הבלוג של אורי הייטנר

החטא הקדמון היה בעיצומה של מלחמת ששת הימים. שר הביטחון משה דיין, בהחלטה נמהרת ופזיזה, על דעת עצמו, מבלי שהתייעץ עם איש, הפקיד את הבעלות על הר הבית לידי הוואקף.

במעשה זה, מיסמס דיין את המהות וההזדמנות ההיסטורית שהתגלמו בשלוש מילותיו של מוטה גור: "הר הבית בידינו", המילים שהרטיטו לבו של כל יהודי. אילו ניהול הר הבית היה בידי מדינת ישראל, מדינת העם היהודי היתה מגשימה את חזון הדורות, את ריבונות העם היהודי על ליבת מכורתו, את משאת נפשם של היהודים לאורך כל שנות הגלות. אילו ניהול הר הבית היה בידי ישראל, ניתן היה לנהל במקום חקר ארכיאולוגי מקיף, לחשיפת ההיסטוריה היהודית, ירושלים העתיקה, בתי המקדש, הטמונים בקרקעית ההר. אילו מדינת ישראל היתה מנהלת את הר הבית, מובטח היה חופש הפולחן והדת לכל הדתות, ולא רק למוסלמים, כפי שהדבר קורה היום. אילו ההר היה מנוהל בידי ישראל, היתה נמנעת ההשחתה המכוונת של האוצרות הארכיאולוגיים שבמקום. אילו...

החלטתו של דיין היא בכיה לדורות. אך את הנעשה אין להשיב. המחיר של שינוי ההחלטה כבד מנשוא, ואיננו יכולים להרשותו לעצמנו.

איננו יכולים לתקן את המעוות בעתיד הנראה לעין, אך ביכולתנו לבלום את הסחף, ולעצור את ניסיונם החצוף של הפלשתינאים להרחיב את שליטתם ואדנותם גם מחוץ להר הבית. הסוגיה התורנית היא חפירות ההצלה באזור שער המוגרבים. אסור לנו לגלות סדקים שיתפרשו כנכונות להתקפל בפני ההסתה ועלילות השקר של הקנאות האסלאמית.

מדינת ישראל היא מדינה נאורה, ואל לה לאפשר לפונדמנטליזם קנאי לעצור את התפתחותה המדעית והתרבותית ולדרדר אותה אל חשכת ימי הביניים. אך אין המדובר כאן רק בהגנה על המחקר המדעי. המלחמה המוסלמית נגד הארכיאולוגיה בירושלים, נובעת מהרצון למנוע חשיפת ההיסטוריה היהודית במקום. מכחישי המקדש, מכחישי יהדותה של ירושלים, בדומה למכחישי השואה, לא יבחלו בכל דרך שקרית כדי לערער את זכותנו על הארץ. ואילו לנו, למדינת ישראל, יש אינטרס עליון לחשוף את ההיסטוריה היהודית של א"י בכלל ושל ירושלים בפרט, ולהעמיק את שורשינו במולדת.

אני מקווה מאוד, שהחלטת הממשלה מהיום תקויים, וגם אם הפלשתינאים ינסו להפעיל אלימות, ישראל לא תיכנע ולא תתקפל.

****

פרשת העבודות באזור שער המוגרבים הציפה גם בעיה פוליטית, שהינה בראש ובראשונה בעיה ביטחונית – זהותו של שר הביטחון.

אי התאמתו של פרץ לתפקיד היא כבר אקסיומה ידועה, המקובלת על הכל ואינה זקוקה עוד להוכחה. אולם בקריאתו המופקרת להפסיק את העבודות שבר האיש את כל השיאים.

מי שמוכן לפגוע באינטרס לאומי מובהק כל כך, כדי לזכות בעוד כמה קולות של ערבים בפריימריס, מעיד על עצמו, שכל יום שהוא מכהן עדיין במשרד הביטחון, הוא סכנה ביטחונית של ממש. כמה זמן ישראל יכולה עוד להשלים עם מציאות של שר ביטחון, הנעדר כל שיקול דעת בוגר?

... כמה ימים נותרו עד הפריימריס?

   * הפורטל לשוויון זכויות וצדק חברתי www.bsh.co.il