"אני אורי, ואני עתודאי..."
את המשפט הזה אמרתי כמה פעמים בשבוע האחרון אל מול קבוצה של אנשים שהסתכלו עלי במבט מלא עייפות, כאב והבנה. ולא, לא התחלתי ללכת לקבוצות "עתודאים אנונימיים" שתעזור לי להפסיק להיות עתודאי... ואני גם לא צריך! אני יכול להפסיק מתי שבא לי...!! 0'= ארון שטוח זה סקסי!!! אווגעגמלמאיישפרנצקלעעעעאאאא....!!!! Q'= (נכון שרואים שהמילה הזאת נכתבה בכוונה ולא בלחיצה אקראית על המקלדת? (= )
מה שכן קרה הוא שמיום שלישי האחרון התחלתי את ההכנה לקורס הקצינים שלי.
את ההכנה אני עושה בבה"ד 11, שהוא הבה"ד של חיל השלישות. וואלה, צודקים, אני בכלל לא שייך לחיל השלישות! מה קורה פה לעזאזל?!?! (אני כותב פוסט, זה מה. עכשיו שקט.) מסתבר שהייתה בעיה עם ההקצאה שלי (אהמ-קצין-השלישות-שלנו-מניאק-אהמ-שלישות-שווה-יאקה-אהמ-אהמ-מיני-אירוניה-אהמהמהמ...!) ולא רשמו אותי לבה"ד 20 של חיל חימוש כמו שהיו צריכים. אז מה עשיתי? נכון! הלכתי להתבכיין לראש המסגרת שלי ^^
למזלי הרב ראש המסגרת שלנו תותח. אפילו יש לו זקנקן והכל. הוא סידר לי יציאה להכנה של חיל שלישות שכנראה תמשיך עבורי למסלול חימוש רגיל... השיחה עצמה התנהלה כך:
ראש המסגרת: "אורי! תגיד לי, יש לך חברה כבר?"
ראש האורי: *מתחיל לבכות ולפזר תירוצים לכמה מתוסבך אני*
ראש המסגרת: "טוב אז אל תדאג, בקרוב תהיה לך... אתה יוצא להכנה בבה"ד 11" *מחייך ומלטף זקנקן בנונשלנטית*
לאלו מכם שלא מבינים אני אחזור על זה שוב: בה"ד 11 הוא הבה"ד של חיל השלישות.
...
לא? אוקי, עוד פעם: בה"ד 11 הוא הבה"ד של חיל השלישות.
...
בה"ד 11 הוא הבה"ד של חיל השלישות
נו כבר, בה"ד 11 הוא הבה"ד של חיל השלישות!
מה באמת?? מה הבעיה שלכם?! חיל השלישות יא דבילים! 0= החיל שאליו שייכות מש"קיות הת"ש...!!!
כןןןןן, עכשיו אתם קולטים...! D=
זה מדהים. הגעתי לבה"ד וגיליתי שהיחס הוא בערך חמש בנות על כל בן. מיני גן עדן ^^ אפילו שאני מרגיש לחלוטין כמו מיעוט בכל רגע נתון שאני שם. במהלך המסע הקצרצר שלנו לקבלת התגיות, המ"מ צעקה למחלקה שלנו "אתם עושים עבודה מצוינת!" ואמרתי לה שהיא יכולה להיות כבר פוליטיקלי קורקט ולהגיד "אתן עושות עבודה מצוינת".
אוי שיט, כמעט שכחתי שזה בכלל פוסט של קצרים. אז עכשיו אתם יודעים פחות או יותר איפה אני נמצא בחודש הקרוב, והנה הקצרים שאנשים אוהבים כל כך לקרוא כי המוח שלהם לא מסוגל לעמוד בקצב ובאינטנסיביות שלי! D= (אהמ-מעאפנים...)
צ'ירס:
בדרך לבה"ד ביום הראשון ישבה לידי באוטובוס מישהי עם פיגור שהקשיבה לשרית חדד בווליום גבוה. אני לא יודע מי מבין השניים הוא הסיבה ומי התוצאה, אבל העיקר שירדתי על המוזיקה של שרית חדד הרגע. כפיים כולם!
בעלי חיים עם כנפיים שהיו על תגי היחידות של הצוערים שהגיעו איתי להכנה: אריה, נחש, סוסון ים, ציפור וראש חץ. (אסור להזניח אף אחד)
התג המנצח: זה עם החד-קרן עליו. לא, לא היו לו כנפיים, אבל זה היה פאקינג חד-קרן. אדיר. נשאר רק לחכות לתג עם אדם זאב עליו.
על היום הראשון בהכנה איבדתי את הכומתה שלי. למזלי אני חתיך, ונאור מלוגיסטיקה השיג לי כומתה אחרת עם סיכת שלישות במקום שאני אעלה על מת"ש. נאור הפך לחבר החדש שלי מאז. נאור מתחרט על הרגע שבו הוא עזר לי.
דברים שכדאי לדעת:
לדרוך על טוף בבה"ד 11 = מוות
שירי למידה בכל מקום שהוא = רשע טהור
סמס שקיבלתי ביום השני להכנה מחבר בצבא: "איך ההלם תרבות?"
תשובתי: "אל תדאג, הם יתרגלו..."
"בנות לא יורדות מספיק"
- ההסבר של המ"מ ללמה בנות לא עוברות את מבחני הקצונה.
... הן לא עושות שכיבות סמיכה כמו שצריך ככה שסופרים להן פחות. ברור. למה כבר חשבתם שהיא התכוונה?
חלק מתשובתי בכתב למפק"ץ על השאלה "למה אני מצפה מקורס הקצונה?": "להצטיין (רק בשביל שאמא תוכל להשוויץ...)"
