העיתון הנקרא ביותר במדינה בימי חול הוא ynet, אתר האינטרנט של קבוצת "ידיעות אחרונות". בתור שכזה, ניתן לצפות ממנו לאחריות מסויימת. למשל, לבדוק את המידע שהוא מפרסם. ניתן לצפות? תמים מי שמצפה. ובכל זאת...
מי שנכנס לאתר ביום ג' 31.7 מצא מולו כתבה סנסציונית, תחת הכותרת: "מאות בגולן חתמו על עצומה למו"מ עם סוריה". אכן, כותרת מעניינת. ממשלת ישראל מתנגדת בתנאים הנוכחיים למו"מ עם סוריה. ארה"ב מתנגדת בתוקף למו"מ כזה. והדבר כל כך מרגיז את תושבי הגולן, עד שמאות מתושביו, בימי שרב יוקדים אלה, התארגנו וחתמו על עצומה המפצירה בממשלה לפתוח כבר במו"מ, שהרי ממש בוער להם להגיע להסכם עם סוריה ויהי מה, מהר ככל האפשר, תהיינה תוצאותיו אשר תהיינה.
בכתבה עצמה נאמר שיותר ממאה מתושבי הגולן השתתפו אמש בכנס בנושא, ביוזמת "התנועה לשלום ישראל – סוריה" בראשות אלון ליאל.
כמנהל המתנ"ס התמלאתי קנאה. למופע של דוד ד'אור בבני יהודה, עם פרסום אגרסיבי למדי, הצלחתי בקושי לזמן מאה תושבים. אירוע המושך אליו למעלה ממאה מתושבי הגולן... לא כל כך פשוט לארגן. והנה, אלון ליאל, בלי מודעות על לוחות המודעות, ללא פלאיירים בתאי הדואר, ללא פרסום ב"שישי בגולן", כך בקלי קלות, הצליח בערב שרבי להוציא מהבית למעלה ממאה מתושבי הגולן לכנס הקורא לפתיחת המו"מ עם סוריה. ממש להעריץ את האיש, את יכולתו המאגית.
ההישג שלו גדול עוד יותר. לא זו בלבד שהוא הצליח למשוך כל כך הרבה תושבים לכנס שלו, "בכנס השתתפו גם אישי ציבור בגולן מקיבוצים ויישובים שונים כולל מקצרין". באותה שעה התקיימה בגולן חתונת בנו של מנכ"ל המועצה. רבים מאנשי הציבור הוזמנו אליה. כנראה שהם נאלצו להעדר מהחתונה, כיוון שהם השתתפו בכנס החשוב. ומי יודע, אולי גם המנכ"ל בכבודו ובעצמו השתתף. חתונה חתונה אבל בכל זאת, הרי מדובר בפיקוח נפש. אגב, גם אני איש ציבור מהגולן. מי יודע? אולי גם אני השתתפתי בכנס, ופשוט שכחתי?
ולא רק תושבים יהודים היו בכנס. השתתפו בו גם "תושבים מהיישובים הערביים בגולן". את העובדה הזאת שמחתי במיוחד לקרוא. חלפו 23 שנים מאז הגעתי לחיות בגולן, וסוף סוף נודע לי שיש בגולן יישובים ערביים. שמחתי מאוד על כך שזכיתי לקרוא את הכתבה, שהרי בלעדיה עוד היו עלולות לחלוף 23 שנים נוספות מבלי שאדע על היישובים הערביים בגולן.
****
המשכתי לקרוא את הכתבה. ובכן, מסתבר שהיישובים הערביים בגולן הם... טובא זנגריה. בגולן?! והכנס בגולן התקיים ב... גדות. בגולן?!
המשכתי לקרוא את הטוקבקים. והנה, כותרת: "הייתי בכנס". כותב אלי מגדות: "בסך הכל הגיעו עשרים וחמישה אנשים לכנס. מרביתם דודות זקנות שסרגו במהלך ההרצאות. אף איש ציבור לא הגיע. לא הוחתמה עצומה, לא היו בכלל תושבי רמת הגולן בכנס. אולי היו שני כנסים במקביל בגדות אתמול?".
