לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מדינת כל מכבסיה


מדינה דמוקרטית, בהגדרה – שייכת לכל אזרחיה. מאחר וישראל היא דמוקרטיה, היא שייכת לכל אזרחיה, יהודים וערבים.

 

מדוע, אם כן, שואל רון וייס, אנו מכנים את התביעה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה "אנטי ציונית"? שואל ומיתמם.

 

אם ישראל, כדמוקרטיה, היא מדינת כל אזרחיה, מהי התביעה שישראל תהיה "מדינת כל אזרחיה"? התביעה הזאת היא שם קוד לביטול מה שמדינת ישראל הינה היום – מדינה יהודית ודמוקרטית. התביעה הזאת היא שם קוד לדרישה שישראל לא תהיה מדינה יהודית, לא תהיה מדינת העם היהודי. הביטוי "מדינת כל אזרחיה" היה לביטוי מכובס לדרישה לדה-יהודיזציה ודה-ציוניזציה של מדינת ישראל. התביעה הזו היא שם קוד לדרישה לבטל את צביונה היהודי של המדינה, את המנונה, דגלה וסמליה היהודיים, למתן "זכות" "שיבה" למיליוני פלשתינאים כדי לקעקע את הרוב היהודי. התביעה הזו היא שם קוד לשלילת זכותו הטבעית וההיסטורית של העם היהודי למדינה ריבונית עצמאית במולדתו. התביעה הזו היא שם קוד לשלילת זכות ההגדרה העצמית מהעם היהודי, רק מהעם היהודי – זכות טבעית המוקנית לכל עם.

 

רון וייס מיתמם, כאשר הוא מתעלם מהקונוטציה של הקוד המכובס הזה, מתייחס למשמעות המילולית התמוהה שלו ושואל למה היא אנטי ציונית. במובן הטהור, התמים, האמיתי, מדינת ישראל היהודית, מדינת העם היהודי, היא מדינה דמוקרטית של כל אזרחיה. אבל מי שמדבר היום על "מדינת כל אזרחיה" מתכוון לדבר אחר לגמרי.

 

* "חדשות בן עזר"

נכתב על ידי הייטנר , 4/7/2009 12:09   בקטגוריות חברה, משפט, פוליטיקה, ציונות, אקטואליה  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ריח של מקרתיזם


לא קראתי את ספרו של אלון חילו "אחוזת דג'אני" ולכן איני יכול להביע עליו דעה. עם זאת, די בכך שהנחתום עצמו העיד על עיסתו שהיא מעלה על סדר היום את ה"נכבה", כדי שבני מעיי לא ישישו מכך שדווקא הוא זכה בפרס. כיוון שעקרונית איני מהמר, איני יכול להתלונן שהדבר נעשה מכספי, ובכל זאת, איני מאושר מכך שכספי ציבור מעודדים דווקא סופרים המהדהדים את הנרטיב השקרי הפלשתינאי.

 

אילו הביקורת על הענקת הפרס לאלון חילו היתה על איכותו הספרותית של הספר או על מסריו האידאולוגיים, היתה זו ביקורת ראויה ולגיטימית. לצערי, לא בכך התמקדה הביקורת. את הדיון הענייני, החליף מסע רדיפה מקארתיסטי כלפי יוסי שריד, יו"ר חבר השופטים, בטענת ניגוד אינטרסים. ניגוד האינטרסים, לכאורה, הוא בשל העובדה ששריד פרסם את ספריו באותה הוצאה שפירסמה את ספרו של חילו, והעובדה ששריד הוא דודה של רנה ורבין, עורכת הספר.

 

מי שהעלו את הסוגיה על סדר היום הם "משפטנים למען ארץ ישראל" שעתרו לבית המשפט נגד הפרס. הפרשה הסתיימה בהחלטת מפעל הפיס לבטל את הפרס.

 

כבר אשתקד, כאשר המשפטנים הנ"ל עתרו לבג"ץ נגד הענקת פרס ישראל לפרופ' שטרנהל – דרכם לנקוט בדרכים המקובלות בשמאל הישראלי היתה לצנינים בעיניי. אני סולד מהמשפטיזציה של החברה הישראלית. מה לבית המשפט ולהחלטה על פרס ישראל? ולמה אותם המשפטנים צריכים ללכת בדרכם של העותרים נגד הענקת הפרס לשמואל שניצר, בשעתו, שבמקום להידחות על הסף בידי בית המשפט, הוא דחף חוטמו לנושא לו לא והחזירו לוועדת הפרס לשיקול נוסף, עם המלצה שאי אפשר לסרב לה, והוועדה אכן לא סירבה לה - "לבחון את הנושא מחדש".

