הבלוג של אורי הייטנר

עם פרסום כוונתה של שרת החינוך יולי תמיר לצמצם את מספר בנות השירות המלמדות יהדות וציונות בבתי הספר, כיוון שהן "ימניות" מידי, הזדרזה השרה להתראיין לרדיו ולהסביר את צעדה. בהסברה, דיברה תמיר בשבח החינוך ליהדות פלורליסטית, והציגה את צעדה כמנוגד למונוליטיות של החינוך היהודי, שכולו מבוסס על כיוון אחד ביהדות, והצורך לפתוח את בתי הספר לרוחות נוספות.

דברי ההסבר, או ליתר דיוק - תירוציה של תמיר, הכעיסו אותי אפילו יותר מהעניין עצמו. זאת, דווקא כמי שדוגל בחינוך יהודי פלורליסטי וכמי שמוביל תהליכים של התחדשות יהודית בקהילה על בסיס פלורליסטי. שהרי אם אכן זו היתה כוונתה של תמיר, לא היתה כל סיבה שתחליט לקצץ במספר בנות השירות המלמדות יהדות, אלא היה עליה להקצות משאבים לבתי המדרש הפלורליסטים, למכינות הקדם צבאיות, לחברה למתנ"סים ולכל הארגונים המקדמים את היהדות הפלורליסטית בארץ. אדרבא, שתיתן השרה לכל הפרחים לפרוח. שתאפשר לכל בית ספר ממלכתי את האפשרות לבחור בין בנות שירות דתיות, לבית מדרש חילוני ואולי קצת מזה וקצת מזה. האם כך נוהגת השרה?

בית הספר "אביטל" בגולן, מעניק לתלמידי כיתה ז' סמינר איכותי מאוד בנושא בר המצווה. הסמינר הוא של המדרשה ב"אורנים", בית המדרש הפלורליסטי הראשון בישראל, ואחד המובילים בין בתי המדרש. את הסמינר מנחים בפועל חניכי המכללה הקדם צבאית ע"ש רבין, שליד המדרשה. אין זה מקרה. המכינות הקדם צבאיות, המבוססות על צעירים בוגרי י"ב שהחליטו לדחות בשנה את גיוסם ולהקדיש את השנה ללימוד מעמיק של זהותם היהודית, הציונית והישראלית לצד עשיה למען הקהילה, הם המתאימים ביותר לקידום תכניות בתחום מורשת ישראל והזהות היהודית בבתי הספר החילונים.

אך הנה, אותה שרת חינוך, שבידה האחת מנסה לקצץ בבנות השירות הדתיות, מקצצת בידה השניה את המכינות הקדם צבאיות. בכל השנים הקשות של הקיצוצים בתקציב החינוך, הקפידו קברניטי המשרד שלא לפגוע במכינות הקדם צבאיות, שגם כך תקציבן זעום בעוד אין ערוך לתרומתם ולחשיבותם. הקיצוץ המתוכנן, עלול להוות מכה קשה ביותר למכינות, עד כדי ספק ביכולת להמשיך לקיים את המפעל היפה והחשוב הזה.

בבית הספר "אביטל", פועלות גם בנות שירות לאומי דתיות, בתפקידים שונים של סיוע והנחלת מורשת ישראל. הן פועלות מטעם המרכז לזהות יהודית ישראלית בגולן, שהינו מרכז פלורליסטי, שבין מוביליו אנשי חינוך דתיים וחילונים בצוותא (ובהם כותב שורות אלו). וכך, שרת החינוך, שרוממות החינוך היהודי הפלורליסטי בגרונה, מנסה לכרות במקביל את שני הענפים עליהם יושב החינוך היהודי הפלורליסטי.

יתר על כן, אחד המקורות הכספיים לקידום הפעילות היהודית הפלורליסטית שאנו מקיימים, הוא האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך. והרי החדשות – גם האגף הזה עומד לקראת קיצוץ משמעותי. למה? כי זאת המדיניות של השרה.

למה היא עושה זאת?

בראיון שהעניקה במהלך ביקורה היח"צני לסינגפור, זילזלה שרת החינוך בתכנית 100 המושגים של קודמתה לימור לבנת, תכנית שנועדה להקנות לתלמידים ידע בסיסי, לפחות, ביהדות, בציונות, באזרחות ובדמוקרטיה. המושגים הללו לא יסייעו לתלמיד לפתור בעיה במתמטיקה, היא הסבירה למראיינת.

אני האחרון שאזלזל בחשיבות פתרון בעיה במתמטיקה, אך כאב לילדים במערכת החינוך, חשוב לי הרבה יותר שיהיו להם מושגי יסוד ביהדות ובציונות. מאחר וגם השרה יודעת, שהכרת מושגי היסוד הללו לא תפגע, חלילה, ביכולתם של התלמידים לפתור בעיות במתמטיקה, סביר להניח שיותר משהמתמטיקה מעניינת אותה, חשוב לה לצמצם את העניין של מערכת החינוך ביהדות ובציונות. למה? מאותן הסיבות שחשוב לי שהילדים יקבלו חינוך יהודי וציוני – חיזוק מחוייבותם לערכי היהדות והציונות ואמונתם בזכותנו על ארץ ישראל. כנראה, ששרת החינוך רואה בחינוך יהודי וציוני איום על מה שהיא מייצגת.

קו ישר מחבר בין התנכלותה של יולי תמיר לחינוך היהודי, לבין הנהגת לימודי הנכבה ושרטוט הקו הירוק על המפות במערכת החינוך.

פגיעתה הרעה של יולי תמיר בחינוך היהודי, מצטרפת לפגיעתה הרעה ברפורמות חברתיות במערכת החינוך, ובראשן רפורמת דוברת. אם היא תמשיך להשתולל, היא עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לחינוך ילדי ישראל.

 * "מקור ראשון"