הבלוג של אורי הייטנר

אין רע בלי טוב. אפילו בהחלטתה הנואלת של יולי תמיר לנצל את מעמדה כשרת החינוך, לשטיפת מוחם של תלמידי ישראל והפיכת תפקידה הממלכתי למנוף לאינדוקטרינציה של החינוך הישראלי ברוח "שלום עכשיו" – אפילו בכך יש משהו טוב.

הדבר הטוב היחיד, הוא שלראשונה זה זמן רב, סוגיה חינוכית מסעירה את המדינה ועומדת בראש סדר היום הציבורי. ואם מתקיים דיון על תכני החינוך, מתבקש לשאול – מה לומדים במערכת החינוך הישראלית בשעורי ההיסטוריה? ומה מטרתם של לימודי ההיסטוריה?

אם מעבר לעצם קניית ההשכלה והידע על העבר, נועדו לימודי ההיסטוריה גם להפקת לקחים לחיינו; אם לימוד העבר נועד, בין השאר, למנוע חזרה על שגיאות העבר ואסונות העבר, כדי לעצב עתיד טוב יותר, כדאי מאוד שבלימודי ההיסטוריה ילמד הפרק המעניין על הז'דאנוביזם. כדאי מאוד ללמוד את הפרק החשוב אודות האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה.

האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה, היתה אחד ממפעלי התרבות וההשכלה החשובים ביותר בבריה"מ. אולם יותר משנועדה האנציקלופדיה להעשיר את אזרחי וילדי בריה"מ בהשכלה ובידע, היא נועדה להנחיל את האידאולוגיה הסובייטית באמצעות שטיפת מוח, במסווה של השכלה. וכך, ערכי האנציקלופדיה השתנו על פי השינוי בטעמו הפוליטי של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. כל גל של טיהורים, שבהם חוסלו מנהיגי המפלגה שסר חנם, הוביל לגל של טיהור האנציקלופדיה משמותיהם של מנהיגים אלה. ואם שמם לא נמחק לחלוטין, הוא נזכר בהקשר שלילי. טרוצקי, למשל, מאבות המהפכה, הוגדר באנציקלופדיה כבוגד.

ההנהגה הסובייטית השקיעה תשומת לב רבה לאנציקלופדיה. דפים רבים נתלשו ממנה, על פי צו המפלגה.

אנדריי ז'דאנוב, שר התרבות של בריה"מ במחצית השניה של שנות הארבעים של המאה שעברה, הוא האדם המזוהה יותר מכל עם מגמות האינדוקטרינציה של משטר סטלין. מפעלו של ז'דאנוב היה ניקוי התרבות הסובייטית מכל השפעה המנוגדת לרוח המהפכה, כלומר מכל השפעה מערבית, בורגנית, שהוקעה כמושחתת ומרעילת נפשות. לצורך מפעלו, גייס ז'דאנוב אמנים ואנשי תרבות, סופרים ומלחינים, שכולם נדרשו להפיץ את התרבות "הנכונה". הוא ראה בתרבות ובחינוך הכלי המרכזי במלחמה בין הקומוניזם למערב, וגייס את התרבות והחינוך למלחמה זו.

האינדוקטרינציה הז'דאנוביסטית לא פסחה גם על מדעי הטבע. מהאנציקלופדיה ומערכות ההשכלה הסובייטית נמחקו התיאוריות הביולוגיות של תורת הגנטיקה, שהוקעה כתיאוריה ריאקציונרית, בורגנית וקונטרה רבולוציונרית. לא הגנים הם הקובעים בתורשה, קבעו מדעני החצר של ז'דאנוב, אלא ההשפעה הסביבתית. זו תיאוריה ביולוגית ההולמת את ערכי המהפכה ואת הטענה שההוויה קובעת את התודעה, ולכן זו התיאוריה שהקומיסארים של המפלגה הורו ללמד על פיה.

לא, יולי תמיר אינה ז'דאנוב. אבל היא בדרך לשם. לפני שבועות אחדים ניתנה הוראה למחוק מאתר האינטרנט של משרד החינוך כל אזכור של השרה הקודמת לימור לבנת והמנכ"לית לשעבר רונית תירוש. "לא אני נתתי את ההוראה", הכחישה תמיר. יתכן שאחד מפקידיה לא היה צריך הוראה ברורה. די היה שהבין את "רוח המפקד". תמיר ביטלה תקציבים לפעילות לילדים בימי ו', ברשויות שנכנסו לפיילוט של דו"ח דברת. בצדק. האם לא ראוי שהילדים יסתובבו ברחובות, ובלבד שלא יהיה המשך לכל מה שמדיף ריח של השרה שקדמה לה? תמיר הורתה לגנוז חוברת שעסקה בזכויות הילד. בצדק. הרי מה הם זכויות הילד, כאשר יש לשרה מטרת על – למחוק כל מה שנעשה בתקופת לבנת. אם החוברת חוברה בתקופת לבנת – מקומה במגרסה.

והיום, ההברקה החדשה – התערבות פוליטית גסה בתכני הלימוד. בדומה לתלמידים הסובייטים שזכו ללמוד את הביולוגיה הרבולוציונרית של ז'דאנוב, כך תלמידי ישראל ילמדו את הגיאוגרפיה הפוליטית נוסח תמיר. על פי השקפתה של תמיר גבולות ישראל צריכים להיות גבולות הקו הירוק – היא תסמן את הקו הירוק על המפות בספרי הלימוד.

תמיר טוענת שמטרתה היא ללמד את התלמידים את ההיסטוריה של מדינתם. איזו היתממות. אכן, על תלמידי ישראל ללמוד את ההיסטוריה של המדינה. לכן, מן הראוי שבספרי ההיסטוריה שלהם יופיעו מפות של ישראל בשנים 1949-1967 וכך ילמדו על גבולות המדינה באותן שנים. באותה מידה, עליהם ללמוד גם על מדינת ישראל בשנים 1967-1982 באמצעות מפות שתכלולנה את סיני במדינת ישראל. אך המפות הרגילות, נועדו ללמד את התלמידים את המציאות הנוכחית של המדינה. במפה הזו אין קו ירוק. מי שמכניס למפות כקו גבול את הקו הפוליטי שלו, אינו מעוניין ללמד גיאוגרפיה או אזרחות, אלא לשטוף את המוח (מעניין איך המערכת הפוליטית היתה מגיבה, אילו איווט ליברמן היה שר החינוך והיה מורה ללמד על פי מפה שבה אום אל-פאחם היא מחוץ לגבול. מי שמעביר תעמולה פוליטית דרך הגיאוגרפיה, לא נועד לעצב דור משכיל וחוקר, אלא עדר של מצביעים "נכון" בבחירות.

ברית המועצות נפלה, בין השאר בשל המחנק האינטלקטואלי והתרבותי שהז'דאנוביזם יצר. עלינו להיזהר מפני מהדורה ישראלית של ז'דאנוביזם; מהרוח הרעה הנושבת היום בלשכת שרת החינוך.

מן הראוי שיולי תמיר תסולק ממשרד החינוך מהר ככל האפשר. כל יום שהיא יושבת על כסאה, הוא נזק לחינוך במדינת ישראל.

ואם יכתבו ספרי לימוד על פי הנחיותיה הפוליטיות, מן הראוי שספרים אלה יוחרמו.

 - הפורטל לשוויון זכויות וצדק חברתי

http://www.bsh.co.il