יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה רבין, הוא אזרח בעל זכות הצבעה. רצח פוליטי של ראש ממשלה, מתוך מטרה לעצור את מדיניותו, הוא ההיפך המוחלט של החלפת שלטון ודרך באמצעות הקלפי. יש משהו מקומם מאוד בכך שניתנת לאדם שעשה מעשה כזה אפשרות להצביע בבחירות. ואף על פי כן, החוק הישראלי מגן על זכותו של יגאל עמיר להצביע בבחירות.
גם למרדכי וענונו, מרגל האטום, זכות הצבעה. וענונו הוא אחד הפושעים הביטחוניים המסוכנים ביותר בתולדות המדינה. הוא גרם לנזק גדול למדינה, מתוך כוונת מכוון להזיק לה ולפגוע בביטחונה. יש משהו מקומם מאוד בכך שניתנת לאדם שהפגיעה במדינה היא המניע אותו, להיות שותף בבחירת הנהגת המדינה ובעיצוב דרכה. ואף על פי כן, זכותו נשמרת במדינת ישראל.
בתי הכלא מלאים בעבריינים, ובהם אנסים, סוחרי סמים, רוצחים – חלאות אדם בהתגלמותם. לא זו בלבד שזכות ההצבעה שלהם לא נשללה, המדינה דואגת להגיע אליהם בקלפיות מיוחדות כדי שיוכלו לממש את זכותם.
מדינת ישראל רואה בזכות ההצבעה זכות יסוד שאינה ניתנת להפקעה. אדם שפשע נענש בידי בית המשפט. שלילת חירות היא עונש כבד ביותר. שלילת החירות לשנים רבות ואף לכל החיים היא עונש כבד במיוחד. המדינה אינה מוסיפה על כך עונש נוסף, שלילת הזכות להצביע.
הסיבה לכך אינה רק ההתייחסות העקרונית לזכות ההצבעה כאל זכות יסוד, אלא גם הימנעות מהידרדרות במדרון חלקלק, שבו נפסלת זכות הבחירה מאחד, ונפתח תקדים שמאפשר לשלטון לשלול זכות בחירה מרבים, באופן שרירותי, מתוך מניעים פוליטיים. ההקפדה על שמירת זכות ההצבעה היא עקרון יסוד בדמוקרטיה.
והנה, ח"כ איתן כבל מציע לשלול את זכות ההצבעה ממשתמטים משירות צבאי. בהצעת חוק שהגיש, הוא מציע גם למנוע מהם רישיון נהיגה וזכויות נוספות. זו הצעת חוק דרקונית, טיפשית ופופוליסטית. בטרם אשאל למה אני מגן על המשתמטים (כפי שנשאלתי למה אני מגן, כביכול, על הפדופילים כשביקרתי בטור זה את התחקיר של ערוץ 10, במאמרי "פדופיל נולד"), אבהיר שאין לי כל עניין להגן על המשתמטים, אלא על הדמוקרטיה הישראלית. כן, הדמוקרטיה נועדה להגן על זכויות האדם והאזרח של הכל, גם של עבריינים, גם של פושעים מסוכנים ו... גם של משתמטים. במסגרת הדמוקרטיה יש דרכים רבות להיאבק בתופעת ההשתמטות. הצעותיו של איתן כבל הן שבירת הכלים הדמוקרטיים, ולכן הן פסולות מעיקרן.
לזכותו של איתן כבל יש לציין את העובדה, שהוא משרת לאורך שנים רבות שירות מילואים קרבי ביחידת צנחנים, אף שכח"כ וכשר הוא פטור מכך ואף שהוא עבר את גיל השירות. אולם דומה שדווקא עובדה חיובית זו, היא הגורם להצעה השלילית שהציע.
