ה', הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי, על כן קידמתי לברוח תרשישה, כי ידעתי כי אתה אל חנוך ורחום, ארך אפים ורב חסד, ונחם על הרעה. ועתה ה', קח נא את נפשי ממני, כי טוב מותי מחיי. ויאמר ה': ההיטב חרה לך. ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר, ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל, עד אשר יראה מה יהיה בעיר. וימן ה' אלוהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו, להציל לו מרעתו. וישמח יונה על הקיקיון וייבש. ויהי כזרוח השמש וימן אלוהים רוח קדים חרישית, ותך השמש על ראש יונה ויתעלף, וישאל את נפשו למות. ויאמר: טוב מותי מחיי. ויאמר אלוהים אל יונה: ההיטב חרה לך על הקיקיון? ויאמר: היטב חרה לי, עד מוות. ויאמר ה': אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו, שבן לילה היה ובן לילה אבד. ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה, אשר יש בה הרבה משתים עשרה ריבוא אדם, אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, ובהמה רבה?
מתוך ספר יונה (הפטרת תפילת מנחה ליום הכיפורים).
לו יהי
עוד יש מפרש לבן באופק בתוך שכונה קטנה מוצלת מול ענן שחור כבד בית קט עם גג אדום כל שנבקש לו יהי. כל שנבקש לו יהי. ואם בחלונות הערב זה סוף הקיץ סוף הדרך אור נרות החג רועד תן להם לשוב הלום כל שנבקש לו יהי. כל שנבקש לו יהי.
מה קול ענות אני שומע ואם פתאום יזרח מאופל קול שופר וקול תופים על ראשנו אור כוכב כל שנבקש לו יהי. כל שנבקש לו יהי. לו תשמע בתוך כל אלה אז תן שלווה ותן גם כוח גם תפילה אחת מפי לכל אלה שנאהב כל שנבקש לו יהי. כל שנבקש לו יהי. לו יהי לו יהי אנא לו יהי כל שנבקש לו יהי.
מילים ולחן - נעמי שמר.
פתח לנו שער, בעת נעילת שער, כי פנה יום. היום יפנה, השמש יבוא ויפנה, נבואה שעריך. אנא אל נא, שא נא, סלח נא, מחל נא, חמל נא, רחם נא, כפר נא, כבוש חטא ועוון.
מתוך תפילת נעילה.
אבינו מלכנו חטאנו לפניך. אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו עשה עמנו למען שמך. אבינו מלכנו חדש עלינו שנה טובה. אבינו מלכנו בטל מעלינו כל גזרות קשות. אבינו מלכנו בטל מחשבות שונאינו. אבינו מלכנו הפר עצת אויבינו. אבינו מלכנו כלה כל צר ומשטין מעלינו. אבינו מלכנו סתום פיות משטינינו ומקטרגינו. אבינו מלכנו כלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ושמד מבני בריתך. אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך. אבינו מלכנו סלח ומחל לכל עוונותינו. אבינו מלכנו מחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד עיניך. אבינו מלכנו מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו. אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך. אבינו מלכנו שלח רפואה שלמה לחולי עמך. אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו. אבינו מלכנו זכרנו בזיכרון טוב לפניך. אבינו מלכנו חתמנו בספר חיים טובים. אבינו מלכנו חתמנו בספר גאולה וישועה. אבינו מלכנו חתמנו בספר פרנסה וכלכלה. אבינו מלכנו חתמנו בספר זכויות. אבינו מלכנו חתמנו בספר סליחה ומחילה. אבינו מלכנו הצמח לנו ישועה בקרוב. אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך. אבינו מלכנו הרם קרן משיחך. אבינו מלכנו מלא ידינו מברכותיך. אבינו מלכנו מלא אסמינו שבע. אבינו מלכנו שמע קולנו, חוס ורחם עלינו. אבינו מלכנו קבל ברחמים וברצון את תפילתנו. אביו מלכנו פתח שערי שמים לתפילתנו. אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו. אבינו מלכנו נא אל תשיבנו ריקם מלפניך. אביו מלכנו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך. אבינו מלכנו חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו. אבינו מלכנו עשה למען הרוגים על שם קדשך. אבינו מלכנו עשה למען טבוחים על יחודך. אבינו מלכנו עשה למען באי באש ובמים על קידוש שמך. אבינו מלכנו נקום נקמת דם עבדיך השפוך. אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו. אבינו מלכנו עשה למענך והושיענו. אבינו מלכנו עשה למען רחמיך הרבים. אבינו מלכנו עשה למען שמך הגדול הגיבור והנורא שנקרא עלינו. אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו.
מן התפילה.
הליכה לקיסריה
אלי, אלי, שלא יגמר לעולם החול והים רשרוש של המים ברק השמים תפילת האדם.
חנה סנש (לחן: דוד זהבי).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
