הבלוג של אורי הייטנר

בראיון רדיופוני, הציע השר לענייני גמלאים רפי איתן פתרון יצירתי לסוגיית הגולן – יש לנהל עם הסורים מו"מ עסקי נדל"ני ולקנות מהם את הגולן בכסף מלא.

אף שמבחינה מוסרית, ערכית, עקרונית, ההצעה הזאת מקוממת אותי, אני מודה ומתוודה שאילו היתה מעשית, אילו היה לה סיכוי, הייתי קונה אותה בשתי ידיים. אין מחיר שהוא יקר מידי, לטעמי, להסרת הספקות ואי הוודאות ולסיום הוויכוח על הגולן. ספק אם עלות קניית הגולן תהיה פחותה מעלות נסיגה, עקירה, יישוב מחדש ושיקום. אין ספק, שעלות קניית הגולן לא תתקרב לעלות שחרורו מחדש של הגולן במלחמה הבאה (ואל נשלה את עצמנו שהיא תהיה "ששת הימים השניה").

אך זו הצעה חסרת סיכוי. אין לה פרטנר. ודאי שאין לה פרטנר שעה שבקרב המדינאים הישראלים יש נכונות לנסיגה מהגולן. ומאחר ואין היא מעשית, השאלה היא האם הצגתה והעלאת הצעות נוספות מסוגה מועילה לאינטרס הישראלי או מזיקה לו.

לכאורה, מה יש לנו להפסיד בהעלאת הצעות כאלו? יש בהן גמישות ויצירתיות, יש בהן הצגת אלטרנטיבה ולא רק אמירת לא. הן זורקות את הכדור למגרשו של הצד השני. אם ההצעה תתקבל – מה טוב. אם היא תדחה, המצב הנוכחי לא ישתנה.

אני רואה את הדברים אחרת. בעיניי, הצעות כאלו מזיקות. מי שטוען שעלינו לקנות את הגולן מהסורים, אומר בעצם שהגולן הוא של הסורים ושעלינו לשלם לסורים כדי לקנות אותו מידיהם. אם הגולן הוא של הסורים, הרי שהם הצודקים בסכסוך. אם הם הצודקים, אם הגולן שייך להם, זכותם למכור אותו, אך זכותם לסרב למכור אותו, וסביר להניח שהם יסרבו למכור אותו. אם הוא שלהם והם מסרבים למכור לנו אותו, איזו זכות יש לנו על הגולן?

הצעה מסוג זה שומטת מאיתנו את צדקת ישיבת הקבע שלנו בגולן. אם אנו יושבים בגולן אך ורק מסיבות ביטחוניות, ואני האחרון שאזלזל בחשיבות הביטחונית של הגולן, הרי שאם וכאשר ימצא פתרון מניח את הדעת לבעיות הביטחוניות (עד היום מעולם לא הוצג פתרון כזה), יהיה עלינו לסגת.

כאשר הסורים מדברים בשם הצדק ואנחנו בשם שיקולי ביטחון – לטווח הרחוק ידינו תהיה על התחתונה. הטיעון המרכזי לעמדתנו, אותו עלינו להשמיע ברמה, בקול גדול, ללא היסוס, מבלי לגמגם ולהתבייש, הוא שהגולן שלנו. נקודה.

הגולן שלנו כיוון שהוא חלק מא"י, רווי בהיסטוריה יהודית ויש לנו זכות היסטורית עליו. הגולן שלנו כיוון שב-21 השנים שבהם הסורים שלטו בגולן הוא היה בסיס לתוקפנות בלתי פוסקת נגד מדינת ישראל ואזרחיה. הגולן שלנו, כיוון שהוא שוחרר במלחמת מגן, כתוצאה מהתוקפנות הסורית נגדנו. הגולן שלנו כיוון שבארבעים השנים האחרונות (פרק זמן כפול מכל התקופה בהיסטוריה שהגולן היה בחזקת סוריה) הוקם בו מפעל התיישבות לתפארת שכל מדינה נורמלית היתה דוחה על הסף כל ניסיון להטיל ספק בהמשך קיומם. הגולן שלנו כיוון שמזה 26 שנים הוא בריבונות ישראל, על פי החלטת הכנסת. הגולן שלנו כי הוא אזור שאזרחי ישראל אוהבים, רואים בו חלק מהמדינה ורובם הגדול אינו מוכן לעזוב אותם. הגולן שלנו, כיוון שאין בו סורים ואין הוא מהווה איום דמוגרפי. הגולן שלנו. נקודה. בנוסף לכך קיימים טיעונים נוספים, חשובים כשלעצמם אך אינם עומדים בפני עצמם, כמו חשיבותו הביטחונית של הגולן, חיוניותו לשמירה על מקורות המים של ישראל וכד'. היום יש גם סיבה נוספת לא להכנס למו"מ עם סוריה, והיא הימנעות מחבלה במאבק של העולם החופשי נגד ציר הרשע.

כיוון שהגולן שלנו, אין מקום לכל ההצעות היצירתיות, אודות ריבונות משותפת, החכרה, קניה וכדומה. הצעות אלו מחלישות את עמדתנו הצודקת. אם אנו מודים שהילד הזה אינו שלנו, אנו יודעים מה תהיה הפסיקה במשפט שלמה.

בהצעה הזו ובהצעות כדוגמתה יש פן אחד חיובי – שבירת ה"מוסכמה" שיש הטורחים במשך שנים רבות להנחילה, אודות "תו המחיר" לשלום עם סוריה, נסיגה מהגולן. עצם העובדה שעולות הצעות נוספות, משבשת את הניסיון להנחיל מוסכמה זו בקרב הציבור.

הפן החיובי בהצעה כזו רלוונטי אם הוא בא מצד אותו חלק במערכת הפוליטית המצדד בנסיגה מהגולן. מזה  15 שנים מצדדת מפלגת העבודה בנסיגה מהגולן. מאז פרישתם של קהלני וחבריו ב-96', אין במפלגת העבודה כל ויכוח על הנסיגה מהגולן. לכן, כאשר עמי איילון מציע לחכור את הגולן ל-100 שנים ומודיע על התנגדותו לעקירת יישובי הגולן, דברים כאלה הם משב רוח מרענן המכרסם בתאוריית "תו המחיר". כאשר שמעון פרס אומר שהרעיון של נסיגה מהגולן הוא "רעיון של האתמול" זוהי התקדמות נאה, שהרי אך אתמול הוא טען שזה "רעיון של המחר".

אבל כאשר רעיונות כאלה באים מצד אנשים המתנגדים לנסיגה מהגולן ושהתנגדו לה כל ימיהם, יש בהם כרסום בעמדתנו הצודקת – שהגולן שלנו.

הגולן שלנו. הגולן בידינו. אין כל היגיון בכך שנקנה ממישהו אחר סחורה השייכת לנו בזכות והיא אף נמצאת בידינו.

והרי בדיוק לפני 40 שנה כבר שילמנו על הגולן מחיר, שאין יקר ממנו. 

* "מקור ראשון", "שישי בגולן", "חדשות בן עזר", "חדשות מחלקה ראשונה"