הבלוג של אורי הייטנר

הכינוי "וירוס" שהדביק משה יעלון ל"שלום עכשיו", הוא מכוער, מקומם, נמוך ונפסד. עם כל הביקורת שראוי להטיח ב"שלום עכשיו", וראוי להטיח ב"שלום עכשיו" ביקורת חריפה ביותר, יש לשמור על סגנון ענייני ומאופק בוויכוח הפוליטי בישראל, ובוודאי שיש לשלול מכל וכל ביטויים קיצוניים המשווים יריבים פוליטיים לחיידקים ולמחלות – ביטויים היוצרים להם דה-הומניזציה, שהיא הרבה יותר גרועה מדה-לגיטימציה.

כאשר אני שומע ביטוי כמו "וירוס" על יריב פוליטי, עורי נעשה חידודין חידודין, באשר ביטוי זה זורק אותי למחוזות אפלים וחשוכים. ביטוי זה מזכיר לי ביטויים כמו "סרטן בגוף המדינה", כמו "ערפדים" ועוד ביטויים נוראיים, אותם אנו שומעים מידי יום ביומו כלפי המתנחלים. אופס... אני מצטער, התכוונתי "המתנחבלים".

התבטאותו של יעלון מקוממת, אך מקוממת שבעתיים אורגיית הצביעות, ההתחסדות, הצדקנות והזיוף שבסערה הציבורית שעוררו דבריו. איך הפך יעלון באחת שק חבטות של כל בעל עט ומיקרופון, ביום שידורים מיוחד ל"הכה ביעלון ככל יכולתך", שרק התאבדותו של דודו טופז הביאה לעצירתו. איזו שנאה, איזה בוז, באיזה סגנון השתלח בו, למשל, יוסי שריד ב"הארץ", אותו שריד שביטויים חמורים יותר הם מנת חלקו מידי יום ביומו.

אכן, דבריו של יעלון ראויים לגינוי, אך כששמעתי את עדת הצדקנים לא יכולתי שלא להיזכר בדבריו של המלך ינאי לאשתו שלומציון, ערב מותו: "אל תתייראי מן הצדוקים ולא מן הפרושים אלא מן הצבועים, העושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס". מגיפת הצביעות מזיקה לא פחות מהווירוס והסרטן.

יעלון ראוי לגינוי לא רק על סגנון דבריו, אלא גם על עצם התרועעותו עם הפייגלינים. איזה מסר מעביר הרמטכ"ל לשעבר, כאשר הוא מתחכך עם קבוצה פנאטית המסיתה לסרבנות בצה"ל? ארגוני הסתה לסרבנות, דוגמת "יש גבול", "מנהיגות יהודית", "האומץ לסרב" ושכמותן, הן מחוץ לתחום. עליהן להיות מוקצות מחמת מיאוס. אין לאדם הגון מה לחפש בדל"ת אמותיהן. לגיטימציה לתנועות אלו, כמוה כלגיטימציה לסרבנות.

בכתבות אודות יעלון בעקבות דבריו, תהו כמה כותבים מדוע יעלון רצה להישאר רמטכ"ל שנה רביעית, אף שידע שבשנה זו תתבצע ההתנתקות, אם הוא כה התנגד לה? מי ששואל שאלה כזו, מעיד על עצמו שאין לו מושג במהות הדמוקרטיה ותפקיד הצבא בתוכה. יעלון התנגד להתנתקות והזהיר מפניה במקומות שצריך (והמציאות הוכיחה שהוא צדק), אך כמפקד הצבא היה עליו לבצע את המטלה, כשזו הוטלה על צה"ל, בדיוק כפי שנדרש מכל קצין וחייל, ללא קשר לעמדתו הפוליטית.

* "ידיעות הקיבוץ", "חדשות בן עזר"

במאמרה "איפה הסגולה שלנו" ("הארץ" 14.8.09) מצטטת שולמית אלוני את גולדה מאיר, כמי שאמרה לאחר משפט אייכמן: "עכשיו, כשכולם יודעים מה עשו לנו, מותר לנו לעשות הכל ואין לאף אחד זכות לבקר אותנו ולומר לנו מה לעשות".

האם גולדה אכן אמרה את הדברים? אני לא שמעתי על כך מעולם. מאז קראתי את המאמר, ביררתי עם עיתונאים וחוקרים האם ידוע למישהו על אמירה כזו – איש לא שמע על כך. הציטוט הקרוב ביותר לדברים, התייחס לדרישה שהועלתה לא להוציא את אייכמן להורג: "רק מאיתנו דורשים זאת כי עוד לא התרגל העולם לראות את עם ישראל כמו יתר העמים". . ומה יש לגוגל לומר בנדון? יש בו אזכור דומה, בהרצאה של שולמית אלוני ברב שיח של גוש שלום, בתקופת האינתיפאדה השניה. איך שאני מכיר את אלוני ועוד אוהבי גולדה שכמותה, אילו אמרה גולדה את הדברים, כבר היינו שומעים אותם השכם והערב.

אז שולמית אלוני כתבה, "הארץ" פרסם בלי לבדוק, ועד סגירת הגיליון לא הצלחנו להשיג את תגובתה של גולדה מאיר. יש להניח שגולדה לא תכחיש את האמור.

ובכל זאת... מן הראוי לדרוש משולמית אלוני להסביר על מה התבססה. היכן נאמרו הדברים, מי שמע אותם, היכן הם כתובים. אם לא תוכיח אלוני את הדברים, כנראה שיש אמת בחשדי, שמדובר בשקר גס, בעלילה מכוערת של אלוני על גולדה.

* "הארץ"

מספר מאמרים שכתבתי לאחרונה נגד הפצת שקר "הנכבה", עוררו תגובות נוסח: "כשאתה מוחק את הנראטיב של הפלשתינאים את מוחק אותם ואת זהותם" או: "מדינה דמוקרטית חייבת לכבד את הנראטיב של המיעוט בתוכה" וכן הלאה.

השתכנעתי והפנמתי. וכעת, יש להזדרז ולשנות את תכניות הלימודים, ולהכניס לתוכן את הנראטיב הפלשתינאי לפיו ישראל רצחה את יאסר ערפאת.

איפה יולי תמיר כשצריך אותה?

נ.ב. – יש גם "נראטיב" לפיו רבין פקד על השב"כ לרצוח אותו. למה שלא נכניס גם אותו למערכת החינוך המולטינראטיבית-פוסטמודרניסטית-בלהבלהבלהיסטית?

* "חדשות בן עזר"