הבלוג של אורי הייטנר

ארבעה ימים אחרי רצח רבין, פגש אותי אדם מסויים, והראה לי מסמך בכתב יד – שני עמודים ובהם שורה של שאלות. שאלות, שאם נהפוך את סימני השאלה שבסופן לסימני קריאה, הרי הן שלד תיאוריית הקונספירציה. כמעט כל התיאוריה הזו היתה מנוסחת באותן שאלות. "אתה מאמין לשטויות האלה?", שאלתי. "אני רק מציג שאלות", הוא השיב, מבליע חיוך בזווית פיו. כמובן שדחיתי על הסף את השטות הזאת, ובן שיחי קצת נסוג והציג זאת כסתם שעשוע אינטלקטואלי. לא ייחסתי לכך חשיבות רבה, שהרי מי פתי ויאמין לפירכות כאלו, להבלים כאלה.

הייתי אז דובר ועד יישובי הגולן. היינו בעיצומו של מאבק קשה נגד נסיגה מהגולן. הרצח - מעבר לאסון הנורא כשלעצמו, נתן מכה נוראית לכל התנגדות למדיניות הנסיגות. בסקרים שאחרי הרצח, הוביל פרס על יריבו בהפרש של 40%. דומה היה שהרצח העניק לשמאל את השלטון לדורות, כאשר כל התנגדות לו היא בלתי אפשרית. מה ששינה את המגמה, היה סדרת פיגועי הטרור הרצחניים, האוטובוסים שהתפוצצו בחודשים שלאחר מכן, עוד בטרם יבשה הדיו מעל הסכמי אוסלו. אם יגאל עמיר העניק לפרס את השלטון, באו הפלשתינאים והעבירו אותו לנתניהו.

למה הציג לי האיש את דף השאלות? מן הסתם, הוא הבין שתחת ההלם מהרצח, לא תהיה התנגדות למהלכי הממשלה, לא יהיה כוח להתנגד. תיאוריית הקונספירציה, נועדה להקטין את ההלם באמצעות הטלת ספקות באמיתות האסון. בנוסף לכך, היא ניסתה לנתב את רגשות האבל והזעם אל עבר הממסד הממשלתי. הרי הטענה המרכזית, בגרסאותיה השונות, היא שהשב"כ עמד מאחורי רצח את יצחק רבין.

המדהים בסיפור הזה, הוא המהירות שבה נטוותה התיאוריה. ארבעה ימים אחרי הרצח, אני כבר שמעתי אותה. דומה, שיום אחרי הרצח, אולי עוד באותו לילה, כבר ישבו אנשים והמציאו את התיאוריה הזו, ולמחרת החלו להפיץ אותה, בצורת שאלות והטלת ספקות. זוהי ציניות קרת רוח ונואלת.

כאמור, כאשר שמעתי את הדברים, לא ייחסתי להם חשיבות. ראיתי בהם דברי הבל שאיש לא יקנה וישכחו במהרה. אולם היום, 12 שנים אחרי, אלפי אנשים מאמינים לסיפורי ההבל הללו. גם היום יש מי שממשיכים לטוות את השקר, אך האלפים המאמינים לו, הם תמימים שאכן קונים את הסיפור.

לפני ימים אחדים, קיבלתי דוא"ל (כחלק מרשימת תפוצה ענקית) מד"ר אשר גיתאי ממגדים, שמידי פעם כותב גם בבמה זו, ובה עדכונים של תיאוריית הכזב הזו. לטענתו, רבין נרצח בידי המאבטח יורם רובין. רובין הופעל בידי ה-cia לרצוח את רבין, מאחר והנ"ל עמד לבטל את הסכמי אוסלו, בשל ההפרות הפלשתינאיות ופיגועי הטרור. הוא הציע לאסור את רובין, ולשחרר אותו ולהחזיר אותו לידי האמריקאים תמורת שחרורו של פולארד... ההודאה של יגאל עמיר אינה קבילה כיוון שהוצאה ממנו בדרכים בלתי כשרות. לטענתו, לריסה טריבובלר היא סוכנת השב"כ והילד שנולד אינו באמת של יגאל עמיר ועוד כהנה וכהנה הבלים. נשמע מצחיק? יתכן. אבל אלפים רבים מאמינים בכך.

כשקיבלתי את המייל, השבתי לכל התפוצה במילים קשות כלפי הזבל שקיבלתי. התגובות שקיבלתי, הביעו אמונה ותמיכה בתיאוריה. ורק בשבוע שעבר, קראנו ב"הקיבוץ" את הראיון עם ד"ר אילנה צור משובל, המשוכנעת אף היא שעמיר לא רצח את רבין. קשה להאמין, אבל עובדה.

בשנה האחרונה, בעקבות רצח תאיר ראדה, למדתי משהו על תיאוריות קונספירציה: ככל שהן מופרכות יותר – יהיו להן יותר קונים. ראיתי איך אנשים לא מעטים מאמינים שמישהו הפיל תיק על רומן זדורוב "הרוסי" כדי לחפות על "התלמידים" שרצחו את הילדה. כן, יש לא מעט מאמינים לתיאוריה הזו. קשה להאמין, אבל עובדה.

מי שמאמין לתיאוריות הללו – אי אפשר לשכנעו בעובדות או בדברי היגיון. איך אפשר להתמודד עמן? אני מודה, שאין לי כל תשובה.

