הבלוג של אורי הייטנר

עד תחילת שנות ה-90, לא היו בחירות לראשות המועצה במועצות האזוריות. ראש המועצה נבחר במליאת המועצה – נציגי היישובים בחרו את אחד מחברי המליאה. בשנות ה-90 שונתה השיטה והונהגו בחירות ישירות.

יש יתרונות וחסרונות בכל שיטה. הבחירה הישירה הביאה עמה פרסונליזציית יתר, תחרות פרועה שבחלק מן הרשויות היתה מכוערת, מלווה בהשמצות וברוח רעה שלא היתה מקובלת בהתיישבות העובדת. ולמרות זאת, אני מבכר מאוד את השיטה החדשה, המשתפת את הציבור ומאפשרת לו לבטא את עמדתו ולהשפיע. מה מביא אדם לבחור בחיי קהילה והתיישבות, ולא בכרך הגדול על יתרונותיו, יותר מהיכולת שלו לעצב את חייו ואת סביבתו. השיטה החדשה הביאה לכך, שיכולת ההשפעה אינה רק ביישוב הבודד אלא גם באזור.

במצב הנוכחי קיים עיוות מסויים – שיטת כלאיים בין הבחירות הישירות לבחירות במליאה. כוונתי - לאופן בחירת סגן ראש המועצה. בחירה זו נעשית על פי השיטה הישנה – בחירה במליאה מבין חברי המליאה.

אני רואה שתי בעיות בשיטה זו. האחת, היא היכולת של יישוב אחד למנוע בחירת סגן ראש המועצה, כיוון שלא בחר בו כנציג למליאה. זו בעיה, כיוון שיתכן שמדובר בסגן מתאים, שהציבור במועצה תומך בו, אך חבריו ליישוב רוצים באדם אחר כנציגם במליאה. היכולת של מרבית התושבים להשפיע אינה מתקיימת, ומצטמצמת לכוחם של החברים ביישוב הבודד. והרי יכולות להיות סיבות שונות לכך שהסגן לא נבחר ביישובו: לעתים, פשוט אין נביא בעירו, אך דווקא באזור כולו יש הערכה גדולה לאותו אדם. לעתים, הוא עלול שלא להיבחר מסיבות אישיות, בשל סכסוך ביישובו. לעתים החברים ביישוב רוצים נציג מיליטנטי שייצג את האינטרס הפרטיקולרי שלהם במליאה, ולא בעל תפקיד הרואה את טובת הכלל (אף שאחריותם של חברי המליאה היא על כלל המועצה, ולא רק על יישובם).

הבעיה השניה, היא הפגיעה ביכולתו של ראש המועצה לבחור את הסגן שעמו הוא רוצה לעבוד. כך קרה, בשבוע שעבר, בבחירות בגולן. הציבור בגולן בחר בראש המועצה אלי מלכה לקדנציה נוספת ברוב של כ-60%. אלי מלכה התכוון להמשיך להוביל עבודת צוות עם סגניתו מיכל רייקין, שהינה שותפה לחזונו ולעשייתו. אולם רצונו של ראש המועצה הנבחר לעבוד עם הסגנית בה הוא מאמין לא תוכל לצאת לפועל, כיוון שלא נבחרה ביישובה לנציגה במליאה.  

אני בספק אם יש צורך בסגן ראש מועצה. אפשר בהחלט לנהל את המועצה עם ראש מועצה נבחר, ומתחתיו עובדי ציבור, אנשי מקצוע – מנכ"ל, גזבר, מנהלי אגפים, מנהלי מחלקות. אולם אם יש צורך בסגן, במספר שתיים נבחר, מן הראוי שראש המועצה יוכל לבחור את האדם שמתאים לו לעבוד עמו.

ניתן לאמץ את מודל הבחירות לנשיאות בארה"ב – ריצה של מועמד לראשות ולצדו הסגן. וכך, הציבור כולו יכול להחליט האם הוא בוחר בעסקת החבילה.

בעיה נוספת שבה נתקלתי בבחירות האחרונות למועצות האזוריות, היתה הגבלת שעות ההצבעה ביישובים קטנים לשעות 15:00-21:00. מאחר ורבות מן המועצות האזוריות נמצאות בפריפריה, יצרה עובדה זו קושי לאנשים רבים לממש את זכותם האזרחית. אדם נסע לאזכרה במרכז הארץ, אחר נסע ללימודים והם לא יכלו להצביע. אני אישית מכיר מספר תושבים שרצו להצביע ולא יכלו לעשות כן, בשל סד הזמנים הבלתי אפשרי.

מטרת ההגבלה הזאת חיובית – חיסכון בעלויות. אולם אם תוצאת החיסכון הזה היא פגיעה ביכולתם של אזרחים להשתתף בהליך הדמוקרטי, יצא שכרנו בהפסדנו. יש מחיר לדמוקרטיה וראוי שנשלם אותו.

* "קו למושב"