דינה ונתן אתגרו אותי במאמריהם בשבוע שעבר. איך זה, הם שאלו בצדק רב, אני, שבתקופת המאבק על הגולן טענתי שעלינו להיאבק כל עוד נשמה באפנו ואל לנו להתייאש ולהרים ידיים, קורא היום לרוב חברי אורטל, להתייאש ולוותר במאבקם נגד ז'-ח' ב"אביטל"? איזה מין מוסר כפול הוא זה, שכאשר אני מתנגד למאבק, אני מצפה מהרוב לנהוג אחרת מכפי שאני "הטפתי" לנהוג במאבק, שהייתי חלק ממנו? מן הסתם, אילו תמכתי במאבק, הייתי ממשיך להיאבק, כפי שנהגתי במאבק על הגולן.
אכן, שאלה קשה. אנסה להתמודד עמה ביושר.
אני רואה שני הבדלים בין הסיטואציות. ההבדל הראשון הוא במהות המאבק. אם מישהו יתנפל עליי וינסה להרוג אותי, תגובתי תהיה שונה מהתנהגותי בוויכוח עם שכן, למשל. במאבק על הגולן נאבקנו על עצם קיומנו, על המשך קיום יישובינו, על דרך החיים שלנו, על מפעל חיינו. יתר על כן, עלינו על הגולן כדי להבטיח שיהיה בריבונות ישראל, וכאשר קיימת סכנה לנסיגה, תפקידנו להיאבק בכל כוחנו כדי למנוע אותה.
אין להשוות זאת לקונפליקט בסוגיה – באיזה משני בתי ספר מצויינים ילמדו ילדינו בכיתות ז'-ח'. הרי בית ספר "אביטל" אינו ארץ גזירה. זהו בית הספר שלנו, אנו בעליו, ילדינו לומדים בו עד כיתה ו', אנו אוהבים אותו והוא יקר לנו, מנהלת בית הספר היא חברת אורטל, יו"רית עמותת בית הספר היא חברת אורטל וכך גם היועצת ומורות. גם מי שתומך בכך שילדינו ילמדו בז'-ח' ב"הר וגיא" יודע שאין זה מאבק קיומי.
ההבדל השני, הוא "מצב הצבירה" של המאבקים. אם להשוות את המאבק על הגולן למצב המאבק על ז'-ח', הרי שהשוואה היא למצב שבו (ויסולח לי על שאני מציג אפשרות נוראית זו על בדל שפתיי) נערך משאל עם והתקבלה בו החלטה על נסיגה מהגולן. לפני משאל כזה יתנהל קמפיין ציבורי. הקמפיין עצמו יתחיל אחרי שההחלטה כבר התקבלה בכנסת. הנושא יובא להחלטת הכנסת אחרי שההחלטה התקבלה כבר בממשלה. הנושא יעלה להחלטת ממשלה אחרי שכבר נחתם הסכם עם סוריה. למרבה השמחה, במאבק על הגולן אף פעם לא הגענו אפילו לקו הראשון – הסכם עם סוריה. כך שההשוואה כלל אינה רלוונטית.
בנושא ז'-ח' ב"אביטל" ההחלטה כבר התקבלה, ולכן אין תוחלת לקריאות "היה לא יהיה".
****
תפילה:
"אלוהים תן לי את אומץ הלב לשנות דברים שביכולתי לשנות. אנא, תן לי את השלווה להשלים עם שאיני יכול לשנות. ואנא תן לי את החוכמה להבחין בין אלה לבין אלה".
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