 

והנה, אותם משפטנים חזרו על מעשיהם, הפעם בעתירה נגד פרס ספיר. הפעם - בטענת סרק אודות ניגוד אינטרסים. חלק מאותה משפטיזציה היא הבאת נושא ניגוד האינטרסים לידי אבסורד. הטענה בדבר ניגוד עניינים בשל פרסום ספריו בהוצאת "ידיעות אחרונות" היא בדיחה גרועה. מה, הוא הבעלים של הוצאת הספרים? הוא נהנה מרווחים כלשהם בעקבות הצלחת ספרים של ההוצאה? איזו שטות! יתכן שיש טעם לפגם בכך ששריד לא מסר גילוי נאות אודות קשריו המשפחתיים עם ורבין, אך מכאן ועד הצגת הקשר הזה כגורם להענקת הפרס ושלילת פרס מסופר שקיבל אותו... הדרך ארוכה. איני מחסידיו של שריד, רחוק מכך, אך לי אין כל ספק ששיקוליו היו ענייניים לחלוטין, מה גם שאין זו החלטה אישית שלו, אלא של ועדה שהוא עמד בראשה (אף שההחלטה התקבלה על חודו של קול, קולו של שריד שכיו"ר נספר פעמיים בשל תוצאת התיק"ו). גם האמירות כלפי שריד, עוד טרם פרסום ההחלטה, שאינו דמות ספרותית בעלת משקל ולכן אין הוא ראוי לעמוד בראש הוועדה מגוחכים – בהיותו משורר וסופר מוכשר, שבשנים האחרונים פירסם שורה של ספרי שירה ופרוזה משובחים.

 

ההחלטה לבטל את הפרס, היא החלטה פחדנית, שנבעה מחשש להתמודדות משפטית עם העתירה. ראוי היה, שמפעל הפיס יגבה את הוועדה שמינה.

 

הערה לסיום - בתגובתו על ההחלטה טען יוסי שריד שזו הפעם הראשונה בחייו שמטילים דופי ביושרה שלו. אני חייב לציין, שאף שבמקרה זה אין לי ספקות באשר ליושרתו – בחייו הפוליטיים לא אחת נהג כלפי יריביו בדרכים שהדבר האחרון שניתן לומר עליהם, הוא שהם מופת של יושרה. כך, למשל, המצאת העלילה שיצחק רבין הוא אלכוהוליסט והפצתה בדבקות לאורך שנים. כך, למשל, בהדבקת הכינוי "אהוד ברח" לברק, והצגתו השקרית כמפקיר פצועים.

 

* "חדשות בן עזר"

נכתב על ידי הייטנר , 2/7/2009 23:51   בקטגוריות אמנות, אנשים, היסטוריה, משפט, ספרות ואמנות, פוליטיקה, שחיתות, תרבות, אקטואליה, סיפרותי  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"הארץ" בעד הממשלה


"ממשלת אחדות רצויה" – זו היתה כותרת מאמר המערכת של "הארץ" ביום ב' 29.6.

אחדות רצויה?! הלו, זה "הארץ"?

 

"הארץ", שערב הבחירות יצא במאמר חריף נגד מרצ, ותקף אותה על ימניותה, כיוון שתמכה ביום הראשון של מבצע "עופרת יצוקה"? "הארץ", שכה עודד את ציפי לבני ו"קדימה" לא להצטרף לממשלה? "הארץ" שכך נוזף בברק ובמפלגת העבודה ולועג להם על הצטרפותם לממשלה? פתאום "הארץ" תומך בממשלת אחדות?!

 

כאשר קראתי את המאמר, נרגעתי. היה זה מאמר נלהב בעד ממשלת אחדות בין פת"ח לחמאס.

 

לא, אני לא ממציא את זה. זה היה כתוב שחור על גבי עיתון.

 

****

 

יהודה הראל, ידידי, נוהג לומר שהממשלה האחרונה ש"הארץ" תמך בה היתה ממשלת המנדט. והנה, חלפו 61 שנים ו"הארץ" שב ותומך בממשלה, לתפארת מדינת...

 

* "חדשות בן עזר"

נכתב על ידי הייטנר , 30/6/2009 00:40   בקטגוריות סאטירה, פוליטיקה, תקשורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)