ברכה לצוות מתנ"ס הגולן - ראש השנה תשס"ז
לפני שנה בדיוק, בעודנו מלקקים את פצעי מלחמת לבנון השניה, נפגשנו להרמת כוסית ואיחלנו "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".
אך שנת תשס"ז לא היתה בעבורנו שנה קלה, ולא חסרו בה קללות. בשנה זו, נפרדנו משני חברים יקרים, שמתו טרם זמנם, ושירת חייהם באמצע נפסקה – ורדינה ואסף, יהי זכרם ברוך!
גם הגולן עבר השנה אירועים קשים, והקשה מכולם, היה הרצח המזוויע של תאיר, תלמידת "נופי גולן".
גם השנה נברך בקול גדול "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".
שנת תשס"ז, על כל מכאוביה, ידעה גם ברכות. אנו, צוות המתנ"ס, נאמנים לשליחותנו החברתית, דבקנו בה ומילאנו אותה גם בימים הקשים. גם השנה היתה שנה מוצלחת מאוד בפעילות המתנ"ס, בברכה שפעילות זו הביאה לקהילת הגולן.
תקצר היריעה לציין את מלוא ההיקף העצום של עשייתנו. אזכיר כאן כמה התחלות חדשות וסימני דרך ייחודיים בתשס"ז: פתיחת הספריה האזורית העשירה והמעשירה בבני יהודה; אמנת הנוער במרכז, שהשוותה את מעמד החינוך הבלתי פורמלי לחינוך הפורמלי תוך הגדרת המחוייבות של המועצה, המתנ"ס והיישובים לנוער; תכנית של"ג – שמיניסטים למען הגולן, תכנית הדגל של מחלקת הנוער, המעצימה ומצמיחה את מנהיגות הנוער, ויוצרת קשר בין חילונים ודתיים שבעבר יכולנו בקושי לחלום עליו; המועדונית לילדים בעלי צרכים מיוחדים שנפתחה בהתראה מיידית כמענה לצורך שנוצר במלחמה, ונכנסה לפעילות לאורך השנה ששיאה – הכייפת הנפלאה לפני שבועות אחדים; הקמת המרחב הקהילתי חינוכי המשותף לשלוחת בני יהודה ולבית הספר "מצפה גולן", שעם כל הקשיים ומחלות הילדות יוצר הזדמנות להעמקת ההשפעה שלנו על בית הספר ועל הקהילה; מבנה החוגים המרכזי הגדול והיפה של שלוחת חספין; מבנה החוגים החדש, הנוסף, של שלוחת "אביטל" והחצר היפה של המרחב המשותף למתנ"ס ולבית הספר. אלו הן דוגמיות המלמדות על כלל פעילותנו ותרומתנו לקהילה.
מתנ"ס הגולן הוא הגוף האמון על הנשמה היתרה בגולן. משמעות הדבר, היא שאנו אחראים על כל הדברים שניתן לחיות בלעדיהם, אך הם הנותנים טעם לחיים. זו שליחותנו ואותה אנו מגשימים מידי יום ביומו.
צוות המתנ"ס הוא צוות גדול – מתפרס על שלוש שלוחות ועל מחלקות רוחביות. חברי הצוות עסוקים בעבודותיהם – מי בספריה, מי בפעילות ספורט, מי בהדרכת נוער, מי בעבודת קודש עם קשישים. לא תמיד אנו מתפנים להרים את ראשנו ולראות את מלאכתנו בתוך המכלול הכולל של בניית הקהילה ועיצובה. ימי הצוות, בהם אנו מתנתקים ליום אחד משגרת עבודתנו הם הזדמנות לחוות את היחד, של כל העושים במלאכה.
אני רוצה לנצל הזדמנות זאת כדי להודות לכולכם, על הזכות הגדולה לעבוד איתכם, לנהל אתכם. מקבץ נדיר כזה של איכות, של כישרון, של מצויינות, של יצירתיות, של מקוריות, של מסירות, של חריצות, של מוטיבציה, של תחושת שליחות, אינו חזון נפרץ. קהילת הגולן התברכה בצוות מתנ"ס כזה ונהנית מתוצאות עבודתו.
בשירה "על גבול האור" מתארת לאה גולדברג "הבהוב לבן זהיר ולא – בטוח / כולו היסוס בין לילה לבין יום". גם בשעות ובימים האפלים ידענו להפיץ בקהילה אור, המגרש את החושך, ללא היסוס בין לילה ובין יום. וכך מסיימת לאה גולדברג את שירה:
כל החידות שחדו הימים שחקים כאלה מחדש יעירו, את חלומם יגידו התמימים והפיקחים את יתרונם יסתירו. ושוב יטבול ליבנו בדמים וחרטות של שוא שומרות כל צעד, ושוב אתה שואל שלא מדעת כל החידות שחדו הימים. אחי, אחי, איך נעמוד אילמים על גבול האור - אי דרך לפנינו? האם נחזור, אחי, הנעבור?
אני מאחל לכולנו שנה של יצירה וברכה, שנה טובה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
