הבלוג של אורי הייטנר

נחום כהן; "אתרים וחכמים בגולן ובבשן בתקופת המשנה והתלמוד"; הוצאת כרמל, תשס"ז 2007. 104 עמ'.

לא אחת שמעתי מפי מטיפים לנסיגה מהגולן, את האמירה, שהיתה לקלישאה, ש"עם הגולן זה יהיה הרבה יותר פשוט. אין שם נחלת אבות, אין זאת ארץ ישראל" בלה בלה בלה וכו'. מה שמכעיס אותי מכל באמירה הזו, היא הבורות. אמי ז"ל נהגה לומר שבורות אינה דגל, ואין צורך לנפנף בה.

אמירה שניתן לסגת משטח חרף העובדה שזו נחלת אבות, היא עמדה לגיטימית לחלוטין. אני עצמי סבור, שאין מנוס מוויתור על שטחים בא"י, שאין כל מחלוקת באשר לערכם ההיסטורי והמורשתי, בשל ההרכב הדמוגרפי שלהם, כדי להבטיח את צביונה היהודי, הציוני והדמוקרטי של המדינה. אין להתכחש גם לעובדה, שההיסטוריה של הגולן אינה רק יהודית – גם עמים נוספים חיו בגולן לאורך הדורות. אולם טענה שהגולן אינה חלק מא"י היא מופרכת מעיקרה, ומי שאומר אותה מפגין בורות או אומר במודע דברי שקר, ואיני יודע מה גרוע יותר.

השורשים היהודיים בגולן הם מימי המקרא, מתקופת הבית השני, מתקופת המשנה והתלמוד. בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, לאורך למעלה מאלף שנים, הגולן (לא רק חלקו המערבי שבידי ישראל, אלא גם מזרח הגולן שבידי סוריה), היה אחד החבלים החשובים ביותר בא"י, אזור שהיתה בו התיישבות יהודית צפופה מאוד (יש המדברים אף על 200,000 יהודים). מס' בתי הכנסת מתקופה זו, שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות, גדול יותר מבכל אזור אחר בא"י.

מחקרים וספרים לא מעטים נכתבו על הנושא. אליהם נוסף לאחרונה הספר "אתרים וחכמים בגולן ובבשן בתקופת המשנה והתלמוד". נחום כהן, מחבר הספר, סקר את החכמים שהופיעו בתלמוד הירושלמי ומצא ביניהם 85 חכמים שישבו בגולן, חלקם ישיבת קבע וחלקם ישיבת ארעי. הספר הוא מעין קטלוג, המציג 25 אתרים בגולן, שחכמים המופיעים בתלמוד הירושלמי פעלו בהם ואת שמות כל אותם חכמים. האתרים מסודרים ע"פ א"ב (למעט בית ציידא, שמסיבה שאינה ברורה לי מופיע בראש הרשימה). בין האתרים נמצאים אדרעי, אום אל-קנאטיר אותו מזהה המחבר כיישוב היהודי קמטריא, בתירא, גולן, גמלא, דבורה, חמת גדר, כורסי, כנף, כפר אפיק, נפח, עין נשוט, קצרין היא קיסרין ועוד.

מפעלו של נחום כהן חלוצי – איני יודע אם נעשה עוד מאמץ שיטתי מסוג זה, למפות כך את מקום פעלם של החכמים. התלמוד אינו ספר היסטוריה ואין הוא מרבה לתאר את מקומות מגוריהם של החכמים. בכפר דבורה (דבוריה) שעל גדת נחל גילבון, התגלתה כתובת מפורסמת עליה נכתב "זה בית מדרשו של רבי אליעזר הקפר". בחפירות בקצרין העתיקה נתגלתה כתובת מצבתו של רבי אבון, וזה היה הבסיס הראשוני לזיהוי הכפר הגדול מתקופת המשנה והתלמוד כקצרין. מיקומם של חכמים אלה ידוע ומקובל. נחום כהן מוכיח, בין השאר בדרכי היקש שונים, את הזיקה של חכמים רבים אחרים לאתרים בגולן. הוא מוכיח, למשל, שברוב המקרים בהם מדובר על צידון, הכוונה היא לבית ציידא שבצפון הכינרת, שאף היא כונתה צידון.

האם ניתן לומר בוודאות שהזיהוי של נחום כהן מושלם? לא בהכרח. ניתן לחלוק על חלק ממסקנותיו. דומה שיש למחבר נטיה לפסוק, במקומות בהם הזיהוי מוטל בספק, שאכן אתר מסויים נמצא בגולן וחכם מסויים אכן פעל באתר הנמצא בגולן. אולם לזכותו יאמר, שבאותם מקרים הוא מציג את הקושי ואף מצטט עמדות אחרות. למשל, הוא העביר את טיוטת הספר לעיונו של הרב יגאל אריאל, רב המושב נוב שבגולן, שהוא בר סמכא מקובל בתחומים אלה. בשלושה מקרים הרב יגאל חלק על כהן או הטיל ספק בממצאיו. כהן הביא את הערותיו של הרב ואף הגיב עליהם והסביר מדוע הוא דבק בעמדתו הראשונה. אולם גם אם אחדים מזיהוייו של כהן אינם מדוייקים, אין ספק שבאופן כללי הוא מציג תמונה אמינה מאוד, של חיים יהודיים תוססים, של עולם תורה פורח, בגולן ובבשן באלף הראשון לספה"נ.

ספרו של נחום כהן הוא במידה רבה ספר טכני, הממפה אתרים ואישים. ספר זה מזמין ספר המשך, שיסקור את דבריהם של חכמי הגולן, בחינת "כי מהגולן יצאה תורה". ספר שינסה לבחון האם קיימת שיטה גולנית מסויימת, האם קיימת זיקה בין דברי החכמים שישבו בגולן באותם ימים.

בהרצאה שנשאתי לפני שנים אחדות, ובה עמדתי על המורשת ההיסטורית היהודית של הגולן, ציינתי את העובדה שעשרות בתי כנסת עתיקים התגלו בגולן. אחד המשתתפים התחכם והעיר, שגם בפולין ובפראג יש שרידים של בתי כנסת יהודיים, האם פירוש הדבר שיש לנו זכות היסטורית על פולין? הנה, עוד הפגנת בורות. בבתי הכנסת בפולין חיו יהודים בתודעת גלות, שהתפללו לשיבה לא"י. בבתי הכנסת ובתי המדרש בגולן, חיו יהודים בתחושת מולדת, אנשים החיים בארצם ודוברים בשפתה. המשנה והתלמוד הירושלמי הם יצירות ארצישראליות. החכמים שחיו בגולן תרמו תרומה גדולה לשתי היצירות האדירות הללו.

נחום כהן בן ה-82 הוא דור ששי בארץ. הוא ורבקה, רעייתו, הם מראשוני היישוב חספין, דמויות מוכרות, בולטות ואהובות בקהילת הגולן. לזוג בן, נכדים ונינים בגולן. ארבעה דורות בגולן, הם העמקת השורשים של נחלת הבנים. בספרו, מחבר אותנו נחום לשורשים המקוריים בנחלת האבות. למי שיאמר "ליסטים אתם", ניתן יהיה להציג את ספרו של נחום כהן, כעדות לקושאן שלנו על אדמת הגולן.

* "הדף הירוק", "ארץ הגולן"