הבלוג של אורי הייטנר

מגיע לנתן ג' קרדיט גדול על הנעת הדיון הציבורי בנושא פינת החי. לגופו של עניין, דעתי הפוכה לדעתו של נתן, אך אני שמח שהנושא הפך לדיון רחב במידף, בשבילים ובאסיפה רבת משתתפים. האמירה של הציבור שהוא רוצה להיות שותף, שהוא אחראי על הקופה הציבורית ועליו להחליט בנוגע אליה, היא אמירה חשובה ביותר.

המזכירות וההנהלה הכלכלית שגו שלא יזמו מלכתחילה את האסיפה. היה עליהן להדגיש שהמקור הוא עודף בזכות שנה כלכלית מצויינת ב-2007 (וכך לא היינו מגיעים לאוקטובר ולדרישה להעלות את ההצעה במסגרת תכנית 2008). ובכלל, ראוי היה שהציבור ידע על התוצאות הללו לא כדרך אגב. נושא המידע לציבור בתחום העסקי לוקה בחסר לאורך שנים וראוי לשינוי דרסטי.

אולם עלינו להיות אמיתיים. הבעיה האמיתית אינה הימנעות הנהגת אורטל מלשתף את הציבור, אלא הימנעות הציבור מלהשתתף. עובדה – בכל השנים האחרונות, האסיפות על התכניות השנתיות של הקהילה ושל המשק, כולל תכניות ההשקעות, לא התקיימו בשל העדר קוורום, ותכניות המזכירות וההנהלה הכלכלית הפכו אוטומטית להחלטה. ומדובר בסכומים גדולים לאין ערוך מההשקעה בפינת החי. גם את החברים שאמרו מילים כדורבנות על רצונם להחליט ועל הצורך לשתף את הציבור, לא ראיתי באסיפות השנתיות.

האמירה שנאמרה באסיפה היא חשובה. אולם מבחן האמינות שלה, יהיה האסיפות על התכניות השנתיות. 

* מידף - עלון קיבוץ אורטל