הבלוג של אורי הייטנר

א. הצבעה בולשביקית?          

"אין לך מה להתגאות בתוצאות ההצבעה באורטל", אמר לי חבר. "מתי תשתחררו כבר מדפוס ההצבעה הבולשביקי – אסדי, של הצבעה קוהרנטית, כמעט פה אחד?".

אכן, חומר למחשבה. הצבעה אחידה אינה נראית כל כך טוב. אבל אמירה כזאת היא התייחסות לצד החיצוני והתעלמות מהמהות. הרי באמת אין כאן כל הצבעה בולשביקית. זו הצבעה חופשית ומשוחררת בין שני מועמדים. הצבעה חשאית, כמובן. "אם אני תומך באלי מלכה", שאלתי את חברי, "היית מצפה שאצביע בעד חיים רוקח רק כדי שתוצאות ההצבעה באורטל תהיינה פלורליסטיות?". אני, כאינדבדואל, הצבעתי על פי העדפתי האישית. כמוני, נהג כל חבר כאינדבדואל. הסה"כ של ההצבעה האינדבדואלית, אכן היתה קוהרנטית. מה רע בזה?

אני דווקא רואה בכך יופי – הלכידות החברתית, השיח החברי, יוצרים אצלנו לעתים (לא תמיד) גם קרבה רעיונית, לכידות רעיונית. כך היה בבחירות ב-96' וב-99', כאשר רוב גדול מאוד של חברי אורטל בחרו ב"דרך השלישית". כך היה בשתי מערכות הבחירות האחרונות למזכיר התק"ם, כאשר כל המצביעים באורטל תמכו במי שהתמודדו נגד נתן טל (פעם יונה פריטל ופעם ולוול'ה) בשל עמדותיו הקיצוניות והבוטות של טל נגד ההתיישבות בגולן ונגד הקיבוץ השיתופי.

מצד שני, בדרך כלל אורטל מתאפיינת בדפוס הצבעה פלורליסטי בבחירות לכנסת (ובעבר – בבחירות הישירות לראשות הממשלה) ובכך היא ממש יוצאת דופן בתנועה הקיבוצית, שבה באופן מסורתי מתקיימת הצבעה קוהרנטית בעד מפלגת העבודה.

            ב. עיוות השיטה

עד תחילת שנות ה-90, לא היו בחירות לראשות המועצה במועצות האזוריות. ראש המועצה נבחר במליאת המועצה – נציגי היישובים בחרו את אחד מחברי המליאה. בשנות ה-90 שונתה השיטה והונהגו בחירות ישירות (בגולן מערכת הבחירות בשבוע שעבר היתה הראשונה שהתקיימה בפועל, כיוון שבשתי המערכות הקודמות המועמד הנגדי הסיר את מועמדותו, ומשרד הפנים הכריז על בחירת המועמד היחיד).

יש יתרונות בכל שיטה, אך אני מבכר מאוד את השיטה החדשה, המשתפת את הציבור ומאפשרת לו לבטא את עמדתו ולהשפיע.

בשיטה החדשה קיים עיוות מסויים – שיטת כלאיים בין השיטה הישנה לחדשה. כוונתי לבחירת סגן ראש המועצה. בחירה זו נעשית על פי השיטה הקודמת – בחירה במליאה מבין חברי המליאה.

אני רואה שתי בעיות בשיטה זו. האחת, היא היכולת של יישוב אחד למנוע בחירת סגן ראש המועצה, כיוון שלא בחר בו כנציג למליאה. זו בעיה, כיוון שיתכן שמדובר בסגן מתאים, שהציבור במועצה תומך בו, אך ביישוב שלו רוצים אדם אחר כנציגם במליאה. היכולת של מרבית התושבים להשפיע אינה מתקיימת, ומצטמצמת לכוחם של החברים ביישוב הבודד. הבעיה השניה, היא הפגיעה ביכולתו של ראש המועצה לבחור את הסגן שעמו הוא רוצה לעבוד. כך אכן קרה, כאשר הציבור בגולן בחר באלי מלכה לראש המועצה, אך אלי מלכה אינו יכול לעבוד עם הסגנית שהוא בחר – מיכל רייקין, כיוון שהיא לא נבחרה ביישובה לנציגה במליאה.

