משהו קטן שקיבלתי מאבא שלי, אפשרי שגנטית ואפשרי שמצפייה ביחס שלו לימי ההולדת שלי, הוא חוסר ההתלהבות מהרעיון של יום ההולדת. כשאני מסתכל על זה באופן כללי, זה סתם עוד יום. אין לי ציפיות מיוחדות ממנו. יכול תמיד להיות שזה גם נובע משיקולים חברתיים. כשהייתי קטן לא היו לי חברים והיומולדת שלי התקיים באמצע החופש הגדול ככה שלא היה את מי להזמין לחגוג לי. אמא שלי ממש אמרה לי פעם שהיא רצתה לארגן לי מסיבת יומולדת כשהייתי קטן, אבל לא היה לה את מי להזמין. תשמרו את הרחמים שלכם לאחר כך, אני בטוח שיהיו לי עוד מלא דברים פתטיים להגיד בהמשך.
אבל למרות ההתייחסות של התאריך הזה כאל עוד סתם יום, מאז שהתחלתי להתפתח חברתית בחטיבה קיימת איזושהי ציפייה קלה ליום הזה. ההתרגשות של אחרים מהיום הזה בשבילי גורמת לי להתרגש יחד איתם, מה גם שאני מתחיל לחשוב "ייאי מתנות!". זה התחיל בחטיבה כשכמה חבר'ה של אירגנו לי מסיבת הפתעה בה קיבלתי שתי מנורות לבה (הם לא היו מאוד מתואמים) ועוגה שמעוצבת כמו ציצים. עד היום אני מצטער שלא נברתי בה את הראש שלי, ניערתי אותו לצדדים ועשיתי קולות של "אום נום נום נום נום...!!!". השיא היה ללא ספק שנה שעברה במסיבת הפתעה משפחתית שאמא שלי אירגנה כ-"פיצוי" על העובדה שמעולם לא עליתי לתורה ו\או חגגתי בר מצווה בגיל 13 (אה כן, גם זה מתווסף לרשימת העושק הדי ארוכה של החיים שלי) וגם דאגה להביא כמה מהחברים הקרובים שלי דאז.
הא... מוזר לחשוב שכבר עברה שנה. הזיכרון של היום הזה עדיין כל כך טרי אצלי בראש.
אבל השנה קרה משהו מוזר. השנה לא הייתה שום התרגשות. שום ציפייה. כלום. בכלל.
יכול להיות שזה בגלל הלימודים... שבגלל שהראש שלי היה כל כך עסוק איתם, הוא הזניח דברים פחות חשובים כמו לחשוב לעצמי מה מצפה לי ביום ההולדת הקרוב. באמת יצא שאתמול אחרי המבחן חזרתי למעונות, נשכבתי על המיטה המצורעת ופתאום נזכרתי ש-"הא, כן, מחר יש לי יומולדת ואני בן 21. ... לא נעים, כמעט שכחתי".
מוזר. מזל שיש את פייסבוק שיזכיר לי.
ואני חושב על העובדה שעכשיו אני בן 21, גיל שעבור תרבויות רבות כל כך בימינו מעיד על הגעה למעיין בגרות, וכמה שזה דבילי ולא מתאים לי.
דבר ראשון, אין שום דבר הגיוני בלייחד דווקא את גיל 21. כלומר כן, סבבה, זאת הכפלה של מספרים טיפולוגיים, מגניב שהקשבתם בשיעורי תנ"ך, אבל למי אכפת?! זה סתם מספר אקראי שנבחר באופן שרירותי כגיל "בוגר". אישית לא נראה לי שאני יותר בוגר ואחראי עכשיו משהייתי לפני שנה. אולי קצת יותר שמן, זהו. כן, אז היי, למה לא להפוך את גיל 20 לגיל שמעיד על בגרות? הוא עגול ויפה ^^
מממ... דברים עגולים ויפים ומושי.
מה שאני מנסה להגיד פה בכל מקרה הוא שהרעיון של דווקא גיל 21 לא מלהיב אותי בכלל. למרות שהזכירו לי היום שעכשיו אני יכול לקנות אלכוהול בארה"ב, שזה דבר מאוד חשוב כדי להנות בארה"ב.
הדבר השני שמפריע לי הוא הקטע של "להיות בוגר" עכשיו. כבר הזכרתי הרבה מאוד פעמים כמה האישיות שלי ילדותית ובכלל לא מתאימה לאנשים בגילי. וגם אם לא הזכרתי את זה, אני חושב שזה ניתן להבחנה בפוסט השלם שכתבתי כשהתלהבתי מהעובדה שאם רושמים את המילה "קקי" באייסיקיו החדש, מופיע ציור של קקי.
