באחד מיישובי הגולן, התמודדו שתי רשימות בבחירות לוועד המקומי. על פי החוק, ועד היישוב מורכב מנציגי שתי הרשימות, על פי תוצאות הבחירות. מערכת הבחירות היתה חמה וסוערת, והיריבות בין נציגי שתי הרשימות לא התקררה מאז הבחירות. כעת מנוהל היישוב בידי ועד המפולג בין היריבים ולמעשה – היישוב משותק.
במרבית היישובים נדרשה מערכת בחירות רשימתית לוועד, על פי החוק (אורטל, כקיבוץ שאין בו הרחבה, פטור). המחוקק והמערכת המשפטית בישראל מחוייבים לעקרונות הליברליזם הפוליטי והכלכלי, ולבם גס לצרכים של מערכות קהילתיות והתיישבותיות שאינם מתיישבים בהכרח עם העקרונות הללו. אחד העקרונות המקודשים במערכת הזאת, הוא התחרותיות הפוליטית, לצד עקרונות של שקיפות, זכות הציבור לדעת וכו'. אלה עקרונות חשובים במערכת פוליטית. לא תמיד הם מתאימים לחיי קהילה.
חיי קהילה מבוססים על סולידריות וחברות בין שותפים. התחרותיות הפוליטית עלולה לפגום בהרמוניה הקהילתית. יש למצוא שביל זהב בין עקרונות התחרותיות – למשל ההזדמנות האמיתית של כל חבר בקהילה להיבחר לתפקידי הנהגה ולעמדות השפעה, לבין ההרמוניה שהחיים הקהילתיים מחייבים.
****
הסוגיות שהעלתה נועה ג"פ במאמרה "בחירת נציגי ציבור למזכירות" חשובות וראויות לדיון. חשוב מאוד שכל חבר ידע בדיוק את זכויותיו ואת האפשרות שלו להגיש מועמדות ולהיבחר לכל תפקיד. מקובלת עליי מהימנות עדותה של נועה על כך שחברים רבים אינם מודעים לכך, ויש לתקן זאת.
למה בכלל יש צורך בהתערבות המערכת בבחירת נציגי ציבור למזכירות, ובכלל - בבחירת בעלי התפקידים השונים? למה לא לערוך בחירות חופשיות בין כל מי שמציג מועמדות, ללא המלצה של המערכת?
אין ספק שבניית ההמלצה מנוגדת לעקרונות התחרותיות הפוליטית התקינה, ואין היא מקובלת במערכות פוליטיות בימינו. אולם לא כל מה שמתאים למערכות פוליטיות מתאים לחיי קיבוץ.
בקיבוץ ראוי שתהיה התערבות בבניית הנהגה שיש בה ייצוג הולם לקבוצות השונות באוכלוסיה, לצעירים וותיקים, לגברים ונשים וכו'. ראוי שתבחר הנהגה שיש בה איזון בין השקפות שונות. ראוי שתבחר הנהגה בעלת יכולת לעבוד יחד. יש למנוע מצב של מזכירות לעומתית למזכיר, למשל, מה שעלול לשתק את הקיבוץ. חשוב להיזהר התארגנות של קבוצה, שבאמצעות תרגילים פוליטיים ("דילים", "חיסולים" וכו', כל אותן שיטות המוכרות לנו מן המפלגתיות הישראלית) תשתלט על הקיבוץ.
יש לעמוד על כך, שהבחירה, בסופו של דבר, תהיה של כל החברים, ושכל חבר יוכל להגיש את מועמדותו, אולם צעד מקדים של המלצה לציבור חיוני מאוד.
יש לאפשר, כמובן, לכל אחד להגיש את מועמדותו גם אם לא הומלץ בידי מש"א או כל גוף ממליץ אחר. בעבר הרחוק, כאשר הצגנו מועמדים לבחירה, רשמנו מתחת לשם המומלץ "הצעות חברים" והשארנו מקום לרשימת ההמלצות. הניסיון לימד אותנו, שחברים אינם רושמים את שמם. לעומת זאת, לעתים חברים רשמו שמות של חברים אחרים, ללא ידיעתם, וגרמו להם לעוגמת נפש. היו מקרים בהם חברים חמדו לצון ורשמו שמות של מועמדים בלתי מתאימים בעליל, והיה בכך אפילו צעד מבזה. לכן חדלנו לרשום זאת. אולם יש למצוא דרך נאותה להבהיר שההמלצה אינה סוף פסוק, ושמלבד הזכות להצביע בעד או נגד המועמדים המומלצים, יש אפשרות גם להתמודד מולם.
****
הצעה נוספת של נועה היתה פרסום התוצאות המלאות של הקלפי – כמה הצביעו בעד או נגד מועמד. זאת, בשם השקיפות וזכות הציבור לדעת. בעבר, זו היתה גם דעתי. הצעתי אותה והיא לא התקבלה. ניסיוני הציבורי גרם לי לשנות את דעתי בנדון.
פרסום התוצאות לא ייטיב עם ההרמוניה הראויה לחיי קהילה תקינים. בעל תפקיד שהיתה התנגדות גדולה לבחירתו יודע זאת, ועליו לקחת זאת בחשבון. פירסום ההתנגדות עלול לפגום בלגיטימציה החברתית ולפגום ביכולתו להנהיג ולפעול. הפרסום גם עלול לגרום לעלבון למועמד שקיבל מספר נמוך מאוד של קולות – לו ולבני משפחתו. במערכת פוליטית השקיפות הזאת נחוצה. בקהילה, ובעיקר בקהילה אינטימית כמונו, הנזק של צעד כזה גדול מן התועלת.
****
אנו מעוניינים במעורבות של החברים, ברצון להשפיע, לקחת חלק בפעילות, לשאת באחריות ציבורית ולמלא תפקידים ציבוריים. התחרותיות הפוליטית מעודדת זאת ובכך היא עשויה לתרום לחיים הדמוקרטיים שלנו. מצד שני, עלינו להיזהר מפני הצדדים השליליים שבתחרותיות הפוליטית. לא הייתי רוצה לראות חברים באורטל מתמודדים על תפקידים בסגנון ה"אני – אני – אני" המאפיין מערכות פוליטיות. לא הייתי רוצה לראות כאן מערכות בחירות עם הבטחות פופוליסטיות, עסקאות טרם בחירה וכו'. תחרותיות כזו עלולה להיות הרסנית לקיבוץ.
גם למערכות הפוליטיות שיטות הפריימריס הדמוקרטיות לא עשו טוב. הפוליטיקה הישראלית אינה נראית היום טוב יותר מכפי שהיתה בתקופת הוועדות המסדרות, שכה מקובל ללעוג להן. בוודאי שאין לייבא לתוך הקיבוץ את השיטות הללו.
****
לא בכדי, כותרת המאמר אינה "תחרות פוליטית או הרמוניה קהילתית". איני חושב שאנו נדרשים לבחירה דיכוטומית בין שני הקטבים הללו. אני מאמין שעל קו הרצף שבין שני הקטבים, עלינו למצוא את האיזון הנכון.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
