תנאי הכרחי ליכולת הקיבוץ השיתופי להתקיים לאורך שנים, הוא הצטרפותם של אנשים חדשים ובעיקר של צעירים. ללא קליטה – אף יישוב אינו יכול לצמוח ולשגשג. אולם במה שנוגע לקיבוץ השיתופי, הנמצא במאבק על ההכרה ברלוונטיות שלו, הצורך הקיומי בקליטה הוא גם כהוכחה לתקפות הרעיון בימינו.
יש לעצב דרכים שונות לקליטת משפחות וצעירים. אחת הדרכים הראויות והמבטיחות ביותר, היא קליטת גרעינים אידאליסטיים.
יש היום גרעינים כאלה. מעגל הקבוצות השיתופיות ותנועות הבוגרים של תנועות הנוער, הן קבוצות כאלו, הפועלות כבר שנים לא מעטות בהצלחה רבה. אלו קבוצות חדורות תחושת שליחות, עמוסות בערכים ומגשימות אותם בפועל באורח חייהם.
קבוצות אלו הקימו והחיו מספר קיבוצים – רביד, אשבל, נערן, אך עיקר מעייניהם אינו התיישבות בקיבוצים אלא בערים ועיירות פיתוח.
ההתיישבות בשכונות ערים ועיירות היא חיונית וחשובה ביותר, ואל יתפרשו דבריי כביקורת עליה. אולם אין להסתפק ביעדים אלה. מן הראוי להוסיף עליהם התיישבות בקיבוצים שיתופיים.
בשיחות שקיימתי עם חברים בקבוצות השיתופיות, התרשמתי מאוד מרוחם ומהאידאליזם הפועם בלבם. הזדהיתי מאוד עם רעיונותיהם בדבר אקטיביזם חברתי, שינוי חברתי באמצעות חינוך, התחדשות התרבות היהודית ועוד. אולם מצאתי שערך ההתיישבות תופס אצלם מקום קטן מאוד, אם בכלל.
לפני כשני עשורים החלה להשתרש בתנועות הנוער הסיסמה שהיום היעד הלאומי הוא לייבש את הביצות החברתיות. כמו בכל סיסמה יפה, גם בזו יש גרעין של צדק, אך מכלול הרעיון שהיא מייצגת בעייתי למדיי. מכלל הן – הצורך בייבוש הביצה החברתית, נובע גם הלאו – אין עוד משמעות לערך ההתיישבות.
עם הגישה הזו יש להתמודד. מדינת ישראל היא עדיין מדינה במאבק – מאבק על הארץ ועל זכותם של היהודים לריבונות בארצם. חרף כל מוכרי האשליות וצרכני מקסמי השווא, צפויים לנו עוד שנים רבות של מאבק. במאבק זה, יישוב הארץ, אזוריה השוממים, אזורי הספר שלה והאזורים שהרוב היהודי בהם בסכנה, הם ערך יסוד.
לכן, תנועה ציונית אינה יכולה להרשות לעצמה ויתור על ערך ההתיישבות, ועל הגשמה אישית בהתיישבות; בהקמת יישובים חדשים או בהצטרפות ליישובים קיימים.
כפי שהוכח לאורך כל תולדות הציונות, ההתיישבות היא חממת הניסיונות החברתיים והקהילתיים המתקדמים ביותר. תנועת נוער ערכית וחלוצית אינה יכולה לוותר נתיב הגשמה כזה.
אולם בנוסף לכל אלה, קיימת היום חשיבות מיוחדת בהתיישבות של קבוצות צעירים אידאליסטיות בקיבוצים שיתופיים, כדי לבלום את צונאמי הפרטת הקיבוצים ולהציל את התנועה הקיבוצית. לאנשים המאמינים ברעיונות השיתוף, אין משימה חיונית מזו.
מעגל הקבוצות השיתופיות ותנועות הבוגרים, הן היום המגדלור אליו נשואות עיני המאמינים ברעיונות הצדק החברתי, השוויון, השיתוף והסולידריות. בתור שכאלה, הם השותפים הטבעיים של הקיבוצים השיתופיים. על מטה הקיבוצים השיתופיים, להכנס למהלך של שותפות אסטרטגית בין הקיבוץ השיתופי למעגל הקבוצות השיתופיות.
השותפות תתבטא בעזרה של הקיבוצים השיתופיים, בפרט החזקים שבהם, לקבוצות השיתופיות בכל יעדי ההגשמה שיבחרו. הביטוי העיקרי של השותפות, יהיה הקמת גרעיני נח"ל וגרעיני בוגרים להגשמה בקיבוץ השיתופי.
"שווים"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
