הבלוג של אורי הייטנר

גילי אבוחצירה, בן טבריה, חבר גרעין "טל" לאורטל, נהרג בתאונת ירי במוצב מצפה שלגים בחרמון ב-7.12.87. אני הקמתי והדרכתי את גרעין "טל". גילי היה לי חניך וחבר.

כתבתי את הדברים לטקס יום הזיכרון באורטל, ואקריא אותו הערב.

דרישת שלום

כשאני נוסע סמוך לכינרת

אני משוחח עם גילי.

בשבילי – הכינרת היא גילי.

בשיחותיי עם גילי

אני מעדכן אותו על מצב הכינרת.

גילי נולד על שפת הכינרת

חי את הכינרת

הכינרת היתה אהבתו הגדולה.

הוא חייב לדעת מה שלומה.

כשהכינרת בשפל,

אני מדווח לו בעצב

והוא, עמה, בשפל.

וכשהכינרת גואה

אני מספר לו בשמחה

והוא גואה עמה.

וכשגשמי ברכה יורדים על הכינרת

אני מעדכן אותו בהתרגשות

והוא מתברך עמה.

עשרים שנה חלפו

והוא נשאר בן תשע עשרה.

והכינרת תמיד היתה ותמיד תהיה.

תמיד היתה זקנה

ותמיד תהיה צעירה.

והיא נושאת את גילי בזיכרונה.

כשאני נוסע סמוך לכינרת

אני שולח לגילי דרישת שלום.