במאמרו "ויבוא מלך הכבוד" ("מעריב" 5.9.08) כותב שלום ירושלמי שאריה דרעי "הרים את ש"ס ל-19 מנדטים בבחירות 1999". ש"ס בראשות דרעי זכתה באותן בחירות ב-17 מנדטים. עוד כותב ירושלמי שפעיל הליכוד זאב ז'בוטינסקי הוא בנו של ראש בית"ר. זאב ז'בוטינסקי הוא נכדו של ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי ובנו של פרופ' ערי ז'בוטינסקי, חבר הכנסת הראשונה.
ניתן לצפות מעיתונאי בכיר כירושלמי שיכין שיעורי בית וימנע משגיאות מביכות כאלו. אך השגיאות העובדתיות הללו כשלג ילבינו לצד השגיאה הקונספטואלית במאמרו, כאשר כינה את דבריו של מופז על שלום תמורת שלום שישיג עם סוריה כ"הצהרות מופרכות".
אם יש משהו מופרך בדבריו של מופז, הוא הטענה שהוא יכול להביא לשלום עם סוריה. אך זו גם טענתם המופרכת של מי שטוענים שיביאו לשלום עם סוריה תמורת הגולן. כל עוד סוריה אינה מעוניינת בשלום, לא יהיה איתה שלום.
מנהיג שמצהיר הצהרה מופרכת שביכולתו להביא לשלום תמורת שלום עם סוריה, אינו מסכן דבר. מנהיג שנוקט בגישה המופרכת לפיה ביכולתו להביא לשלום עם סוריה תמורת נסיגה מהגולן, עלול להביא לאובדן נכס לאומי חיוני כל כך, מכל הבחינות, כמו הגולן, תמורת הסכם שאינו שווה את הנייר עליו הוא כתוב, ולסכן את הפסקת האש המתקיימת בהצלחה רבה בין ישראל לסוריה כבר 34 שנים.
יתכן שהתחייבות להשיג שלום תמורת שלום עם סוריה בימינו היא מופרכת, אך הניסיון להשיג שלום עם סוריה תמורת הגולן הוא הזוי ומסוכן.
הנוסחה שלום תמורת שלום, היא הנוסחה הנכונה, הראויה והצודקת ולכן ראוי לדגול בה ולדבוק בה. נכון, היום אין היא מעשית, כיוון שהסורים אינם רוצים בשלום, מאחר שטרם השלימו עם זכות קיומה של מדינת ישראל. אולם אם אנו נעמוד על שלנו בעקביות, ולא נשדר תבוסתנות, יבוא היום שבו הסורים ישלימו עם זכות קיומנו ויחפצו בשלום. אז, ניתן יהיה להגיע עמם לשלום אמת, על בסיס הגבול הקיים; שלום שבו כל מדינה תכבד את ריבונותה של שכנתה; שלום תמורת שלום. עד אז, ראוי להרגיל, קודם כל את האוזן הישראלית, ואח"כ את האוזן העולמית ואת האוזן הסורית, לנוסחה היחידה של שלום אמת.
* "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
