הבלוג של אורי הייטנר

כמעט שמונה שנים משתולל בנגב המערבי פשע מלחמה מתמשך – טרור הקסאמים והפצמ"רים שהפלשתינאים יורים לעבר אוכלוסיה אזרחית ישראלית. ממשלת ישראל וצה"ל אובדי עצות, חסרי אונים, מפחדים לתקוף, מפחדים להלחם, מפחדים לעשות את הנדרש כדי להסיר את אימת הטרור תלול המסלול מעל אזרחי המדינה. כאשר ישראל כבר מגיבה בחומרה יחסית, מיד אנו מתקפלים לנוכח ביקורת. כאשר ישראל צמצמה במקצת את אספקת הדלק לרצועת עזה, כאילו היא אמורה להיות אחראית לספק דלק לעזה ממנה התנתקנו וממנה מופעל נגדנו טרור, היא התקפלה אחרי שהפלשתינאים ביימו הפסקת חשמל. מזה למעלה משבועיים מקיימת ישראל באופן חד צדדי הפסקת אש, שעה שהאויב ממשיך לירות רקטות לעבר יישובים ישראליים, תוך הפרה בוטה, ברגל גסה, של הסכם הרגיעה. במשך שנתיים שבוי גלעד שליט בידי הפלשתינאים הנוהגים כברברים ואינם מאפשרים לצלב האדום לבקרו, וישראל ממשיכה לאפשר ביקורים אצל המחבלים האסורים בידה ונמנעת מכל צעד חריף כלפי פושעי המלחמה. במזרח ירושלים נמשכת ללא הרף ההסתה החמורה נגד ישראל במערכת החינוך ובמסגדים, וממשלת ישראל, הריבון על ירושלים, יושבת באפס מעשה ואינה מעיזה להתמודד עם התופעה. היא גם אינה מתחילה להתמודד עם הבניה הבלתי חוקית של הפלשתינאים בירושלים, על כל גבעה ותחת כל עץ רענן.

והנה, פתאום, בפרץ של גבורה, גבורה על חלשים, ממשלת ישראל מנפחת את שריריה באיום להרוס את ביתם של בני משפחת המחבל שביצע את פיגוע הדחפור. פתאום, כל אפס המעשה, כל פיק הברכיים והפחדנות מפנים מקומם לעיזוז וגבורה נגד אנשים חפים מפשע, שידם לא היתה במעל, קרובי משפחתו של המחבל. פתאום, מי שאינם מעזים להלחם באמת בטרור ובראשיו, מצאו שעיר לעזאזל, משפחתו של המחבל. כל ראשי המדינה, שמעון פרס, אהוד אולמרט, אהוד ברק, ביבי נתניהו – כולם מתחרים ביניהם בהצהרות מתלהמות אודות הרס בית משפחתו של המחבל.

האם הצעד הזה יעיל? קיים ויכוח סביב השאלה, ואין לי עמדה בנדון. דבר אחד ברור לי – מדובר בצעד לא צודק. ואני מאמין שעל מדינת ישראל  להיות מדינה צודקת ומוסרית, וגם במלחמתה עליה לשמור על מוסר לחימה. הרס בתיהם של אנשים שאינם מעורבים בטרור, היא מעשה בלתי מוסרי.

בין הפסוק השולל הלנת שכר ומכנה אותו עושק, לפסוק האוסר הטיית משפט גר, יתום ואלמנה, מופיע פסוק העוסק בדיוק בסוגיה הזאת: "לֹא-יוּמְתוּ אָבוֹת עַל-בָּנִים וּבָנִים לֹא-יוּמְתוּ עַל-אָבוֹת  אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ" (דברים כ"ד, ט"ז). מן הראוי שישראל, כמדינה יהודית, תדבק בעיקרון המוסרי היהודי הזה.

ברור לי שכאשר אני מדבר על צדק, יש בין הקוראים שיכנו זאת - צדקנות. וכי בפעולות צה"ל בשטחים לא נפגעת אוכלוסיה אזרחית, לא נהרגים לעתים חפים מפשע ואף ילדים? האם בפעולות חיסול מחבלים לא נפגעו אזרחים שהיו סביבם? האם סגירת המעברים בין ישראל לרצועת עזה אינה פוגעת בכלל האוכלוסיה ולא רק במעורבים בטרור? האם חפים מפשע אינם נפגעים כתוצאה מהצבת המחסומים ביהודה ושומרון?

אכן, במלחמה בטרור אנו פוגעים גם באזרחים. כאשר האויב הניצב מולנו, ארגוני הטרור, מסתתר מאחורי אוכלוסיה אזרחית – אם הברירה היא להיכנע ולא להלחם בטרור או להלחם בטרור בידיעה שגם אזרחים עלולים להיפגע, האפשרות השניה עדיפה. עם זאת, עלינו לעשות את המירב כדי למזער ככל האפשר את הפגיעה באזרחים, ולהשתדל ככל האפשר להיות ממוקדים בפגיעה במחבלים. ובכל מקרה – אל לנו לפגוע במזיד באזרחים.

כאשר מדובר בהריסת ביתו של המחבל המת, מדובר בפגיעה מכוונת וממוקדת באזרחים שלא חטאו. זה מעשה לא צודק, לא מוסרי, לא יהודי. זהו מעשה נקמנות שנועד לרצות את דעת הקהל הזועמת בעקבות הפיגוע. איני חסיד של נקמה, אם כי ניתן להבין את יצר הנקם. אך איזו נקמה היא זאת, לפגוע – לא במחבל, לא בשולחיו, לא בחברים בארגון טרור כלשהו, אלא בבני משפחתו שלא היו שותפים למעשה?

אני מקווה מאוד שההיגיון והמוסר יגברו, ונמנע מהריסת בית משפחתו של המחבל.

* הפורטל לצדק חברתי bsh