אני בספק אם יש צורך בסגן ראש מועצה. לדעתי, אפשר בהחלט לנהל את המועצה עם ראש מועצה נבחר, ומתחתיו עובדי ציבור – מנכ"ל, גזבר, מנהלי אגפים, מנהלי מחלקות. אולם אם יש צורך בסגן, במספר שתיים נבחר, מן הראוי שראש המועצה יוכל לבחור את האדם שמתאים לו לעבוד עמו.

ניתן לאמץ את מודל הבחירות לנשיאות בארה"ב – ריצה של מועמד לראשות ולצדו הסגן. וכך, הציבור כולו יכול להחליט האם הוא בוחר בעסקת החבילה.

            ג. הצבעה בלתי מגזרית

מערכת בחירות שבה מתמודדים מועמד חילוני מול מועמד דתי, עלולה להפוך למערכה מגזרית עם דפוסי הצבעה מגזריים, שעלולה להביא למתח בין המגזרים.

לשמחתי, לא כך היה בבחירות בגולן. מתוך 7.5 יישובים דתיים (החצי הוא נטור, יישוב מעורב) רק בשניים חיים רוקח ניצח. בחמישה יישובים ניצח אלי. מתוך 7 יישובים בהם רוקח ניצח, רק שניים הם דתיים.

מעבר לכך, גם ניתוח מפורט יותר של התוצאות בכל יישוב (לא רק מי ניצח, אלא מה היו אחוזי התמיכה בכל מועמד) מעיד שלא היתה הצבעה מגזרית. אי אפשר למצוא מאפיין מגזרי בהתפלגות הקולות, לא בין חילונים ודתיים, ולא בין קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים.

            ד. ראוי למנהיגות לאומית

בנוף האנושי הצחיח של ההנהגה הלאומית בישראל ובבינוניות המאפיינת אותה, קשה למצוא הרבה אנשים בשיעור קומתו של אלי מלכה. במידה רבה ניתן לומר שאלי מתבזבז, בכך שיכולותיו מופנות לרמה המוניציפלית. זה בזבוז ברמה האישית וברמה הלאומית.

מי שמרוויח מכך, הוא הגולן. לצערי, תוצאות הבחירות מעידות שהציבור בגולן אינו יודע להעריך זאת מספיק.

            ה. איחולים לקדנציה השניה

כאשר אלי מלכה נבחר לראשונה, לפני שש שנים, איחלתי לו ברכה אחת – שבקדנציה שלו הוא לא ידרש להתעסק במאבק קיומי על הגולן ויוכל להקדיש את כל מרצו למשימות של שלום; בניה, קליטה, פיתוח, קהילה, חינוך. למרבה השמחה, כך היה, וחלון ההזדמנויות נוצל בצורה נפלאה.

אלי נבחר לקדנציה השניה ביום שבו נערכה ועידת אנאפוליס, בהשתתפות מסויימת של סוריה. האם זהו אות מבשר רע?

אני מאחל לאלי ולנו, שגם הקדנציה השניה לא תהיה בצל של סכנה קיומית, ואף היא תיוחד לסדר יום אזרחי. בסופו של דבר, ככל שאנו מפתחים ומחזקים את הגולן, וככל שהזמן חולף, מתחזקים שורשינו בגולן, מתחזקת התמיכה בנו, וקטנה סכנת העקירה והחורבן.

בסקר דעת קהל ערב אנאפוליס השיבו 70% מהנשאלים שהם מתנגדים לנסיגה מהגולן תמורת שלום. יעד ריאלי – שבסקר שיערך בעוד חמש שנים, למעלה מ-80% ישיבו כך.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל