ב-7.10.87 נהרג גילי אבוחצירה. גילי, יליד טבריה, בן גרעין "טל", נהרג בשנתו, מתאונת ירי, במוצב מצפה שלגים שעל פסגת החרמון. בן 19.5 היה במותו.
גרעין "טל" הוא הגרעין השמיני של אורטל (הגרעין של אילן, של עירית ורני קרן. אני הייתי מדריך הגרעין).
במלאת 20 שנה למותו של גילי, נערך בחול המועד סוכות אירוע לזכרו. את האירוע אירגנו חבריו לגרעין. השתתפו בו משפחת אבוחצירה, חברי גרעין "טל" ובני משפחותיהם ומפקדיו של גילי (המ"פ, המג"ד ומפקד הנח"ל באותם ימים). חלק מחברי הגרעין נפגשים מידי שנה באזכרה לגילי וביום הזיכרון. אחרים לא נפגשו כמעט מאז השחרור מצה"ל.
האירוע נפתח בארוחת בוקר בשבט צופי ים בטבריה, השבט שגילי היה בו מדריך ופעיל מרכזי. לאחר מכן נסעו המשתתפים לחרמון. בדרך, באוטובוס, הופעלו המשתתפים בחידון על גילי ועל הגרעין. עלינו ברכבל ומשם באוטובוס למצפ"ש. שם, באישור מיוחד מן הצבא, נכנסנו למוצב. הילדים הופעלו בבניית פאזל מתמונות של גילי. חבריו של גילי ומפקדיו סיפרו על רגעיו האחרונים והניסיונות להצילו. לאחר מכן נכנסו חלק מן הנוכחים לשרידי הבונקר הישן בו ישנו חברי הגרעין ובו אירע האסון. ליד מיטתו של גילי היה חרוט שמו ושם הגרעין והשבט. בכניסה למוצב נערך טקס הסרת הלוט מכתובת לזכרו של גילי.
באורטל נערכה ארוחה, תרומה של הקיבוץ לאירוע ולאחר מכן ערב זיכרון מרגש ב"בזיליקום", אליו הגיעו גם חברים מאורטל. ערב הזיכרון כלל קטעי קריאה ושירה, הצגת מצגת והפרק על גילי בסרט ההנצחה לחללי אורטל. מרבית הקוראים בטקס היו ילדים של חברי הגרעין ואחיינים של גילי. הילדים הללו, שמגיל אפס מתחנכים על מורשת הגרעין ועל סיפורי הצבא והגרעין של הוריהם, ובמיוחד על סיפורו של גילי, סיפרו על המקום שגילי תופס בחיי משפחותיהם ובחייהם.
תודה לאורי מ' שתיעד את כל היום, לגל ש' שליווה בפסנתר את האירוע, לצוות המטבח על הארוחה, לצוות ה"בזיליקום", לצוות ההגברה ולי"בניקים שחיסלו את חד"א.
לאות תודה על התרומה של אורטל, תרמו חברי הגרעין ספרים לספריית הקיבוץ.
האזכרה לגילי תיערך בבית העלמין בטבריה ביום ב' 26.11 ב-16:30.