תגובה ליחיעם שורק: "ביטחוניזם עליך ישראל", "הארץ" ספרים 28.11.07
הפוסט היסטוריון האנטי ציוני יחיעם שורק שב ולועס את השקר השחוק עד לזרא, לפיו "הציונות צמחה על ברכי הקולוניאליזם האירופי והיתה כמותו (עיין ערך הרצל ודומיו)". השקר הזה מתבסס על טרמינולוגיה כמו-קולוניאליסטית בה אכן השתמשו הרצל וראשוני הציונות. אולם במהות, אין כל דמיון בין הציונות לקולוניאליזם, והניסיון להציג דמיון כזה, הוא א-היסטורי ואינו אלא אמירה פוליטית תעמולתית.
הציונות היא תנועת שחרור לאומית של עם שגלה ממולדתו וחי חיי גלות, שעבוד, סבל ורדיפות, וייעודה היא השבתו של העם לארצו כדי לבנות לעצמו בית לאומי ומדינה עצמאית. הקולוניאליזם הוא מהלך של מעצמות אירופיות, שהשתלטו על אזורים בלתי מפותחים באסיה ואפריקה כדי לנצל את תושביהם ואת אוצרות הטבע שלהם מטעמים כלכליים ואימפריאליסטיים. מי שמשווה בין הציונות לקולוניאליזם מסלף ביודעין את ההיסטוריה. אמנם אי אפשר להתכחש לעובדה שראשוני הציונות השתמשו בטרמינולוגיה קולוניאליסטית. אולם הטעם לכך היה פוליטי. באותם ימים, הקולוניאליזם נחשב לשיאה של הקידמה האירופית, והציונות המדינית שרצתה בתמיכת מעצמות המערב וסיוען, רצתה ליצור מצג לפיו היא חלק מן המהלך הקולוניאלי. מכאן הביטויים "מושבות", "התיישבות" וכו'. היסטוריון אמיתי ידע להבחין בין הטרמינולוגיה הפוליטית, לבין האמת ההיסטורית.
גם דבריו של שורק בנוגע ל"ביטחוניזם" הם א-היסטוריים. האתוס הביטחוניסטי אינו ביטוי למיליטריזם, אלא להתמודדות של הציונים עם המציאות. ביטויים דוגמת "יהדות השרירים" של נורדאו, לא נבנו רק "על יסוד הרומנטיציזם, זה שעמד ביסוד כל תנועה לאומית באירופה", אלא על צורך בשינוי מהותי באורח החיים היהודי, מאורח חיים של עם חסר ריבונות וחסר אונים מול התנכלויות ופוגרומים, לאורח חיים של לאום מודרני, החי באדמתו ומגן על עצמו. מאחר והערבים בא"י לא קיבלו את העליה הציונית ולחמו בה, לא היה מנוס מהפיכת היהודים בארץ לעם לוחם.
* "הארץ" ספרים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