ישראלים חשבו על הדבר הזה. אנחנו על המפה ביצ'ז! BD
אהמ... אז בכל מקרה, לא. הגיל 21 פשוט מרגיש לי לא נכון ולא מתאים מבחינת מה שאני. ובכלל... יש כל כך הרבה כיוונים שדרכם אני יכול להגדיר את עצמי.
אני עלם לפי הגיל שלי, אדם מבוגר עם עשרות שנים של ניסיון חיים מאחוריו לפי סגנון החשיבה שלי ופילוסופיות החיים שלי, בכלל לא גבר לפי היהדות וחייזר סקווידיליאני לפי Who Has The Biggest Brain.
אז לא, לא נראה לי שהגיל שלי אומר עלי כלום. בגלל זה אנשים מסתכלים עלי בעין עקומה כשאני מתנהג כמו שאני מתנהג אחרי שהם מגלים בן כמה אני. בגלל זה אמרו לי כבר כמה פעמים שאני תקוע בתיכון. בגלל זה המראיין ממודיעין חושב שאני מוזר. טוב, בעצם, זה בגלל שאני מוזר \(=
הא... מצחיק. שאחרי כל המונולוג הזה שפחות או יותר מסביר כמה גיל פיזי של בנאדם הוא חסר חשיבות, עדיין הפריעה לי העובדה שגיליתי שאני מתכתב באופן קבוע עם מישהי שתהיה בת 17 רק עוד שלושה ימים.
וואו! יודעים במה נזכרתי?? D= אני ממש אוהב את התאריך של היומולדת שלי...! (כן שקט אני יודע שזה לא קשור לכלום, אבל כבר תכננתי את המבנה והתוכן וחלק מהבדיחות של הפוסט הזה בעוד מועד. כשתמצאו קישוריות יותר טובה תגידו לי)
באמת, יש לי אחלה תאריך לידה.
הראשון באוגוסט, מזל אריה, שנת 1988, שנת הדרקון הסינית, י"ח באב שנת תשמ"ח. דרקון-אריה, ליט'ל קומביניישן, פאק ייאה.
ואם תשימו לב טוב טוב, תראו ששתי הספרות הדומיננטיות בכל התאריכים הנ"ל הן 1 ו-8. אני באמת חושב שיש איזה קשר קוסמי בין הספרות האלה והחיים שלי.. נכון לעכשיו, הקשר הקוסמי הזה כנראה לא קשור לזכייה בלוטו, אהמ. אם תשימו קצת פחות לב תוכלו לראות שנולדתי בתשמ"ח. לול, גיי.
הראשון לשמיני. איזה תאריך יפה ומפואר.
כלומר, עם כל הכבוד... 24 ליוני? 4 במרץ...? איזה תאריכים מעאפנים להיוולד בהם \(B
אז היום יום ההולדת ה-21 שלי, ואתמול הייתי במסיבת יומולדת די מעאפנה *למישהי שהיא לא אני* בחוף הנכים והתחילה איתי מישהי שלא הייתי עושה (ברור לכולם שאני מנסח את זה בצורה מאווווודדדד מעודנת, כן?) וכבר הספקתי לקבל סמס-הולדת ראשון מיותם ומגילת-סמס-יומולדת רנדומאלית ודי לא קשורה לחיים מהאקסית התימניה שלי שלא דיברתי איתה אפילו במסנג'ר כבר כמה חודשים טובים ואימייל יומולדת מהשגרירה הקטנה שלי בארה"ב הלא היא ג'ין. מעניין אותי כמה אנשים שלחו סמסי-הולדת-סרק למספר הקודם שלי כי הם עוד לא התעדכנו... הממ =P
מסתבר גם שהקיר בפייסבוק נהיה הדרך החדשה לאנשים שלא-הכי-קרובים-אלי לאחל לי מזל טוב. פעם זה היה סמס. ואייסי. וואו, אייסי. כשהייתי מתחבר למחשב ביומולדת שלי לפני חמש שנים, היו כל כך הרבה הבהובים כתומים בתחתית המסך שזה נראה כמו... אממ, הפרק של פוקימון שגרם לכל הילדים האלה להתקף אפילפטי? \= לא יודע, היו המון היבהובים כתומים! שקט...!! BP
ידעתם שאם רושמים את המילה "קקי" באייסי מופיע ציור של קקי? איזה מאגניב זה.
