הבלוג של אורי הייטנר

תגובה למוסי רז ב"אומדיה" - "נוסיפה קיסם למדורה

השתתפתי השבוע בביקור הזדהות של פורום מנהלי המועצה האזורית גולן במועצה האזורית שער הנגב. בפתח ביקורנו, סיפר לנו ראש המועצה המארח אלון שוסטר, שעד הגעתנו כבר היה מתח של קסאמים. מסתבר שאת ארוחת הבוקר הפסדנו. על ארוחת הערב, מטח נוסף, שמענו ברדיו זמן קצר אחרי שעזבנו את האזור. זה לחם חוקם של שכני רצועת עזה.

מזה 15 שנים, ישראל מנסה ליישם ברצועת עזה את משנת השלום של מוסי רז. פעם זה "עזה ויריחו תחילה" במסגרת אוסלו א', פעם זה אוסלו ב', פעם זו התנתקות חד צדדית. אלה התוצאות.

בשעת לילה מאוחרת הגענו לגולן. הגולן הוא האזור השקט ביותר במדינת ישראל, הגבול השלו ביותר בין גבולות ישראל. בגולן, כידוע, לא הצליחו ממשלות ישראל ליישם את שיטתו של מוסי רז. ישראל לא נסוגה אף שעל בגולן, היא סיפחה את הגולן לריבונות ישראל. אני זוכר את נבואות אנשי "השלום": הקמת קצרין תביא למלחמה, החלת ריבונות ישראל על הגולן היא מלחמה ודאית, שריון חוק הגולן הוא הכרזת מלחמה על סוריה, אפילו כשהעבירו את מכללת אוהלו לקצרין, נשמעה טענה שהדבר יביא למלחמה. עכשיו מאיים עלינו מוסי רז, שמכרז של שכונה חדשה בקצרין הוא צעד נגד השלום שיביא למלחמה.

אם צעד זה ימנע שלום מסוג השלום של מוסי רז, כפי שחווים אותו מידי יום תושבי שדרות ושער הנגב, ויביא למלחמה כמו זו הקיימת בגולן, הרי זה צעד מבורך.

מוסי רז מכנה את קצרין ואת יישובי הגולן "התנחלויות". מאחר ובשיח הציבורי הישראלי נהוג לכנות את יישובי הגולן יישובים ולא התנחלויות, רואה בכך מוסי רז דרך לעקוץ ולהתגרות. 

בתקופת המאבק על הגולן, בשנות ה-90, שירתתי כדובר ועד יישובי הגולן. כל אימת שכונינו בידי פוליטיקאי או עיתונאי בתואר "מתנחלים", היו פונים אליי חברים מן הגולן ומבקשים שאגיב. איך הם מעזים לכנות אותנו "מתנחלים"? הרי אנחנו מתיישבים.

אני מעולם לא חשתי צורך להגיב על כך ומעולם לא הגבתי על כך. נכון, ידעתי שמי שהשתמש בביטוי זה כלפינו, עשה זאת מתוך כוונה לקלל. אך בעבורי, קללה זו היתה כמעשה בלעם, שבא לקלל ויצא מברך.

מה ההבדל בין "התיישבות" ו"התנחלות"? פתחתי את מילון אבן שושן בערך "התנחלות" ומצאתי את ההגדרה הבאה: "התיישבות. היאחזות בקרקע". בקיצור – אלו מילים נרדפות.

לאורך תולדות הציונות השתמשו תנועות ההתיישבות בשתי המילים כדי לבטא את ההיאחזות באדמת הארץ. גם תנועת העבודה השתמשה בטרמינולוגיה הזו. העיתון "דבר" יצא בכותרות נוסח "עוד התנחלות קמה על אדמת המולדת" כאשר קם יישוב חדש. מקימי קיבוצים, לפני ואחרי קום המדינה, נתנו לגרעינים שלהם שמות כמו "מתנחלים א'", "מתנחלים ב'" וכו'. בנאום ההספד המפורסם של הרמטכ"ל משה דיין על קברו של רועי רוטברג בנחל עוז, בשנת 1954, הוא אמר, בין השאר: "... דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית... מיליוני היהודים, אשר הושמדו באין להם ארץ, צופים אלינו מאפר ההיסטוריה הישראלית ומצווים עלינו להתנחל ולקומם ארץ לעמנו". גם אחרי מלחמת ששת הימים, שימשו בערבוביה המילים התיישבות, התנחלות והיאחזות. במצעי המערך בשנות השבעים דובר על "התנחלות כפרית ועירונית בשטחים המשוחררים". אמנם המערך דגל, לדעתי בצדק, בפשרה טריטוריאלית והיה מוכן לוותר על חלקי א"י המאוכלסים בצפיפות בפלשתינאים, אך כמפלגה ציונית הוא היה מחוייב להתיישבות / התנחלות בשטחי א"י שאין בהם פלשתינאים, ובוודאי לא בחל במילה "התנחלות".