עד לאחרונה שירתתי במשך למעלה מעשרים שנה במילואים, ביחידת צנחנים מקבילה לזו שבה משרת כבל. אני מכיר את הלך הרוח של המילואימניקים, היודעים להתלהם ולהתסיס אלה את אלה כאשר מדובר במשתמטים ממילואים, ובוודאי במשתמטים משירות בצה"ל. כבל, המתייחס לעצמו כאל נציג המילואימניקים בכנסת, מביא אל תוך הפרלמנטריזם את ההתלהמות, שניתן להתייחס אליה בהבנה כאשר היא נשמעת מפי לוחמים עייפים היושבים למנוחה קלה באמצע תרגיל קשה ומקללים את המשתמטים, אך היא פסולה מכל וכל בבית המחוקקים. זו הצעה פופוליסטית שנועדה לגרוף את אהדת המילואימניקים במציע ולמצב עצמו כנציגם. פופוליזם מסוג זה הוא היפוכה של מנהיגות.
רבות דובר (גם בטור זה) על בעיית המשפטיזם, הפוגעת במרקם הדמוקרטי של ישראל, בכך שהיא ממירה את השיג והשיח הציבורי והפוליטי בפסיקות משפטיות. לצד תופעת המשפטיזם קיימת תופעה נוספת – חקיקיזם. התופעה היא המרת השיח הציבורי בחוקים. החקיקיזם הוא מנוף לפופוליזם – ח"כים נבחנים בכמות החוקים שהם מעבירים וגורמים לאינפלציה של הצעות חוק טפשיות וחסרות שחר שכל תכליתן היא לשרת את הרייטינג של הח"כ. כזו היא הצעת החוק של איתן כבל.
ניתן למצוא נקודת זכות בהצעתו של כבל – היא מעלה את הנושא הכאוב של ההשתמטות על סדר היום הציבורי, ומעבירה לנוער העומד לפני גיוס את שאט הנפש של החברה מהתופעה. אולם כאשר מדובר בהצעת חוק כל כך מופרכת, כל כך אבסורדית, כל כך בלתי חוקתית, שאין לה צל סיכוי להתקבל, היתרון הופך לחיסרון, כיוון שאין היא יוצרת אפקט הרתעה אלא אפקט "זאב זאב".
מה ניתן לעשות נגד תופעת ההשתמטות?
ראשית, על הצבא להיות קשה יותר במתן הפטור. יש לזכור, שכמעט כל המשתמטים עושים זאת ברשות הצבא. לכן, כאשר הכותרות מספרות שצה"ל תומך בהצעתו של כבל, התמיכה הזו מעוררת תמיהות. אם הצבא משחרר בקלות כזאת, הוא נותן יד לתופעה. אם כן, יש בתמיכה בחוק מעין כסת"ח ואליבי.
שנית, חינוך. החקיקיזם הוא דרך קלה וקצרה אך אינה אפקטיבית. אני מאמין בדרך הארוכה של חינוך. חיזוק החינוך לערכים הוא הדרך הראויה והנכונה ביותר לצימצום התופעה. יש לחזק את החינוך לערכי היהדות והציונות, זכותנו על הארץ וצדקת דרכנו. יש לחזק את החינוך לערכי האזרחות והדמוקרטיה, המחוייבות האזרחית לשמור על המדינה ולהגן עליה, לאפשר את קיומה ולבצע את הוראות המוסדות הנבחרים. יש לחזק את החינוך לצדק חברתי ולסולידריות, לרעות ולאחווה, למסירות ולערבות הדדית. ככל שערכים אלה יהיו בסיס החברה הישראלית, כך תפחת תופעת ההשתמטות.
שלישית, מסר חברתי. אין לשלול מהמשתמטים את זכויות האזרח, אך יש ליצור אווירה שלילית של בוז ותעוב כלפיהם. בקיבוצי, אורטל, איננו מקבלים לשורותינו מי שלא שרת שירות מלא בצה"ל. אנו קהילה וולונטרית ושיתופית, הבוחרת את חבריה בראש ובראשונה על פי שיקולים ערכיים ומוסריים, ואיננו רוצים בתוכנו סוציומטים, עריקים ומשתמטים למיניהם. כמנהל מוסד חינוכי ותרבותי, לא אקבל לעבודה משתמטים משירות בצה"ל. חברי הצוות שלי מהווים דוגמה אישית, וכפי שלא אקבל לעבודה גנב, כך לא אקבל משתמט. אם החברה הישראלית כולה תנהג כך, לא יהיו כמעט משתמטים.
* הפורטל לשוויון זכויות וצדק חברתי bsh
בבלוג זה
בכל הבלוגים
