תגובה לצבי בראל "מפת הדרכים של אסד", "הארץ" 18.7
קבוצת העיתונאים האובססיביים למו"מ עם סוריה, חזרה בחודשים האחרונים שוב ושוב על הטענה לפיה אסד מוכן למו"מ ללא תנאים מוקדמים. את התשובה לטענה זו נתן אסד בנאומו בפני הפרלמנט הסורי, בו אמר שתנאי לחידוש המו"מ הוא התחייבות ישראלית לסגת מכל הגולן וערבויות ישראליות להתחייבות זאת. במילים אחרות – אם ישראל תתחייב מראש לקבל את כל תנאי הסורים, הסורים יסכימו לנהל מו"מ ללא תנאים מוקדמים.
והנה, באופן מוזר, מצליח צבי בראל באקרובטיקה מילולית יצירתית, להציג את ההצהרה הזאת כהתקדמות, וכוויתור של אסד על דרישתו להתחיל את המו"מ מהנקודה שבה הוא הופסק. כזכור, המו"מ הופסק כאשר אסד דחה את הצעתו של ברק לנסיגה מכל הגולן ויותר, בשל דרישתו של ברק לשמור על רצועה של כמה עשרות מטרים (!) לאורך הכינרת. כנראה שאסד אינו מוכן להתחיל בדיון לפני שישראל תתחייב גם על אותם המטרים האחרונים.
בנאומו, ניסה אסד להכתיב לישראל תנאי כניעה. לנוכח נאומו, ברור שאין הוא פרטנר רציני ואין לקיים עמו כל מו"מ.