* "הקיבוץ"

ושוב – הגולן בכותרות. ראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות המדינה, אהוד ברק, חוזר לסורו (תרתי משמע) ומנסה להפיח חיים בערוץ הסורי. ראש הממשלה החלש ביותר בתולדות המדינה, אהוד אולמרט, נגרר אחריו. דומה, שמי שעומד בפרץ הם רק האמריקאים, שמתוך מחוייבותם לאינטרס הגלובלי – בידוד ציר הרשע, הם מגנים על האינטרס הישראלי מפני עצמנו.

האם קיימת סכנה קרובה, או מדובר בכותרות סרק? אבן הבוחן היא ועידת אנאפוליס. אם הסורים ישתתפו בה, יש להניח שלא באו כדי להיות להקת מעודדות של המו"מ עם הפלשתינאים. משהו הובטח להם. אם לא יבואו, אות הוא, שצפויה לנו שנה שקטה, לפחות עד הבחירות בארה"ב.

ואנו, בינתיים, נמשיך לזפזפ בין "אשרי מפחד תמיד" ל"והעיקר – לא לפחד כלל".

* מידף - עלון קיבוץ אורטל

אורטל, הקיבוץ בו אני חבר, הוא קיבוץ שיתופי. שכר עבודתי נכנס לקופת הקיבוץ. התקציב שאני מקבל אינו קשור בשום דרך לשכר שאני מכניס. החינוך, התרבות, הרווחה, חדר האוכל וכו' הם בערבות הדדית מלאה. מה משותף לקיבוץ אורטל, ולקיבוץ מופרט, שבו השכר הוא אישי דיפרנציאלי, שבו אין ערבות הדדית? תעודות הזהות של שני הקיבוצים הללו שונות לגמרי. מה שמשותף הוא תעודת הלידה – בעבר היינו שני יישובים המגשימים אותה דרך חיים, שחבריהם מקיימים אותו אורח חיים. היום המשותף הוא רק ההיסטוריה המשותפת ו... ההשתייכות התנועתית.

אולם אם הדרך אינה אותה דרך ואורח החיים אינו אותו אורח חיים, מה המשמעות של היותנו שייכים לאותה תנועה? אין לכך כל כך משמעות (למעט בעבור אלה שהתנועה היא מקום עבודתם) מה שהופך את התנועה ללא רלוונטית.

אורח החיים בקיבוץ מופרט, קרוב הרבה יותר לאורח החיים במושב או ביישוב קהילתי, מאשר לאורח החיים בקיבוץ שיתופי. העובדה, שרבים מן הקיבוצים גדלים באמצעות הרחבה קהילתית, מעידה על כך. לכן, אין משמעות אמיתית להתאגדות הקיבוצים השיתופיים והמופרטים באותה תנועה. לא בכדי, השוויתי את אורח החיים בקיבוץ המופרט לאורח חיים במושב או ביישוב קהילתי, ולא בעיר. יש הבדל גדול בין החיים בקיבוץ מופרט לחיים בעיר, והם דומים יותר לחיים בקיבוץ השיתופי. אך גם החיים במושב קרובים יותר לחיים בקיבוץ שיתופי מאשר לחיים בעיר. יש הרבה מן המשותף בקהילה כפרית, מכל סוג שהוא – קיבוץ שיתופי, קיבוץ מופרט, מושב ויישוב קהילתי.

אין כל היגיון בכך, שקיבוץ מופרט יהיה שותף באותה תנועה עם קיבוץ שיתופי, ולא עם מושב, הקרוב אליו הרבה יותר. יש משהו אנכרוניסטי במבנה התנועתי הקיים, וראוי לשנות אותו.

כחבר בקיבוץ שיתופי, חשוב לי להיות שייך לזרם המבוסס על דרך החיים השיתופית. כחבר בקהילה כפרית, חשוב לי להיות שייך לתנועה המבוססת על דרך החיים הקהילתית, הכפרית. אני רוצה להיות שייך לתנועה שיתופית, ואין כל סיבה שבשותפות כזו יהיו קיבוצים מופרטים. אני רוצה להיות שותף לתנועה התיישבותית, יחד עם הקיבוצים המופרטים, אך איני רואה כל סיבה ששותפיי בתנועה הזאת יהיו רק קיבוצים לשעבר, ולא מושבים.

יש צורך בשידוד מערכות בתנועות ההתיישבות, כדי להתאים אותן למציאות שהשתנתה. יש להקים את תנועת ההתיישבות, שתכלול את היישובים הקהילתיים הכפריים. תנועה זו תייצג את האינטרסים המשותפים של ההתיישבות, ואת ערכי ההתיישבות, הקהילה, הפריפריה. התנועה הזו תהיה פדרציה של תנועות בת, המייצגות את השונות באורחות החיים הקיימים היום בהתיישבות. יתכן שרוב הקיבוצים המופרטים, יחד עם מושבים רבים יהיו הזרם הגדול ביותר בתנועה הרחבה. הקיבוצים השיתופיים יהיו זרם קטן יותר. יהיו, מן הסתם, זרמים נוספים. כל זרם יפעל בענייני פנים על פי דרכו, וכלפי חוץ – יבטא את השקפת העולם עליו מבוססים יישוביו. אולם כל הנושאים המשותפים לכל המגזר ההתיישבותי, ייוצגו בידי התנועה הגדולה.

מהלך כזה יחזק את כוחה ומעמדה של ההתיישבות בכללה, ויתן בית רעיוני ומעשי לכל זרם בהתיישבות.

* "קו למושב"