"איכס, מה זה הריח הזה??" - נאמר בזמן היציאה אל מחוץ למגורים כשהסתבר שהביוב התחיל לזרום החוצה מכמה פתחי ביוב ולהציף את אזור המנוחה בצואה.
"איכס, מה זה הריח הזה??" - נאמר בזמן הכניסה אל חדר האוכל של הצוערים.
"איכס, מה זה הריח הזה??" - נאמר בזמן שהורדתי את הנעליים בחדר בסוף היום.
בסוף המסע הקצרצר שלנו כשהמ"מ העניקה לי את התגיות שהרווחנו, היא שאלה אותי אם הכל בסדר ואם היו לי חששות מהמסע. שיהיה ברור שהמסע הזה הוא פלוגה שלמה ומאובטחת שהולכת בשני טורים ובאפוד מלא מרחק של ארבעה קילומטרים באור יום. שמישהו יסביר לי... ממה כבר יכלתי לחשוש? ממה כבר יש לי לפחד מהליכה של ארבעה קילומטרים?? הדבר היחיד שעולה לי בראש הוא "כן המ"מ, חששתי שיתקוף אותנו תמנון מעופף עם כנפיים באמצע המסע! ידעת שהפה של התמנון הוא בכלל מקור? מקור דמאט...! תמנונים הם ציפורים! אני יודע את זה! הם יכולים לעוף! הם פשוט מסווים מאיתנו את הכנפיים שלהם כדי שיום אחד בכלל לא נצפה לזה והם יתקפו אותנו מהשמיים באמצע מסע תגיות אהההה תמנונים מעופפים אהההההה....!!! 0'= "
...
אבל אני רוצה להישאר בהכנה, אז אמרתי לה שלא היו לי חששות \(=
תזכיר לעצמי: לכל הבנות שנראות לי חמודות ממבט ראשון כבר יש חבר.
הערה לפרוטוקול: גם למרבית הבנות האחרות.
באופן די טבעי התמניתי להיות אחראי הצוות שלי, ואפילו פעמיים. אני חושב שאני בכיוון הנכון לתת לאמא משהו להשוויץ בו.
במהלך הימים האחרונים נזכרתי שיש חסך בשיטת הסיווג של מה שאנשים מוכנים לאכול. יש אנשים שאוכלים הכל - אוכלי כל. אנשים שאוכלים כשר - שומרי כשרות. אנשים שלא אוכלים בעלי חיים - צמחוניים. אנשים שאוכלים דברים שלא דורשים ניצול של בעלי חיים אחרים - טבעוניים. סבבה.
אבל איך קוראים לאנשים שאוכלים הכל חוץ מהתעלומה המסתורית שהיא "בשר צבאי"?
מספר המחלקה שלי: 2
מספר הצוות שלי: 8
מספר הדברים שאפשר לחרוז עם הביטוי "צוות 8": 0 (נדפקנו)
מספר ה-Doppelgangers שזיהיתי עד עכשיו בקרב החיילים בהכנה: 5 (רוני בתדודה שלי, קים מהקפה, דננהה החמודה, ההיא ממגמת תיאטרון ויובל מהתואר)
מספר המצבות שהכנו בזמן: למי אכפת.
מספר הפעמים שקראו לי זקן: 6
מספר הפעמים שקראו לי צעיר: 28
מסקנה: לא ברורה.
מספר הפעמים במסע בהם המ"מ הריצה אותי לשאול שאלות מונפצות: 2 (כי "איפה אפי?" ו-"יש אבוקדו לארוחת צהריים?" זה לא משהו שצריך לשאול מ"מ של מחלקה אחרת דמאט!)
מספר הפעמים בהן הצדעתי כשלא הייתי צריך: 10
מספר הפעמים שהייתי צהוב מדי וגרמתי למפקדים לצחוק: 1 (בינתיים...)
מספר הדקות שלקח לנו כדי למזוג מים מבקבוק לכוס באמצעות שני חוטים וממרחק: 7
מספר הדקות שהיו לוקחות לנו אם היו מקשיבים לי בפעם הראשונה שהסברתי איך לעשות את זה: 0.7
תזכורת לעצמי: לתת למלא אנשים לריב בינם ובין עצמם ולרשום משפטים אקראיים שאני שומע מהם ברצף. התוצאה די מצחיקה.
היום כששיחררו אותנו הביתה, ממש ברגע האחרון, גיליתי שאחד מהעטים שבכיס החולצה שלי נשבר ומילא לי את חולצת ה-א' בדיו. אני קורא לזה "תאונת העבודה הג'ובניקית הראשונה שלי". ובגלל התאונה המעצבנת הזאת מיהרתי לחדר להביא חולצת א' חדשה ופספסתי בכמה שניות את האוטובוס שלי ואת ההסעה שלי הביתה.
יאפ, החיים דבש...
אבל אל תדאגו, בסוף מישהי אחרת הסיעה אותי (=
והגעתי הביתה, ואמא שלי לקחה את אחותי לארוחת linner ליומולדת שהיה לה שלשום ושלא יכלתי להגיע אליו והפתעתי אותה שם עם פרחים יפים ובלונים וכרטיס ברכה עם ציור של דינוזאור.
היה נחמד היום.
ואם עוד לא הצלחתם להבין, אני נהנה בהכנה. כי זה קטע כזה של פילו... אני נהנה מדברים. אחרת מה הטעם בלעשות אותם?
וזה הפוסט שהגיע לכם כבר כמה זמן, נתינים מעורערים בנאמנותם שלי!
אוהב מלא, מאחל שבת שלום ובדרך להיות קצין,
פילו
או א' צוות 8. מה שבא לכם ^^
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
