הבלוג של אורי הייטנר

הטלפונים אינם מפסיקים לטרטר – עיתונאים, פעילים, מכרים, אזרחים מן השורה. "איך אתם מרגישים? אתם חשים מאויימים? אתם יוצאים שוב למאבק?"

ובאמת, איך להרגיש ביום כזה? האם מפעל ההתיישבות הנפלא שבנינו בעשר אצבעותינו מוטל בסכנה? האם חבל הארץ הקסום הזה, האהוב כל כך על הישראלים, עומד להימסר לציר הרשע? האם מדינת ישראל תתנקש בריבונותה באמצעות קריעת חבל ארץ ריבוני ומסירתו לידי זר?

בנוגע לשאלה אחת איני מודאג, אני שלו לחלוטין. אני שלו באשר לתוצאה הסופית של המהלך. עברנו ימים קשה מאלה, כאשר ראשי ממשלה רציניים יותר ובעלי משקל ציבורי רב הרבה יותר מהנוכחי ניסו להביא לנסיגה מהגולן. מול כל איום כזה נחלצנו, יצאנו למאבק ציבורי דמוקרטי, בכל העוצמה ובכל הנחישות, גייסנו את תמיכת הציבור הישראלי ברובו המכריע, ותמיד ניצחנו.

אם יהיה צורך, נחלץ שוב למאבק נחוש, נרתום שוב את הציבור הישראלי ושוב ננצח. אין מצב שבו עם ישראל יתן ידו לנסיגה מהגולן ולהחרבת מפעל ההתיישבות בגולן.

אבל אני בהחלט מודאג. כאזרח ישראל אני מודאג מאוד מעצם הידיעה שממשלה בישראל מסוגלת להוביל מהלכים מופקרים וחסרי אחריות לאומית כמו מו"מ על נסיגה מהגולן.

כאזרח מדינת ישראל אני מודאג מחציית כל הקווים האדומים וכל שיאי הציניות, כאשר ראש ממשלה משולל אמון ציבורי מינימלי, ששקוע עד צוואר בחמש חקירות פליליות, שחשוד בעבירות חמורות ביותר, כולל שוחד, מרשה לעצמו להוביל מהלך כזה.

הרי כל ילד יודע למה נכנסה הכלה הזאת לחופה הזאת. הרי אין אזרח בעל שכל ישר, שאינו מבין את הציניות שבמהלך הבלתי מוסרי של אולמרט. הרי אין איש הגון שאינו מבין למה יומיים לפני חקירה קשה תחת אזהרה, ופחות משבוע לפני עדות מפלילה של עד מפתח מטעם התביעה בבית המשפט, נזכר אולמרט להוביל מהלך כזה, אחרי שרק לפני כשנה וחצי הצהיר, בהיותו ראש הממשלה, שלעולם לא תהיה נסיגה מהגולן.

הרי ברור לכל שהמטרה של אולמרט היא להסיט את כותרות העיתונאים מפרשיות השחיתות ששמו כרוך בהן לעבר מהלכים מדיניים של "איש העולם הגדול המביא שלום על ישראל", כביכול. הרי אין אדם ישר שיטיל ספק בכך שאולמרט מנסה לגייס את "אליטות האתרוג" – בעיקר זאת התקשורתית, כדי שיתנו לו רוח גבית וישתיקו את הביקורת על התנהלותו, בחינת "שקט נסוגים". הרי אין דבר שקוף יותר מניסיונו לסנדל את מפלגת העבודה בממשלתו, לנוכח הלחץ הציבורי על מנהיגיה, שילך ויגדל ככל שהחקירות תתמשכנה, לפרוש מן הממשלה.

על כף המאזניים אינטרס אישי זר וציני, מול אינטרס לאומי מובהק. אין לי ספק איזה אינטרס ינצח בסופו של דבר, אך קשה לי להשלים עם העובדה שכך מתנהלת מדינת ישראל.

* "ישראל היום"