פרטים דומים הוסיף טוקבקיסט אחר, שחתם "יהודי, ציוני, הגליל העליון" שהשתתף אף הוא בכנס. הוא הביע תמיכה בכנס ובמטרותיו, אך היה הגון דיו כדי לתקן את הכתוב בכתבה.
בקיצור, העיתון הנקרא ביותר בישראל, ללא שום בדיקה, פרסם כתבה שקרית בעליל. הוא גרם לנו לנזק, כיוון שהקורא, שאינו בקיא בפרטים, עלול לחשוב שאכן יש בגולן התעוררות המונית הדוחפת לחידוש המו"מ עם סוריה. אחרים יחשבו שהנה, "תושבי הגולן רודפי הבצע מתארגנים כדי לקבל פיצויים", כפי שכתבו כמה טוקבקיסטים.
****
איך זה קורה?
שנים רבות שרתתי כדובר ועד יישובי הגולן, בתקופת המאבק על הגולן. אני יודע שעיתונאים רבים הם עצלנים. אין הם טורחים להגיע לאירוע. לא אחת הם מסתפקים בפרסום הידיעה שקיבלו מן הדובר.
אבל הכתבים עמם עבדתי, ידעו שהם יכולים לסמוך על כך שכל מילה שהם מקבלים ממני היא אמת לאמיתה ואין כל צורך שיבדקו זאת.
איני יודע אם לאלון ליאל יש דובר שקרן, או שהדובר השקרן הוא אלון ליאל עצמו. אבל מדובר בשקרן מועד. לפני שבועות אחדים, אלון ליאל ארגן הפגנה בתצפית קונייטרה בעד המו"מ עם סוריה. נסעתי לראות את ההפגנה. היו בה קומץ של אנשים שבאו מכל רחבי הארץ. אולי 20 איש. אולי 25. בידיעה ב"הארץ" נכתב שהיו במקום 300 מפגינים.
אני מניח שלמגעיו הסנסציוניים של ליאל עם איזה סורי תמהוני בארה"ב, אותם הציג באמצעות כתב "הארץ" עקיבא אלדר, בכותרת הראשית של העיתון כמו"מ מדיני רציני בין ישראל לסוריה, יש להתייחס באותה רצינות כמו לכתבות האמינות על מעללי "תנועתו" של ליאל.
****
"פגז אחרון התפוצץ ושתק / עטפה הדממה את העמק / ילדה מגדות יצאה ממקלט / ואין בתים עוד במשק // ... הביטי למעלה בתי אל ההר / ההר שהיה כמפלצת / עוד יש חיילים ילדתי על ההר / אך הם מאיימים על דמשק // הביטי למעלה בתי לגולן / שם יש חיילים אף להבא / אולם בצבעים של כחול ולבן / בוכה וצוחק שם גם אבא // יהיה לנו בית ירוק ילדתי / עם אבא ובובה ושסק / ולא עוד אימה ילדתי, ילדתי / בתי, את בוכה או צוחקת?".
כשהסורים ישבו בגולן, ההר היה כמפלצת. גדות הוא אחד היישובים שסבלו יותר מכל. גדות הוא אחד היישובים שדחפו להחלטת ממשלת ישראל לשחרר את הגולן, ולשחרר אותם מאימת החיים בצל הסורים. ההתיישבות בגולן החלה במפגש בגדות, ביוזמת חברים מהקיבוץ.
מצער מאוד לראות היום שכנס כזה מתקיים בגדות.
עם זאת, ביררתי את הנושא – לא היה זה אירוע שהקיבוץ ארגן. אחד החברים, פעיל שמאל ותיק, יזם את המפגש, הזמין את אלון ליאל ועמי איילון. הזמין את חבריו לארגוני השמאל מקיבוצי הגליל העליון וכמה אנשים מטובא זנגריה. אליהם הצטרפו קומץ חברים מגדות. שום דבר מיוחד. זה הסיפור.
אך כאשר יישוב כמו גדות, שבזכות הילדה מהשיר היה לסמל של הקושאן שלנו על הגולן, מארח כנס כזה, זה מזיק ונשמע רע. וכאשר אתר כ-ynet מפרסם כתבה הזויה ושקרית כזאת, הנזק לא קטן.
נקודת האור בפרשה – מאות טוקבקים, שכמעט כולם אוהדים מאוד את הגולן ושוללים בתוקף נסיגה מהגולן.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל