הבלוג של אורי הייטנר

לאחר "התרגיל המסריח" וסחר הח"כים שהיה כרוך בו, במרץ 1990, יצאו המוני ישראל לרחובות תחת הסיסמה "מושחתים נמאסתם". המאבק הזה הביא, בפעם היחידה בתולדות המדינה, לשינוי שיטת הממשל בישראל (שינוי שלא השיג את יעדיו, יש להודות).

הציבור הישראלי הוא ציבור מעורב ופעיל בדרך כלל. נושאים רבים הביאו רבבות ומאות אלפים לרחובות. כיכר רבין עלתה על גדותיה פעמים רבות. אני אישית הייתי מעורב בארגון הפגנות ענק כאלה.

והנה, את מדינת ישראל מנהיג ראש ממשלה מושחת מן היסוד; אדם שכלל אינו מנסה להכחיש את העובדה שקיבל מאות אלפי דולארים במזומן במעטפות, ללא הסבר אודות יעדן, ומסביר שזו "רק" עבירה על חוקי הבחירות וחלה עליה התיישנות, תוך גלגול האחריות לנושא כליו הנאמן. בראש הממשלה עומד אדם הנחקר בחמש חקירות שונות, המתווספות לחשדות נוספים בעבר.

שאלת אשמתו הפלילית של אולמרט תתברר בבית המשפט. מבחינה ציבורית, די בהרבה פחות ממה שכבר גלוי וידוע, כדי שהציבור יאבד את אמונו בראש הממשלה ויקרא להתפטרותו. ואכן, הציבור אינו מאמין בראש הממשלה, כפי שמעידים הסקרים. הציבור אינו מאמין בענייניות שיקול הדעת שלו במהלכים שהוא מוביל. הציבור אינו רוצה בו כראש הממשלה. הציבור מתבייש שהוא האיש העומד בראש ממשלתו.

והציבור שותק. ואין הפגנות. הציבור אינו יוצא לרחובות. כיכר רבין אינה גולשת, ואין אפילו כל התארגנות להפגנות הקוראות להתפטרות ראש הממשלה. למה? מה נשתנה?

חוששני, ששתיקת הציבור היא המשך לאחוז ההצבעה הנמוך בבחירות לכנסת ה-17. הציבור אינו מפגין כי הוא אינו מאמין שמשהו יכול להשפיע.

השתיקה הזאת מפחידה, כיוון שהיא מהווה סכנה לדמוקרטיה. הדלק של הדמוקרטיה הוא אמון הציבור במערכת הפוליטית, האמון שלו בכוחו להשפיע, מעורבותו האקטיבית. ברגע שהציבור חדל להאמין, מפסיק להשתתף, מפנה עורף לפוליטיקה, הוא מפנה עורף לדמוקרטיה. כאשר הציבור מפנה עורף לדמוקרטיה – הדמוקרטיה בסכנה.

חוסר אמון בדמוקרטיה הוא תשתית לעליית "מנהיג חזק שיעשה סדר" ולתמיכת הציבור במשיח שקר דמגוגי מסוג זה. חוסר אמון בדמוקרטיה, הוא תשתית להפרת חוק, לציפצוף על המדינה, להשתמטות מגיוס ולחוסר אכפתיות כלפי המדינה. במדינה המצויה תחת איום קיומי קבוע, זו סכנה קיומית.

מעל לפני הקרקע, שתיקת הציבור נותנת אורך רוח ומרווח נשימה להמשך הישרדותו הפוליטית של אולמרט. אולם עלינו להיות קשובים למה שקורה מתחת לפני השטח. השתיקה הזו רועמת, זועקת. היא זועקת אובדן אמון בדמוקרטיה. כדי להשיב את האמון בדמוקרטיה הישראלית, על אולמרט ללכת הביתה מיד.

 * "ישראל היום"