הבלוג של אורי הייטנר

האירוע המשמעותי ביותר שארע באנאפוליס, הוא מה שלא קרה בה – לחיצת יד בין שר החוץ הסעודי לבין נציגים ישראליים. שר החוץ הסעודי לא היה צריך להגיע עד אנאפוליס כדי שלא ללחוץ יד ישראלית. את זה הוא יכול לעשות גם בריאד. העובדה שטס עד אנאפוליס כדי לא ללחוץ יד ישראלית, היא משמעותית ביותר.

ראש הממשלה זילזל במשמעות הסירוב הזה, אולם יש להניח שאילו היתה לחיצת יד, הוא לא היה חוסך בסופרלטיבים כדי לתאר את משמעותה של "לחיצת היד ההיסטורית". מדוע הדבר משמעותי כל כך?

מה היתה ועידת אנאפוליס? היא לא היתה ועידה של מו"מ בין ישראל לפלשתינאים, כיוון שלא היה בה מו"מ כזה. היא לא נועדה להפגיש את אולמרט ואבו מאזן, כיוון שהשניים נפגשו באופן סדיר לפניה ויעשו כן אחריה. מהותה של הוועידה היתה הסמל, הצגת התמיכה הבינלאומית במו"מ.

לכן, המשתתפים המשמעותיים ביותר, לא היו ישראל, הפלשתינאים וארה"ב, אלא מי שהצטרפו כדי להציג את התמיכה הזו. המשתתפת החשובה ביותר היתה סעודיה. למה סעודיה? כיוון שארה"ב וישראל ראו בהשתתפות הסעודית מטרה עליונה, ומראשית התהליך הציגו את השתתפות הסעודים כהישג המקווה הגדול ביותר, ובכך הפכו אותה למשתתפת החשובה ביותר.

סעודיה, שהיתה מודעת לכך, ניצלה עד תום את המעמד המיוחד הזה. לכן, היא שיחקה את תפקיד ה"קשה להשגה" ועד הרגע האחרון נמנעה מלהבטיח את השתתפותה, ובמשחקה זה סחטה ויתורים מארה"ב וישראל. ההישג הגדול של סעודיה, היה יצירת הלינקג' בין הוועידה לבין סוריה, והצלחתה לכופף את ארה"ב ולגרום לה להזמין את סוריה להשתתף בוועידה. ארה"ב נכנעה לתביעה המנוגדת למדיניות האמריקאית ולאינטרס האסטרטגי העליון של ארה"ב, מאז מתקפת הטרור של 11.9 – בידודו של ציר הרשע, שסוריה מהווה מרכיב מרכזי בתוכו.

סעודיה השתתפה, אך נציגה לא לחץ את ידי הישראלים. אין המדובר באקט של חוסר נימוס, אלא באקט של אי הכרה בישראל. צודק ראש הממשלה באומרו שישראל יכולה להסתדר ללא לחיצת היד, אך אין ישראל יכולה לעשות שלום ללא הכרה בה, ביהדותה, בזכויותיה. ושעה שהגורם המשמעותי ביותר בוועידה, מסרב לבצע את האקט המינימלי בעשיית שלום – הכרה בפרטנר לשלום, הוא מעיד על עצמו, שבדברו על שלום, ידיו אינן נקיות.

ועידת אנאפוליס היתה ועידה טקסית, ועידה של סמלים. לחיצת היד היא סמל. אילו לחץ הנציג הסעודי את ידי ראש ממשלת ישראל, זו היתה התמונה הנחרטת בזיכרון ובתודעה ההיסטורית. אין תמונה כזאת כי לא היתה לחיצת יד. סעודיה לא השתתפה באנאפוליס כדי לתת גב לשלום, אלא כדי לתת גב ללחץ על ישראל, שנועד לסחוט ממנה ויתורים ולהחלישה. 

* "ישראל היום"