ההתנחלות וההתיישבות הן מילים נרדפות, אולם אם נעקוב אחרי מקור שתי המילים, הרי דווקא המילה התנחלות יפה וסימפטית יותר. ההתנחלות הינה ביטוי עברי קדום, הנגזר מן המילה "נחלה". התיישבותם של שבטי ישראל בארץ כנען, מוגדרת כתקופת ההתנחלות. המילה התיישבות הינה תרגום לעברית של הטרמינולוגיה הקולוניאליסטית, בה השתמשו ראשוני הציונות.

הפוסט היסטוריונים האנטי ציוניים, משתמשים עד היום בעובדה זו כדי להציג את הציונות כתנועה קולוניאליסטית, על מנת להבאיש את שמה. אין לכך, כמובן, כל שחר. הציונות היא תנועת שחרור לאומית של עם שגלה ממולדתו וחי חיי גלות, שעבוד, סבל ורדיפות, וייעודה היא השבתו של העם לארצו כדי לבנות לעצמו בית לאומי ומדינה עצמאית. הקולוניאליזם הוא מהלך של מעצמות אירופיות, שהשתלטו על אזורים בלתי מפותחים באסיה ואפריקה כדי לנצל את תושביהם ואת אוצרות הטבע שלהם מטעמים כלכליים ואימפריאליסטיים. מי שמשווה בין הציונות לקולוניאליזם מסלף ביודעין את ההיסטוריה. אולם אי אפשר להתכחש לעובדה שראשוני הציונות השתמשו בטרמינולוגיה קולוניאליסטית. הסיבה לכך היתה פוליטית. באותם ימים, הקולוניאליזם נחשב לשיאה של הקדמה האירופית, והציונות המדינית שרצתה בתמיכת מעצמות המערב וסיוען, רצתה ליצור מצג לפיו היא חלק מן המהלך הקולוניאלי. מכאן הביטויים "מושבות", "התיישבות" וכו'. גם אבות תנועת העבודה, לצד המילים התיישבות והתנחלות, דיברו על "המהלך הקולוניזטורי" של א"י. כך שאם לבחור בין המונחים "התנחלות" ו"התיישבות", קשה לומר שדווקא המונח "התיישבות" עדיף...

מתי ואיך חל הכרסום במונח "התנחלות" והוא החל להישמע בקרב חלק מהציבור כמושג שלילי? באחת העליות הראשונות של "גוש אמונים" לסבסטיה, התקיימה הפגנה של אנשי שי"ח והקיבוץ הארצי, עם כרזת ענק: "אתם מתנחלים אתם?! אתם חרא!". מעבר לגסות הרוח, ניתן לראות שאנשי הקבה"א ניסו לשמור על המונופול שלהם על ההתנחלות, והתקשו לקבל את זכותם של אחרים להשתמש באותו מונח. בלקסיקון לביטחון ישראל שיצא לאור בשנת 75' בעריכת זאב שיף ואיתן הבר, נכתב בערך "התנחלות": "מאז מלחמת ששת הימים, הוצמד השם להתיישבות אזרחית ביהודה ושומרון שלא על דעת ממשלת ישראל". כעבור שנתיים חל המהפך הפוליטי, ומפעל ההתיישבות ביש"ע כבר היה ביוזמת ודחיפת ממשלת ישראל, ובכל זאת מתנגדי ההתיישבות המשיכו ליצור דה לגיטימציה למפעל, שאחד מביטוייו היה הפיכת המילה "התנחלות" למותג שלילי.

כאשר אני מדבר על מפעלנו בגולן, אני נוקט במונח "התיישבות". כך אני רגיל וזה המונח המקובל הן בתנועות המיישבות והן בקרב הציבור הרחב. ואף על פי כן, אם מישהו מדביק לנו את הכותרת "מתנחלים" כדי לצייר אותנו באופן שלילי, אני מקבל זאת כמחמאה. אני מתנחל גאה!