והיום יש את הקטע המצחיק הזה שצריך לדעת איך לחלק את הזמן בין המשפחה והחברים, כי הם רוצים ללכת איתו לקולנוע, והן רוצות ללכת איתי לקולנוע, והן רוצות לשחק באולינג, ואני רוצה לעשות משהו מגניב וכיפי עם החבר'ה, ואם יש לך שני שעוני יד זה לא בהכרח אומר שיש לך פי שתיים יותר זמן. איזה משפט חכם, אקראי ומגניב זה, יו.
אני מקווה שאף אחד לא מצפה ממני לקחת יוזמה ולארגן משהו כי... טוב, אני סופר-פאסיבי \(=
אם היו אומרים לי לארגן לעצמי מסיבת יומולדת מתישהו, בלי הגבלות בכלל, כנראה שהייתי בוחר ללכת לקולנוע ולשבת בבית של אחד החברים על נרגילה ולא לעשות כלום. אני גרוע, כן ^^
ומה מצפה לי לגיל 21...? הא... לט אס קאונט דה וואיז:
יותם צריך לעבור לגור באירלנד לתקופת זמן לא מוגבלת עם דני, מה שאומר שהוא די יעלם מהרדאר.
כפיצוי על זה, אני באמת חושב שג'ין עומדת להיות חברה טובה חדשה שלי. אני מקווה שהיא תשתלב טוב בחברה הקבועה שלי.
ואני אמור להתחיל צבא עוד חודשיים וללכת לקורס קצינים, ככה שהופס, החצי הראשון של גיל 21 די הולך לזבל (במובן שהוא עתיד וודאי שמצפה לי)
וווווווווווווווווווו............. אני צריך להתקשר לאבא שלי, אחרי שמצאתי את מספר הטלפון החדש שלו באמצעות האקסית שלו מלפני כמה שנים, ולהגיד לו שאני לא מתכוון לנסות ליצור איתו יותר קשר. דבר שבעקיפין אומר שאבא שלי יצא לי מהחיים באופן סופי. וזה קשה, ואני לא יודע אם יש לי את הביצים לעשות את זה... הייתי אמור לעשות את זה כבר אתמול.
כן, זהן. אני חושב שההתחלה של השירות הצבאי שלי תהיה הדבר העיקרי שאני אזכור מהגיל הזה.
נקווה שלא מתכננים איזה מגה-פיגוע להשנה. או שאיזו בחורה פסיכית החליטה שהיא נדלקה עלי ושהיא רוצה לשכב איתי.
אלא אם כן היא ג'ינג'ית. אני אזרום.
וכששואלים אותי מה אני רוצה ליומולדת, אני חושב לעצמי - מה באמת באמת אני רוצה ליומולדת? באמת באמת. לא כולל ממלא דברים שראיתי באינטרנט ואני חושב שהם ממש-מאגניבים (באמת קיים ספר ה-Bro Code!!! וחולצה עם דינוזאור וכתוביות Never Forget זה מצחיק...! D=)
וכשאני חושב על זה לעומק... אני די מרוצה מהחיים שלי. חוץ מבולשיט חומרני, אין לי יותר מדי בקשות.
אז מה שאני מבקש ממכם אנשים יקרים זה את הדבר הבא: בחיאט, זה היומולדת שלי, הראשון באוגוסט, בדיוק אמצע החופש הגדול, אחלה בחלה של תאריך.
עשו לי טובה... ביום הזה תהיו אנשים טובים זה לזה, ותהיו מאושרים. תאהבו את החיים. תחייכו. תצחקו. לפני 21 שנים נולדתי, זאת סיבה למסיבה. זה כל מה שאני רוצה להיום... שתהיו מאושרים (=
... ופלייסטיישן.
זהו. זהו פוסט "זיוני שכל על יומולדת 21" שלי.
היום אני, אורי פילו קרמן, קיים בעולם הזה כבר 21 שנים. 7670.25 ימים. 184086 שעות. 11045160 דקות. תכפילו את זה בשישים ותקבלו את השניות, אין לי כוח להשתמש שוב במחשבון.
מעניין כמה טונות של אוכל הספקתי לאכול בזמן הזה. ומעניין אותי כמה טונות יצאו ממני אחר כך. ומעניין אותי מה ההפרש בין המשקלים האלה, והאם הוא חיובי הוא שלילי.
אני אורי פילו קרמן, אני בן 21, וכן, דברים כמו מה שכתבתי פה למעלה הם באמת מחשבות שרצות לי בראש.
אז מה עוד נשאר להגיד? חוץ מאולי...
בלק ג'ק!!!!!!!!!!!! BD
האתגר הבא - 22...!
אוהב המונים,
פילו (= (אז יש לי פה כבר בלון ליד השם? אין לי כוח לבדוק)
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
