הבלוג של אורי הייטנר

שבת מיוחדת מאוד עברה על אורטל. היא החלה בליל שבת, בחגיגה המוסיקלית לחג האהבה במכלאת הבקר, שהפעם היתה משודרגת בשל ההרכב המורחב של "גיסים ונפלאות"; אירוע שהתקיים זו השנה החמישית, וכבר ניתן בהחלט להגדירו כמסורת קהילתית.

היא נמשכה בהפנינג הקהילתי באורווה, שאורגן בידי הנוער, ולפחות בעיניי – שיאו היה המופע היצירתי, המקורי והמקסים של שקד.

ולנוגעים בדבר, סיומה היה ערב ההוקרה של הורי "פסק זמן" לצוות המדריכים והמלווים.

השבת הזאת היתה חגיגה של יחד, של קהילה חמה, אוהבת ומלוכדת. כן, יש בה בעיות, כמו בכל משפחה. אבל הלכידות היא מעל ומעבר לכל הבעיות.

דבר אחד תיסכל אותי לאורך השבת – הידיעה שבשבת הזאת אמור היה להיות המופע הגדול של שנת השלושים. דווקא לנוכח חגיגת היחד הזאת, חשתי איזו שגיאה היתה זו דחיית המופע; איך סתם נבהלנו מעצמנו.

אני מקווה שנפצה את עצמנו על כך בהמשך אירועי התרבות בשנת השלושים ובחג המשק הקרב ובא (ושמתוכננת לו תכנית יפהפיה).

* מידף - עלון קיבוץ אורטל