הבלוג של אורי הייטנר

"אורטל היא קיבוץ שאינו יודע לשיר". זוכרים את הסטיגמה הזאת? זו לא היתה רק סטיגמה. זו היתה מציאות. כל כך הרבה ניסיונות לערבי שירה, וזה לא הלך.

והיום? מי היה מאמין שבמשך שעות יעמדו כל חברי אורטל על הרגליים, ישירו וירקדו בשמחה כזו. איזה מהפך! לא מהפך כי אם מהפיכה; מהפיכה תרבותית באורטל.

את המהפיכה הזו ניתן לזקוף לזכותו של אדם אחד – גל ש', מה שמעיד על כוחו של היחיד בקהילה. מאז שגל הגיע לקליטה באורטל, הפכנו בהדרגה לקהילה שרה. קהילה שיש בה ערבי שירה מוצלחים. קהילה שיותר ויותר ילדים בה לומדים לנגן. קהילה שיש בה חבורת זמר (גם הגלגול הקודם של הקולית, בניצוחה של אירית, לא היה מתרחש ללא גל). למעגל השנה התרבותי שלנו הוספנו את מסורת ערבי השירה – שירי אהבה בט"ו באב במכלאה, אותה אנו מקיימים כבר ארבע שנים (ועליה לא פסחנו אפילו תוך כדי המלחמה, בשנה שעברה).

משנה לשנה הערב מוצלח יותר. "גיסים ונפלאות" מתמקצעים ומשתבחים. הצטרפות הקולית, השנה, הוסיפה מאוד (ובפרט בהרכבה הדו לשוני). וגם הקהל האורטלי הולך ומשתבח.

ערב ט"ו באב השנה, היה ערב השירה המוצלח ביותר בתולדות אורטל. השירה (ואיתה הבשרים והיין) פותחת אותנו, משמחת אותנו, מחברת מבוגרים וצעירים, מגשרת על פני פערים, מאחדת ומחזקת אותנו.

****

היה בערב גם אקורד צורם. ועדת תרבות והמארגנים החליטו שהערב הוא פנימי. למרות זאת, חברים הביאו את אורחיהם.

האורחים לא פגמו כהוא זה בהצלחת הערב. לי הם ממש לא הפריעו. ובכלל, איני חסיד של הסגירות. מה שכן הפריע לי, הוא עצם העובדה שחברים מרשים לעצמם לצפצף על החלטות לגיטימיות של מי שמוסמך לקבל אותן. איננו חייבים להסכים עם כל החלטה, אך עלינו לכבד את ההחלטות ולא לעשות שבת לעצמנו.

אין זה ראוי שנצפה מבעלי התפקידים לפעול, לעשות, לארגן, אך לא נכבד את החלטותיהם. צר לי שחברים ניצלו את ידיעתם שאף אחד לא ילבין את פניהם וירחיק את אורחיהם, והפרו את ההחלטה.

אורחים שכן חסרו לי בערב, היו המשפחה שהתארחה לקליטה בסו"ש שעבר. הרי אין חלון ראווה מוצלח יותר מערב כזה.

****

יותר משקהילה בונה תרבות – תרבות בונה את הקהילה.

הסופשבוע הספורטיבי לפני שלושה שבועות, אירוע הבר מצווה המוצלח כל כך לפני שבועיים, ערב השירה הנפלא בשבוע שעבר, הם עדות לפריחה תרבותית. זה מבוא מצויין לשנת השלושים לאורטל, הממשמשת ובאה.

תודה לאיילת ת' ולוועדת התרבות!

ותודה ענקית לגל!

נ.ב. – ומשהו אישי. בערב הזה הגשמתי חלום – לשיר בליווי אמיר מילשטיין. עכשיו אני יכול להשוויץ ולספר מה משותף לי ולמתי כספי...