הבלוג של אורי הייטנר

כמה יהודים חילונים קיימו את מצוות הישיבה בסוכה, בסוכות האחרון, כפי שקיימו חברי אורטל? הבה נבחן זאת על חברינו ומשפחותינו בעיר. כמה מהם בנו סוכה? אלה שבנו – עד כמה ישבו בה? איזה תוכן היא מילאה בחייהם במשך שבוע החג?

אני מניח שאם נעשה בדיקה כזאת, ניווכח שבודדים בנו סוכה, ואלה שבנו – בקושי נכנסים לתוכה. למה ללכת רחוק? גם באורטל רק בודדים בנו סוכה משפחתית.

אולם הסוכה המשותפת, הגדולה, היפה והמושקעת, היוותה לאורך ימי החג – מרכז חיי החברה בקיבוץ. והיה זה שבוע תוסס ועמוס בפעילות. בכל יום – לפחות אירוע אחד, בכל אירוע משתתפים רבים, לכל אירוע תוכן ומשמעות ורבים מבין החברים, הנוער והילדים שותפים אקטיביים לפעילות ולעשיה.

התרבות היהודית היא תרבות קהילתית. מרכז הקהילה היהודית המסורתית הוא בית הכנסת. שם נפגשים חברי הקהילה שלוש פעמים ביום, עורכים קידוש בשבת ובחג, חוגגים את חגי ישראל. גם בעיר הגדולה, בית הכנסת משמש מרכז קהילתי לציבור הדתי. לעומת זאת, הציבור החילוני בעיר חי, ברובו, חיי ניכור ובדידות.

מהו חג הסוכות למרבית החילונים? חופשה מבית הספר, חופשה חלקית מן העבודה, שבוע המוקדש לטיולים ולפסטיבלי תרבות מגוונים. כמובן שהטיולים והפסטיבלים הם דבר נפלא! אבל זה לא זה... זה לא סוכות.

גם חברי אורטל מטיילים בחג ומשתתפים בפסטיבלים. אבל לנו יש הרבה יותר. היותנו קהילה, ובוודאי קהילה שיתופית, נותנת לנו הזדמנות לחוות את חג הסוכות כפי שאין אפשרות, כמעט, לחילונים אחרים.

****

עם זאת, עצם עובדת היותנו קהילה, אינה ערובה לחיי תרבות בכלל ולחיי תרבות יהודית בפרט. שוחחתי לפני החג עם תרבותניקית ותיקה באחד מקיבוצי הגולן. היא סיפרה לי שבעבר היתה בקיבוץ סוכה גדולה ליד חדר האוכל והתקיימה בה פעילות יפה, אבל מאז שחדר האוכל נסגר, אין עוד סוכה. "מי יבוא לסוכה? ומי יטרח לבנות את הסוכה?" ניסיתי לתת לה כמה טיפים ואני מקווה שבסופו של דבר היה שם אזכור כלשהו, סמלי ככל שיהיה, לחג הסוכות.

בסדנה שהמתנ"ס מקיים לפעילי תרבות בנושא החגים "הקהילה במעגל השנה", סקר בוג'ה, איש מכון "שיטים", את המרחב של פעילות חג קהילתית, החל ביישוב שמסתפק בהקמת סוכה קטנה ואיזושהי הרמת כוסית לקהילה, ועד יישוב שבכל יום מתקיימת בו פעילות. הקוטב הפעיל הוזכר בפיו כמעט בלשון עבר. "פעם", הוא ציין, "היו קיבוצים שלפני חנוכה היו תולים חנוכיה גדולה על לוח המודעות, ועל כל נר היו כותבים את הפעילות של אותו ערב, ובאחד הימים נהגו לכתוב 'ערב חופשי'". והנה, אצלנו, לא "פעם" אלא היום, על לוח המודעות התפרסמה רשימת הפעילות בכל שמונת ימי החג (כולל שמחת תורה) וללא "ערב חופשי".

ובהחלט יש לנו סיבה טובה להתגאות בכך!

****

אני רואה לנכון לציין במיוחד את קבלת החג. אנו מקפידים לקיים פעילות תרבותית בכל חג, אך לא תמיד אנו מבטאים את התוכן היהודי של החג. נכון, שבכל הפעילות אנו מקיימים לפחות שתיים מהמרכזיות שבמצוות חג הסוכות – הישיבה בסוכה ו"ושמחת בחגך והיית אך שמח". אולם אין די בכך כדי להתחבר לתכנים עצמם.

קבלת החג – עם ארבעת המינים, הקידוש, שירי החג וקטעי הקריאה מן התורה, ממדרשי חז"ל ומן הרמב"ם, שהביאו לידי ביטוי את התכנים והערכים אותם החג מסמל, היתה פעילות חשובה מאוד והיוותה כניסה ראויה ויפה לחג. טוב היה ששיתפנו את הילדים (אם כי יש מה לשפר ברמת ההפעלה של הילדים, ואת דעתי המפורטת הבעתי באוזני המארגנים). בעבר, ערכנו מסכתות חג בחד"א לפני האוכל, וזה לא היה מוצלח. הפיתרון של קבלת חג 45 ד' לפני סעודת החג, לא בחד"א (בד"כ במועדון, בסוכות – בסוכה), כשמי שאינו מתחבר יכול ללכת ישירות לחד"א אך מי שמשתתף עושה זאת מרצונו, הוא פיתרון נהדר. ושמחתי מאוד שרוב חברי אורטל בחרו לבוא לקבלת החג.

תודה רבה לוועדת תרבות ולצוות סוכות! וגם למזג האוויר, שהפעם היה ממש לטובתנו.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל